סגור
עופר באזוב ו שגיא לחמי
עופר באזוב, הנתבע הראשי במשפט (מימין); ושגיא לחמי, יד ימינו

בלעדי
מחירון הריגול נחשף: "35 אלף יורו פריצה לשרת, 45 אלף פריצה לווטסאפ"

הקלטות חושפות שיד ימינו של עופר באזוב, ישראלי־קנדי שנתבע על ידי שותפים לשעבר, שכר האקר כדי לפרוץ לטלפונים ושרתי מחשב כדי להשיג עליהם חומר במהלך המשפט. התוכנית נחשפה, וכך גם "מחירון" הפריצה אחרי שההאקר "עבר צד". באזוב: "טענות סרק צבעוניות. ניסיון מגוחך להציג עצמם כקורבנות"

עד כמה רחוק בעלי דין מסוגלים ללכת כדי להשפיע על מהלך המשפט או ללחוץ על הצד שכנגד? רחוק מאוד. הקלטות, סרטונים ועדויות שהגיעו לכלכליסט חושפים סיפור מסמר שיער על שכירת האקרים ואנשי צללים לכאורה במטרה לפרוץ לסלולרים ולשרתי מחשב של היריבים.
הרקע הוא תביעה שמתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שנחשפה במוסף כלכליסט בפברואר 2022, ושבמרכזה טענות לקמפיין השחרה גלובלי אדיר ממדים, שגם הוא התבסס על אלפי קבצים שנשאבו מטלפונים סלולריים ומחשבים שנפרצו, וכלל איומים, הטרדות, הקמת אתרי דמה באינטרנט והפצת מאות סרטוני הכפשה שקריים ברשתות החברתיות.
מי שלפי התביעה אחראי למהלך הוא עופר (ג'וש) באזוב, החי בקנדה אך מחזיק באזרחות ישראלית ומושקע בחברות טכנולוגיה ישראליות. לצידו נתבעים שניים ממקורביו: ריווז מגרלשווילי, ישראלי שלא מתגורר בארץ, אברהם בן אלישע (אלברט אלישקוב), שלאחרונה חזר לגור בישראל.


עופר באזוב, ביחד עם אחיו הצעיר דוד, שלט בעבר באתר ההימורים המקוונים הגדול בעולם Pokerstars עד ש"מלכי הפוקר", כך כונו, נדחקו מהחברה בשל הסתבכות פלילית.
אלא שהמסע של באזוב בעולמות ההימורים והגיימינג לא תם, וב־2019 השקיע ביחד עם שני חבריו במיזם בקפריסין בשם BeFree ביחד עם שלושת מייסדי ומנהלי חברת התוכנה הבלארוסית סופטסוויס: איוון מונטיק, דימיטרי יקאו ופאבל קשובה, וכן עם עם שותף יהודי־רוסי, רולנד ישייב.
לימים התגלע בין הצדדים סכסוך כספי חריף, שהסלים במהרה והגיע לכך שבאזוב וחבריו, כך נטען בתביעה, הוציאו לפועל נגד יריביהם "מסע הכפשה פלילי" שלא בחל באמצעים וכלל הפרת שורת חוקים. לפי הנטען, הקמפיין כלל הפצת כ־1,000 סרטונים אנונימיים באינטרנט ושימוש בחומרים שהושגו לכאורה באמצעות פריצת סייבר לטלפונים. הסרטונים, שחלקם התחזו למהדורות חדשות או לתוכניות תחקירים, ייחסו לשלושת אנשי סופטסוויס מרמה, הונאה, הלבנת הון וגניבת כספים מלקוחות. לשותפם ישייב ייחסו הסרטונים מעורבות בהתנקשות בחייה של עיתונאית בולגרייה. יותר מ־300 אתרי אינטרנט הדהדו את העלילות הללו, וכדי להעצים את הפגיעה, הסרטונים וקישורים לאתרים הופצו ישירות לעובדי סופטסוויס, שבעצמם הפכו למטרות וזכו להודעות מאיימות. מפיצי הקמפיין גם חתמו על חלק מהאיומים בשם "המודיעין הישראלי" ובשם חברת סייבר התקפי ישראלית מוכרת.
ביוני 2023, אחרי ששני עדי מפתח העידו מקרוב על אחריותו של באזוב לקמפיין ההכפשה, קבע השופט יעקב שקד שיש לנהל את התביעה, על סכום של 10.6 מיליון שקל, בישראל. זאת אף שמרבית הצדדים אינם חיים בארץ. "לא מדובר בתביעה טורדנית או תביעת סרק", קבע השופט ופסק שהנתבעים לא הצביעו על פורום אלטרנטיבי לניהול התביעה מחוץ לישראל.

"התחילו לבצע תקיפות"

באזוב ומקורביו הגישו כתבי הגנה המכחישים את הטענות, וייחסו דווקא לבלארוסים רצון "להלך אימים" עליהם, וטענו שהם אלה שחווים "מסע רדיפה והכפשה חוצה גבולות", לאחר שנפלו קורבן להונאה לכאורה מצד התובעים, המופעלים בידי ישייב כ"בובות על חוט".
באזוב וחבריו לא הסתפקו בכך והגישו תביעה נגדית על 92.6 מיליון שקל והעלו טענות בדבר "קנוניה חמורה ותרמית" ו"מבצע עוקץ מתוחכם", בנוגע להשקעה המשותפת ב־BeFree וטענות נגדיות לייזום פרסומים מכפישים ברשת (כתב הגנה שכנגד אמור להיות מוגש בקרוב).
עורכי הדין יעקב אנוך, נטלי זיס ומשה ברנר ממשרד פירון מייצגים את התובעים הבלארוסים, ועורכי הדין יותם בלאושילד ועמית גלברט מהרצוג פוקס נאמן את באזוב ושני מקורביו.
1 צפייה בגלריה
גבי אלון יועץ ביטחון וסייבר
גבי אלון יועץ ביטחון וסייבר
גבי אלון, יועץ הסייבר מטעם התובעים שחשף את תוכנית הפריצה
בזמן שהתביעות ההדדיות מתנהלות במחוזי בתל אביב, הצדדים לא שקטו על השמרים ויצאו ל"מבצעי ריגול" ומבצעי "מודיעין מסכל" מנגד. בחודשים האחרונים ישראלי בשם שגיא לחמי, יד ימינו של באזוב, שכר את שירותיו של האקר יהודי־רוסי כדי לפרוץ לטלפונים ולשרתי מחשב של התובעים ומעורבים אחרים בפרשה, וישיג משם חומרים שעשויים לשמש במהלך ניהול המשפט.
שמו של לחמי כבר הוזכר בעדות שניתנה במשפט כמי שעשה עבור באזוב עבודות מלוכלכות בתשלום במסגרת קמפיין ההשחרה. מי שחשף אותו והעיד על כך היה ישראלי בשם גבי אלון, יועץ בתחום הביטחון והסייבר, שנשכר על ידי הבלארוסים כדי לאתר את מקור הסרטונים המכפישים, וכעת כדי לנטרל את ניסיונות הפריצה החדשים.
"בחודשים האחרונים גילינו ששגיא שכר אנשים לבצע מעקבים אחרי התובעים וגם אחריי, ושהם התחילו לבצע תקיפות של מכשירי טלפונים ומחשבים", סיפר השבוע אלון בשיחה עם כלכליסט. "המטרה היתה למשוך דאטה, כנראה כדי להשתמש בזה כאמצעי סחיטה ולהשפיע על המשפט. כך גם הגענו להאקר וביצענו מעקב אחריו, עד שזיהינו שהוא מגיע לקפריסין להיפגש עם שגיא".
בפגישה הזו במסעדה בלרנקה אלון וצוותו כבר ישבו להאקר "על הזנב", עד שאלון החליט לעשות להם "אמבוש". בסרטון שגיא נראה לחוץ מהחשיפה והוא עוזב את המקום בחופזה. "אחרי שההאקר הבין שעלינו עליו הוא הסכים לשתף פעולה והעביר לנו את הקלטות השיחות שלו עם שגיא, שאותן הקליט כנראה כמעין 'תעודת ביטוח' לתשלום שלו, וחשף בפנינו את כל התוכנית", מספר אלון.
באופן זה הבלארוסים שמו יד על עשרות שיחות מוקלטות של ההאקר עם לחמי (וגם באזוב עצמו עולה על הקו בלפחות אחת מהן), שבהן משוחחים השניים על תכנון וביצוע פריצה לא חוקית למחשבים, למיילים ולאפליקציות (ווטסאפ, טלגרם, סיגנל) בטלפונים הניידים של היריבים של באזוב, ומשיכת חומרים מתוכם, כשברור להם, כפי שאמר ההאקר בשיחות, ש"זה פלילי ומסוכן".
לחמי הסביר במהלך השיחות שהוא פועל בשותפות עם באזוב. "הוא שותף שלי כבר 15 שנה. הוא אח... צדיק גדול. בן אדם טוב", וגם מסביר את הקשר בין היעדים של המשימה המלוכלכת לבין "המשפט בישראל", שמנהל כעת באזוב.

הופכים את הטלפון למראה

ההקלטות חושפות לפרטי פרטים את תוכנית הפריצה ואופן ביצועה בידי ההאקר וצוותו. לחמי וההאקר מדברים, בין השאר, על שיטות תקיפה שונות, שיכולות להפוך את הטלפון הנייד ל"מראה" – מעין "שכפול" של הטלפון שהתוכן שעליו "שקוף" עבור הפורץ כשהוא שוהה בקרבת מקום – ועל אופן החדירה לשרתים ומשיכת דאטה.
בשיחות מבקש ההאקר עשרות אלפי יורו לכל פריצה ומציב מעין "מחירון" לכל אחת מדמויות המטרה בהתאם לסוג הפריצה והיקף החומר שיימשך, והשניים מתמקחים על הסכום שלחמי ישלם. "אני אתן לך 70 אלף יורו על שניים", מציע לחמי באחת השיחות. "אני רוצה מראה על קשובה, צריך שלושה חודשים מראה… ואצל אלון רק את הווטסאפ והסיגנל שלו… אני רוצה דאטה, זה מה שיש שם… כשהכל יהיה טוב, אני אתן לך תשר טוב, ברצינות. אתה מכיר אותי".
ההאקר משיב שעלויות הפריצה יהיו גבוהות יותר: 85 אלף יורו כדי לפרוץ לקשובה: "שרת זה 35, ווטסאפ, טלגרם, סיגנל - 45", והפריצה לאלון תעלה 38 אלף יורו.
ההאקר הסביר ללחמי שהוא ישלח לינק ש"ידביק" את הטלפון של אלון. "הוא יתפוס את הווירוס שלנו וכבר ניתן יהיה לפתוח גם אותו".
בהמשך עדכן ההאקר את לחמי לגבי הפריצה לאלון: "אנו רואים בטלפון אחד שני ווטסאפים. היום בלילה אנו לוקחים לו את המספר הישראלי, וכבר בבוקר יהיה לי הכל". לחמי שואל: "וגם ה(מספר) האמריקאי?", ההאקר: "כן, תראה, אנו היום עוד 4-5 שעות מתחילים מתקפה על אלון… ברגע שניקח את הכל, אח"כ ניקח את הווטסאפ השני".
בשיחה אחרת לחמי מבקש מההאקר להשיג לו תכתובות מייל של התובעים דרך פריצה לקשובה. "יש שם הרבה מאוד", אומר ההאקר. לחמי: "וכל זה יהיה לי?" ההאקר: "כן, בטח. אתה תראה, אתה יכול לפתוח, להסתכל". לחמי: "תתנו את כל מה שיש בשרת כי שילמתי הרבה כסף".
השניים מדברים גם על האופן שבו יירט ההאקר מידע מהטלפון הנייד של ישייב בעת שזה שהה בדובאי. ההאקר מסביר שלעומת זאת "לקשובה יש הגנה מאוד חזקה", אך בהמשך מעדכן: "כבר לקחנו גם את זה, לקחנו הכל, שגיא, הכל אצלנו". ואומר ללחמי בשיחה נוספת: "לקחנו את הווטסאפ. עובדים. קשובה ביד שלי, קשובה אצלנו". לחמי שואל: "רק הווטסאפ?" וההאקר עונה: "ווטסאפ, ועכשיו עובדים על טלגרם וסיגנל".
אגב, בשיחה שבה גם באזוב עלה על הקו הוא אמר ללחמי שיתן להאקר תשלום של 25 אלף יורו בישראל בעבור העבודה על ישייב.
לפני כמה שבועות לחמי וההאקר קבעו להיפגש בקפריסין, כדי לבצע משם פעולת ריגול נגד היעדים ששהו במדינה ולהעביר מידע שהושג. "קודם אראה לך את רולנד, אח"כ את קפריסין, אח"כ את בולבול (הכינוי שלהם לאלון – ע"ק) ואח"כ את קשובה", אמר ההאקר, שהדגיש ש"מראה זה תיק פלילי". לכן לדבריו, "אסור לנו להיות פה הרבה זמן. עשינו את העבודה, ואנו עוזבים". לחמי מבקש: "תביא לי את הסחורה בתוך מחשב… את ההיסטוריה אני צריך ביד. על המראה שילמתי אקסטרה", וגם אומר שהוא מוכן לשלם על אדם שיישאר בקפריסין וישלח לו בהדרגה את המידע שיתקבל מאותה "מראה" על הטלפון.
כעת עשויים עורכי הדין של הבלארוסים להגיש את ממצאי ההקלטות האלה לביהמ"ש במסגרת התיק המתנהל.
עו"ד יותם בלאושילד, המייצג את באזוב, מגרלשווילי ובן אלישע, מסר בשמם: "הסכסוך בין מרשיי לבין רולנד ישייב ושותפיו הזוטרים, מונטיק, קשובה ויקאו, תלוי ועומד בבית המשפט על כל המשתמע מכך. הדברים יתבררו בביהמ"ש ואין בכוונת מרשיי לנהל את הסכסוך מעל דפי העיתון.
"עם זאת, יודגש שהסיפור האמיתי סביבו נסוב הסכסוך הוא נישולם שלא כדין של מרשיי מאחזקותיהם במיזם משותף, שהקימו הצדדים ביחד בשנת 2019. בגין מעשי הקנוניה, התרמית וההונאה, כמו גם מסע הכפשה ודיבה אינטרנטי שננקט כנגדם, הגישו מרשיי תביעה על סך כ-93 מיליון שקל. הניסיון להציג את ישייב ושותפיו כ'קורבנות' הוא מגוחך, שעה שאפילו עד מטעמם העיד בביהמ"ש, שהם עצמם הציעו לשלם למרשיי 18 מיליון דולר.
"מצער לראות שהצד שכנגד בוחר להמשיך ולנסות להלך אימים על מרשיי ולעשות שימוש בטקטיקות נלוזות, תוך העלאת טענות סרק 'צבעוניות' בעיתונות, ולא בפעם הראשונה. הדבר לא יירפה את ידי מרשיי שימשיכו לנהל את התביעה בביהמ"ש".
שגיא לחמי לא הגיב לפניית כלכליסט.