הישראלים יודעים להפוך משבר להזדמנות, אבל האם זה מספיק?
הישראלים יודעים להפוך משבר להזדמנות, אבל האם זה מספיק?
ב-7 באוקטובר, לפני קצת יותר משנה, עמד העם שלנו בפני מבחן נוסף. יום זה, שסימן פגיעה ישירה בתחושת הביטחון האישית והלאומית שלנו, נחרט בזיכרון הקולקטיבי כנקודת מפנה. אך מתוך הכאב, ישראל הוכיחה שוב את יכולתה לצמוח. על אף האתגרים הביטחוניים, החדשנות הישראלית לא עצרה לרגע. נתוני IVC מראים כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ההשקעות בחברות סטארט-אפ פרטיות בישראל זינקו ב-32%, והסתכמו ב-7.22 מיליארד דולר – עלייה משמעותית למרות האיום המלחמתי. זהו הישג מובהק, אך הוא רק חלק מהסיפור הגדול יותר של ישראל בשנה החולפת.
הצמיחה הכלכלית המובלת על ידי ההייטק היא תעודת כבוד למדינה. היא מוכיחה שהחדשנות הישראלית היא כוח מניע בצמיחה הכלכלית ובביסוס מעמדה של ישראל בזירה העולמית. ישראל אינה רק מדינה ששורדת משברים, היא מדינה שיודעת להפוך אתגר להזדמנות. השנה החולפת היא עדות לכך. תחת ענן המשבר הביטחוני, המוחות הישראליים פיתחו טכנולוגיות פורצות דרך. טכנולוגיות סייבר, מערכות לזיהוי איומים וכלים חכמים לניטור תקיפות – כולם תוצרים של הצורך להתמודד עם אתגרים ביטחוניים חדשים. ישראל היא מעצמת סייבר עולמית, והיכולות האלו רק הלכו והשתכללו אחרי האירועים של השנה האחרונה.
אבל האם זה מספיק? על אף הישגים משמעותיים בתחומי הטכנולוגיה והביטחון, אין להתעלם מהפערים החברתיים שהמשבר הותיר אחריו. דווקא בתוך הצמיחה הטכנולוגית המרשימה, קהילות שלמות נותרו פגיעות. הפערים הללו מצביעים על כך שהשגשוג הכלכלי עדיין לא משרת את כל חלקי החברה הישראלית. אין ספק שישראל היא אומה חדשנית, אבל השאלה שצריכה להישאל היא האם הצמיחה הזו מגיעה לכל האוכלוסיות – או רק לאלו שבחזית הכלכלה הדיגיטלית? האם השגשוג הזה מסוגל לגעת גם באנשים שנפגעו קשות מהמשברים הביטחוניים?
לא רק הטכנולוגיה זינקה קדימה. גם בתחומים כמו תרבות, ספורט ואקדמיה ראינו הישגים יוצאי דופן. הספורטאים הישראלים המשיכו לכבוש את הבמות הבינלאומיות, התרבות הישראלית פרחה, והאקדמיה חיזקה את מעמדה כמובילה עולמית בתחומי המחקר. אלו אינם רק הישגים אישיים או תחומים בודדים – זו עדות לרוח הישראלית הבלתי נכנעת, לרצון הבלתי פוסק למצוינות, גם בזמנים הקשים ביותר. עם זאת, נותרת השאלה – האם הישגים אלו עוזרים גם לחברה הישראלית הרחבה יותר?
ההצלחות הללו, חשובות ככל שיהיו, מצביעות על הצורך להבטיח שהצמיחה הטכנולוגית שלנו תשפיע גם על החברה כולה. המשברים של השנה החולפת הולידו יוזמות חברתיות מרגשות. ארגונים קמו כדי לסייע לנפגעי טרור, לחזק קהילות מוחלשות ולעזור לאלו שאיבדו את היקר להם. אך האם הסיוע הזה הוא תוצאה של מדיניות יזומה או פשוט תגובה של קהילות למצוקה? האם המדינה מבינה באמת את האתגרים החברתיים שעלו מתוך המשבר?
האתגרים לפנינו אינם רק מבחן לכושר ההישרדות שלנו אלא הזדמנות לבנות עתיד טוב יותר – עתיד שבו לא רק ההייטק זורח, אלא גם החינוך, הבריאות, והסולידריות החברתית. הצמיחה הכלכלית חייבת לשרת מטרה גדולה יותר, ולהיות מגויסת לטובת צמצום פערים חברתיים. זה המסר האמיתי שאנחנו צריכים להוציא מהשנה הקשה הזאת – שהצמיחה חייבת לגעת בכל אחד ואחת מאיתנו, ולא רק בקומץ מובילים.
העם שלנו, חרף כל הקשיים, ממשיך לבחור בעשייה חיובית ובצמיחה. לא משנה כמה ינסו לערער אותנו – נעמוד איתן ונמשיך להצליח. זוהי הקריאה לפעולה לכולנו: עכשיו זה הזמן להוביל, לחדש, ולתרום לעתיד שלנו. כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להיות חלק ממסע הצמיחה. בין אם אתם בתחום ההייטק, המדע, התרבות או החינוך – זוהי ההזדמנות שלנו לבנות עתיד טוב יותר, חזק יותר ומאוחד יותר. העתיד בידינו. בואו נמשיך להאיר את הדרך לעולם כולו.
מאיה שוורץ היא מנכ״לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים
