מתקני אגירת האנרגיה בדרך לעוטף עזה, אבל יש כוכבית
מתקני אגירת האנרגיה בדרך לעוטף עזה, אבל יש כוכבית
רשות החשמל פרסמה מכרז בהיקף של 4 מיליארד שקל להקמת מתקנים בהיקף של כ-900 מגוואט בצפון, בערבה ובחבל תקומה. המתקנים יוכלו לאגור חשמל שמיוצר בשעות היום ולהזרימו לרשת בשעות הביקוש. באיגוד האנרגיה המתחדשת מוחים על מחיר הקרקע הגבוה: רמ"י הפכו את תחום האגירה ללא כדאי והיזמים מתרחקים, מחיר לדונם של מתקנים יכול להגיע לכ-5 מיליון שקל
רשות החשמל מפרסמת הבוקר (ה׳) לראשונה בישראל הליך תחרותי להקמת מתקני אגירה בהיקף של כ-900 מגוואט באזורי הצפון, הערבה וחבל תקומה (עוטף עזה). מדובר בהליך הסדרה שלו ממתין שוק האנרגיה המתחדשת זמן רב, שמטרתו לאפשר הקמה של מתקני אגירה במתח עליון באזורים שבהם רשת החשמל כמעט ולא מאפשרת חיבור מתקני אנרגיה מתחדשת בשנים האחרונות, בשל העומס הרב המוטל עליה לצד עיכובים משמעותיים בתוכנית פיתוח הרשת בישראל.
אחד החסמים המשמעותיים בחיבור מתקני אנרגיה מתחדשת הוא הגודש ברשת וחוסר היכולת שלה לקלוט מתקני ייצור בהיקפים גדולים, בפרט מתקני ייצור סולאריים המייצרים אנרגיה בשעות השמש. לאחר הזנחה של שנים רבות ואי עמידה ביעדי תוכנית הפיתוח שמטרתם לאפשר חיבור של מתקני אנרגיה רבים יותר לרשת, בשנה האחרונה אזורים מחוץ למרכז הארץ, בהם קיים הפוטנציאל הקרקעי הגדול ביותר להקמת מתקני אנרגיה מתחדשת, הלכו ו"נסתמו". בחברת החשמל החזירו תשובות שליליות רבות ליזמים שביקשו להקים מתקני אנרגיה סולארית באזור, ואלו נותרו ללא פתרונות.
הקמה של מתקני אגירה תאפשר "לדלג" על בעיות הרשת בשלושה אזורים בארץ שבהם קיים גודש משמעותי ברשת החשמל (הערבה, חבל התקומה וצפון הארץ), שכן סוללות גדולות יוכלו לאגור את החשמל ולהזרימו לרשת בשעות הלילה או בשעות הביקוש. המתקנים אף יהוו כלי עבודה נוסף עבורה לייצוב התדר ושיפור אמינות אספקת החשמל ובכך יחזקו את הביטחון האנרגטי של ישראל; מתקני האגירה שיוקמו במסגרת ההליך יהיו בשליטת נגה, מנהלת מערכת החשמל, ויסייעו לה לווסת את זרימת האנרגיה ברשת החשמל, לשחרר עומסים בתחנות משנה ובכך למצות טוב יותר את משאבי הרשת הקיימת.
סך ההשקעות במכרז מוערכות בכ-4 מיליארד שקל, והתעריף שייקבע במכרז יחול על מספר מחזורי טעינה ופריקה של המתקנים בכל שנה, כשהפעלה של המתקן מעבר לכמות זו תזכה את היצרנים בתשלום נוסף עבור כל קוט"ש שייוצר בכל מחזור נוסף. המתמודדים בהליך יתחרו על גובה תעריף הזמינות שישולם להם עבור העמדת מתקן האגירה לטובת מנהל המערכת.
כדי להגדיל את סיכויי המימוש של המתקנים שייבחרו כזוכים בהליך נקבע תנאי סף סטטוטורי שבו המתקנים נדרשים לעמוד במועד הגשת ההצעות. לפי רשות החשמל, מועד הגשת ההצעות להליך נקבע ליוני 2024 כדי לאפשר לכמה שיותר מתקנים להשלים את עמידתם בתנאי הסף וכן כמענה לעיכובים הצפויים בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
באיגוד האנרגיה המתחדשת מברכים על הצעד של רשות החשמל, אך מזכירים כי התנאים שהציבה רשות מקרקעי ישראל למחירי קרקע להצבת סוללות ייקרו מאוד את ההצעות במכרז. מחיר הקרקע של רשות מקרקעי ישראל יכולים להגיע לכ-5 מיליון שקל לדונם של מתקני אגירה, מה שהופך את תחום האנרגיות המתחדשות פחות אטרקטיבי מול הגז, ולכן כדאי הרבה פחות להשקעה, בניגוד למגמות בעולם.
איתן פרנס, מנכ"ל האיגוד: "המכרז שצפוי לייצר למשק החשמל בישראל גמישות חיונית ביותר. מאידך המחיר לקרקע שרמ"י קבעה להצבת סוללות גובל באבסורד ומושך את השטיח תחת הרצון לקדם אנרגיה ירוקה. מחיר של 70 אלף שקל למגווטש (מגה וואט שעה) יביא להתייקרות ההצעות, דבר שייקר בסופו של יום את עלות האגירה ואת הקווטש הירוק מאנרגיה מתחדשת מול החלופה של הגז הטבעי. יתרה מכך ההתייקרות הזו משמעותה שבחשבונות החשמל של כולנו נשלם קצת יותר והתוספת הזו תעבור לקופת רמ"י. מדינה שחפצה באגירה לא מנפחת כך את מחיר הקרקע. רמ"י אינה עסק למטרות רווח ולא ברורה הריצה להטיל משקולת כבדה כל כך על תחום האגירה והדבר דורש שינוי דחוף״.
