דו"ח ה-OECD: תמיכה במטרו, מס גודש ובהקמת רשות תחבורה מטרופולינית בת"א
דו"ח ה-OECD: תמיכה במטרו, מס גודש ובהקמת רשות תחבורה מטרופולינית בת"א
הדו"ח על כלכלת ישראל מתייחס באריכות לסוגיות התחבורה. הוא טוען כי הפערים הקיימים בתשתיות ושירותי התחבורה מובילים לפגיעה במוביליות החברתית ולהחמרת יוקר המחייה. הדו"ח תומך בקידום לא מעט פרויקטים ורפורמות שקודמו בממשלה הקודמת ומשרד התחבורה הנוכחי מתנגד אליהן
דו"ח ה-OECD על כלכלת ישראל, שפורסם היום ב"כלכליסט", מתייחס באריכות לסוגיות התחבורה. הדו"ח מתייחס בין השאר לפערים הקיימים בתשתיות ושירותי התחבורה בישראל וטוען כי אלו מובילים לפגיעה במוביליות החברתית ולהחמרת יוקר המחייה, הוא תומך בקידום פרויקטי תחבורה מסילתיים דוגמת המטרו וברפורמות דוגמת רשויות תחבורה מטרופוליניות ומס גודש – רפורמות שמשרד התחבורה הנוכחי בהנהגת השרה מירי רגב מתנגד אליהן.
לפי הדו"ח, המוביליות הגיאוגרפית בישראל נמוכה ממדינות OECD רבות, מה שמוביל לכך שקשה יותר לצמצם פערים חברתיים וזה מקשה על אוכלוסיות מוחלשות להשתלב מבחינה תעסוקתית במרכז הכלכלי הישראל (ת"א). בדו"ח מצוין שהשקעות בתשתיות התחבורה לא הצליחו להדביק את קצב גידול האוכלוסייה, כאשר הפער המרכזי הוא בתשתיות תחבורה ציבורית. כתוצאה מכך, אזרחי ישראל תלויים ברכבם הפרטי מה שמוביל לגודש בכבישים שעלותו למשק היא כ-3% מהתוצר.
הדו"ח משבח את תקציב 2021-2022 שהממשלה הקודמת קידמה, וטוען כי זה הגדיל את השקעת התקציב בתחבורה ציבורית מ-1% מהתמ"ג ל-1.6% מהתמ"ג. הוא טוען כי השקעה נוספת תקרב את ישראל למצבן של מדינות OECD אחרות, אך מציין כי הממשלה צריכה להקפיד שפרויקטים מתוכננים אכן ייצאו לפועל. הדו"ח מתייחס ספציפית לכך שחוק המטרו לא עבר, ולכך שלא קודמו רשויות תחבורה מטרופוליניות בישראל למרות המלצות חד משמעיות על נחיצותן. לפי ה-OECD, קיים סיכון שפרויקטים לא עמדו בלוחות הזמנים ובמסגרות התקציב שלהן בגלל עניינים פוליטיים. בהקשר זה, ה-OECD ממליץ על קידום מדיניות רגולטורית ברורה בכל הקשור לנושא התשתיות (מדיניות זו מקודמת כעת בחוק התשתיות הלאומיות בחוק ההסדרים) וליצור ודאות פיננסית על ידי תקצוב לטווח ארוך של פרויקטי תשתית.
הדו"ח מתייחס גם לתוכנית מס הגודש שמבקשת להטיל קנס כספי על מי שייכנס עם רכב פרטי לגוש דן בשעות העומס. לפיו, מדובר ב"צעד חשוב" שיעניק תמריצים נוספים לעבור מרכב פרטי לתחבורה ציבורית. יחד עם זאת, ה-OECD ממליץ על קידום מס נסועה וזאת כדי שכל נסיעה תתומחר ולא רק נסיעות במרחב גוש דן. כזכור, האוצר ביקש לקדם מס נסועה בחוק ההסדרים האחרון אך משרד התחבורה התנגד. הדו"ח מתייחס גם לכך שצריך להגדיל את מחירי החניה, וזאת גם כדי לצמצם את התמריץ לשימוש ברכב פרטי.
כמו כן, נטען כי יש להשקיע עוד ביצירת חיבוריות בין מרכזי אוכלוסייה בפריפריה, ומשבח לטובה את הפרויקטים שהממשלה הקודמת קידמה בתחום. הדו"ח מדגיש שיש להשקיע עוד בתשתיות תחבורה ובשיפור הבטיחות במגזר הערבי, ושהשקעה בתחבורה ציבורית תוביל גם לצמצום הפערים המגדריים בין גברים לנשים.
המלצות נוספות בדו"ח מתייחסות להגדלת שירות האוטובוסים בישראל ולשיפור התחרותיות בתחום, כאשר מצויין שיש לפעול לצמצם את הדואופול של "שתי חברות" (אגד ודן). כמו כן, ב-OECD ממליצים לשפר את תחום רכבות המשא בישראל, בעיקר בהקשר הרגולטורי ואף תומכים בהכנסת תחרותיות לתחום שכיום נשלט על ידי מונופול ממשלתי (חברת הבת למטענים של רכבת ישראל).
כמו כן, הדו"ח מתייחס גם לעניינים סביבתיים הקשורים לתחבורה. בין השאר מצויין כי התלות של אזרחי ישראל ברכב הפרטי מובילה להגדלת פליטות גזי חממה וכי השקעה בפרויקטי תחבורה ציבורית גדולים תוביל לצמצום פליטות פחמן דו חמצני. ב-OECD ממליצים להשתמש ברווחי מיסוי ירוק לעידוד תחבורה ציבורית.
