ריאיון"ההשפעה של מס הפחמן על הכלכלה בישראל היא זניחה"
ריאיון
"ההשפעה של מס הפחמן על הכלכלה בישראל היא זניחה"
"חברות הגז הטבעי צריכות לשלם יותר מס מכל חברה בישראל"; "ההתחממות העולמית תוביל לזינוק של עד 40% בפרמיות הביטוח"; "התעשייה חייבת לעבור לאנרגיה מתחדשת"; ד"ר רוסלנה רחל פלטניק, חוקרת סביבה וכלכלה דוחקת במגזר העסקי להוביל את המאבק בשינויי אקלים
ד"ר רוסלנה רחל פלטניק, חוקרת בכירה לסביבה וכלכלה במכללה האקדמית עמק יזרעאל, דונלד טראמפ נבחר בשנית לנשיא ארה״ב והחל לבצע מינויים של אנשים הסולדים מהידע המדעי בתחום האקלים. כמה מצבנו הורע השבוע?
״כאשת אקדמיה אני מזועזעת שנשיא מבטל ניתוח מדעי והמלצות של אנשי מקצוע. אנחנו החוקרים עובדים קשה כדי לאסוף נתונים, לבנות מודלים, להבין הקשרים. במקום לבסס קבלת החלטות על ניתוח מעמיק, טראמפ דוגל בקבלת החלטות לפי המלצות של יועצים בעלי אינטרסים. מדינה צריך לנהל על בסיס נתונים ובמטרה להיטיב עם כלל האזרחים ולא רק עם התומכים של הצד המנצח.
״בפעם שעברה שטראמפ היה נשיא הוא הוציא את ארה"ב מהסכם פריז, וייתכן מאוד שימשוך את ארה"ב שוב מההסכם — ואז היא תפלוט מיליארדי טונות נוספים של פחמן, ותהפוך למדינה הגדולה ביותר שלא תעמוד בהתחייבויות שהציגה להסכם, אך הדבר לא אומר בהכרח שמדובר בכישלון מוחלט למאבק בשינויי האקלים: קיום ההסכם יכול להימשך גם בלי ארה"ב, כפי שכבר קרה בעבר".
התמיכה באנרגיות מתחדשות בארה"ב תיפגע?
״לא סביר שגם עם טראמפ תהיה ירידה משמעותית בתמיכה באנרגיות מתחדשות, במיוחד בגלל שחלק גדול מהכספים המוקדשים לכך מנותבים למדינות רפובליקאיות, כמו טקסס המובילה בהשקעה באנרגיות מתחדשות. אחרי הקורונה, היתה חשיבה שהמעבר לאנרגיה נקייה יואץ. מאז התהליך הואט, אבל לא נעצר: פעם זה היה עניין של משוגעים לדבר, אבל בשנים האחרונות הייצור התרחב, העלויות ירדו והביקוש עולה. רכבים חשמליים הפכו לנגישים יותר, ויש עוד ועוד פתרונות להפחתת פליטות. אנחנו רואים שגם מדינות כמו סין מתגייסות לזה, לא מתוך אלטרואיזם — אלא בגלל אינטרס כלכלי. כמובן שלאור בחירת טראמפ נראה האטה. אבל יש כאן כבר הרבה עניין עסקי, מדיני ופוליטי".
ישראל מגיעה לוועידת האקלים שנפתחת השבוע בבאקו, כשהצעד היחיד שהצליחה לקדם בשנים האחרונות זה מס פחמן ששנוי במחלוקת. למה מדינות בעצם צריכות את המס הזה?
״מס פחמן הוא כלי כלכלי שנועד לצמצם את פליטת גזי החממה ולמנוע את ההשפעות השליליות של שינויי האקלים. הרעיון הבסיסי הוא להציג לכל אחד מאיתנו את העלות של פליטות פחמן, כך שהמחיר של סחורות ושירותים שתורמים לפליטות ישקף את העלויות האמיתיות שלהם לחברה ולסביבה. מדינות שמטילות מס פחמן יוצרות תמריץ כלכלי לחברות וליחידים לצמצם את השימוש בדלקים פוסיליים של נפט, פחם וגז טבעי, ולעבור לאנרגיות נקיות יותר. מחקרים מראים שמס פחמן יכול לתרום להפחתת פליטות בצורה אפקטיבית, ולעיתים גם לעלייה ברווחה הכלכלית — אם ההכנסות מוחזרות לציבור או מושקעות בתשתיות ירוקות. בנוסף, מס פחמן שממריץ שימוש במקורות אנרגיה נקיים תורם לירידה בזיהום אוויר מקומי, תורם לירידה בתחלואה ולהגברת הפריון העבודה״.
איפה בעולם הוביל המס לשינוי חיובי?
״שבדיה, שהטילה מס פחמן כבר ב־1991, הצליחה לצמצם את פליטות גזי החממה בכ־25% תוך שמירה על צמיחה כלכלית. במחוז קולומביה הבריטית שבקנדה הטילו מס פחמן ב־2008, מה שהביא להפחתה של כ־15% בפליטות, בעוד שהתוצר המקומי הגולמי (GDP) המשיך לגדול. במקביל, ההכנסות מהמס הוחזרו לציבור, כך שההשפעה על רווחת התושבים היתה חיובית״.
בישראל המס לא יושקע בחזרה בתשתיות ירוקות, אלא דווקא בגז מזהם, ונמתחה ביקורת רבה על המנגנון שיצר משרד האוצר.
״מצד אחד, מס הפחמן שאושר הוא צעד בכיוון הנכון שמחייב את התעשייה והצרכנים לקחת בחשבון את העלות הסביבתית של הפעולות שלהם. מצד שני, גובה המס בישראל יחסית נמוך בהשוואה לעלות הנזק לישראל משינויי אקלים. רק המס על השימוש בפחם, מזוט ופטקוק, ששימושם זניח, הוא בגובה העלות הסביבתית. אבל המס על גז טבעי — שהוא מקור אנרגיה מזהם שיהווה 70% ממקורות אנרגיה לחשמל במשק הישראלי בעשורים הקרובים — הוא בגובה שליש מעלות הנזק שהוא גורם. בנוסף, רוב הדלקים לתחבורה פטורים מהמס. במחקר שביצעתי בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה והמשרד להגנת הסביבה השווינו בין המס האופטימלי לבין המס שאושר בפועל: אם היה מוטל מס בגובה עלות הנזק על כל מקורות האנרגיה שגורמים שינויי אקלים, הפליטות היו יורדות ב־10% כבר בטווח הקצר והמשמעות למשק היתה חיובית ממש, אבל במחקר שלנו מצאנו כי המס שאושר מפנים רק שליש מעלות הנזק של פליטת גזי חממה והשפעתו על ביצועי הכלכלה בישראל — זניחה״.
לא מצאתי למעשה מומחה אחד שתומך בו בלב שלם. בנוסף, הוא לא נחקק מדאגה לסביבה — אלא כדי לכסות את הגירעון.
״אנחנו במלחמה. למדינה יש הוצאות גבוהות בניהול המלחמה. אם היא לא תעלה מסים, הגירעון יגדל. אנחנו מקבלים בשוויון נפש את העלייה של מע"מ או מסים אחרים אבל מתנגדים למס פחמן יעיל — זה לא הגיוני. מס פחמן בטווח קצר מביא לעלייה בהכנסות המדינה ממסים, וגם גורם לכולנו לעבור לחיים בסביבה נקייה יותר, עם אופק של צמיחה בר קיימא. שאר המסים מעבירים את ההכנסות מהציבור לממשלה בלי שיש להם עוד ערך מוסף כלשהו״.
אבל, המדינה היא שצריכה ויכולה לעבור לאנרגיה נקייה, לא האזרחים. כלומר, יכול להיות שהמדינה תמשיך להשתמש בדלקים מזהמים כי זה משתלם לה, בזמן שהציבור יהפוך לכספומט תחת תירוץ ירוק.
״במחקר שעשינו עם מכון IIASA מאוסטריה, בדקנו את השפעת מס פחמן על השימוש באנרגיה בישראל וראינו כי גם אם אין שום תמריצים נוספים, המס לבדו מספיק למעבר לאנרגיות מתחדשות שיעלו לכדי 65% מתצרוכת האנרגיה עד 2050. בנוסף, הוא תורם להתייעלות אנרגטית וחיסכון אנרגטי. כך שתשלומי המס לאורך זמן נראים כמו U הפוכה — עולים בשנים הראשונות ויורדים אחר כך כי יש פחות פליטות לשלם עליהן.
״אם לא ימצאו מאגרי גז נוספים, בעוד 40 שנה לא יהיו לנו מאגרי גז. אז גם למען הביטחון האנרגטי, המדינה צריכה ורוצה לעבור לאנרגיה סולארית. אבל מעבר לאנרגיה סולארית נוגד את האינטרס של חברת חשמל. היא לא ממהרת לחבר את החשמל הסולארי, ועדיין, המעבר הזה קורה. גם הטכנולוגיות הופכות לזולות יותר ומדרבנות את המעבר. ב־2004, נדרשה לעולם שנה שלמה כדי להתקין מערכות שמייצרות ג'יגוואט אחד של קיבולת אנרגיה סולארית; ב־2010, זה לקח חודש; ב־2016, שבוע בלבד. ב־2023 כבר היו ימים בודדים שבהם הותקן ג'יגוואט ביום אחד בכל העולם. ב־2024, האנליסטים של BloombergNEF צופים קיבולת התקנות של 520 עד 655 ג'יגוואט — כלומר עד פי שניים מקצב 2004 ביום אחד.
״המדינה צריכה להרחיב את התמיכה באנרגיות מתחדשות כמו סולארית ורוח, להשקיע בתשתיות אגירה ולשפר את יכולת השילוב שלהן במערכת החשמל. בנוסף, יש לעודד פיתוח טכנולוגיות חדשות כמו מימן ירוק ולהתמקד בפתרונות תחבורתיים מבוססי אנרגיה נקייה. השקעה במחקר ופיתוח בתחום האנרגיה המתחדשת יוצרת לא רק תועלת סביבתית אלא גם תועלת כלכלית ארוכת טווח. היא מובילה להיווצרות מקומות עבודה חדשים, הפחתת תלות ביבוא אנרגיה, ופיתוח של תעשיות חדשות שיכולות להפוך למנועי צמיחה כלכליים. המחקר שלי הראה שאם ההשקעות בטכנולוגיות ירוקות יעמדו על לפחות 2% מהתמ"ג השנתי, ניתן יהיה להקטין את הפליטות ב־25% עד 2050 ולהגביר את הצמיחה השנתית בכ־0.5% כתוצאה מהגידול בפריון״.
"לא ישקיעו באנרגיה מתחדשת"
המרוויחים הגדולים כאן הם התעשיינים. הם יקבלו החזר מלא או כמעט מלא על המס.
״נכון. התעשייה מקבלת החזר על תשלום מס פחמן. מטרת ההחזר היא לעזור לתעשייה לעבור לתהליכי יצור שמפחיתים פליטות גזי חממה שהם בדרך כלל יקרים יותר. הבעיה עם ההחזר שהתעשייה תקבל אותו גם אם לא תשקיע בתהליכים אלה. אין התניה בין החזר לבין הפחתת פליטות בפועל. אז לא בטוח בכלל שהמס יוביל לשינוי בתעשייה״.
חברות הגז בכלל יגדילו את ההכנסות שלהן בזכות המס, כי חוזי הגז עם תחנות הכוח הפרטיות צמודים לתעריף החשמל שיעלה.
״לשוק הגז בישראל יש היסטוריה ארוכה של פטורים. בשונה מחברות כמו אינטל או דלתא, גז טבעי הוא משאב טבע ששייך לכלל אזרחי ישראל בהווה ובעתיד. לכן, מפיקי גז טבעי צריכים לשלם מס גבוה יותר ממס חברות שמשלמת כל חברה יצרנית הפועלת בישראל על רווחיה. זה היה הרעיון של ועדת ששינסקי. כדי להניח את דעתם של מפיקי הגז, המס הנוסף הזה (מס יסף) מוטל אחרי שהם מחזירים פעמיים את ההוצאה שלהם על חיפושי הגז. והמס אמור להיכנס לקרן העושר של אזרחי ישראל ובכך לשפות את הדורות הבאים על גז טבעי שלא יהיה לרשותם כאשר המאגרים הקיימים ידלדלו. ככה זה עובד בנורבגיה, אזרבייג'ן ועוד שורה של מדינות מפיקות נפט וגז. הבעיה התחילה עם מתווה הגז שהכניס את עלויות התשתית של הולכת הגז כעלות מוכרת למפיקים ובכך הקטין את תשלומי המס לקרן העושר. אם קרן העושר היתה פועלת כמתוכנן במס ששינסקי המקורי, היו לנו כבר כ־15 מיליארד שקל כמקור תקציבי לכיסוי חלק מהוצאות המלחמה כבר עכשיו. בפועל, יש בקרן רק כ־2 מיליארד שקל נכון לסוף 2023״.
"הביטוח יעלה, התיירות תיעלם"
יו״ר פורום מדעני האקלים של האו״ם הזהיר לאחרונה מגלישה לעידן שחם יותר ב־3 מעלות צלזיוס בממוצע. למעשה, הוא קבע שפספסנו הזדמנות להגביל את הטמפרטורה ל־2 מעלות. מה יהיו ההשלכות הכלכליות?
״אם התחממות כדור הארץ תגיע ל־3 מעלות צלזיוס בממוצע מעל הרמות הטרום־תעשייתיות, ההשלכות הכלכליות יהיו מרחיקות לכת. ההפסדים הכלכליים הגלובליים יכולים להגיע ל־10%‑20% מהתמ"ג העולמי עד 2100. גם עבור מדינות מפותחות כמו ישראל, מדובר בהפסדים משמעותיים. בישראל, שינויי האקלים כבר גורמים לעלייה בתדירות של אירועי אקלים קיצוניים כגון בצורות, הצפות ושריפות יער. התחממות נוספת של 3 מעלות עלולה לגרום למחסור במים חקלאיים ולהקטנה של 15%־20% בתפוקת היבולים החקלאיים, מה שיוביל לעלייה במחירי המזון ולהפסדים כלכליים של מיליארדי שקלים. כמו כן, התחממות כזו תשפיע על בריאות הציבור דרך עלייה במקרי תמותה ממחלות הקשורות לחום, עלייה בתחלואה ממזיקים ומחלות שמועברות על ידי חרקים ועוד.
״ענף התיירות, למשל, שגם הוא חיוני לכלכלה הישראלית, עלול להיפגע בשל עלייה נוספת בטמפרטורות שתהפוך את עונת הקיץ לבלתי נסבלת ותשפיע על הביקוש לתיירות פנים וחוץ. רק זה עלול להוביל להפסדים של עד 2% מהתמ"ג השנתי. בנוסף, עלויות הביטוח יעלו משמעותית, שכן חברות הביטוח יצטרכו להתמודד עם יותר אירועי נזק קיצוניים, מה שיכול להוביל לעלייה של עד 40% בפרמיות הביטוח בארץ בעשורים הקרובים. למרות הסיכון הממשי, בישראל ההיערכות אינה מספקת, והרגולטורים טרם הטמיעו מדיניות מערכתית שמחייבת את חברות הביטוח לנהל סיכוני אקלים״.
כדי להגביל את ההתחממות, חייבים לחתוך בחדות את השימוש בפחם, נפט וגז. איך ישראל מנהלת לדעתך את משק האנרגיה שלה?
״למרות העלייה בשימוש בגז טבעי והירידה היחסית בשימוש בפחם, שיעור האנרגיה המתחדשת מכלל ייצור החשמל נותר נמוך יחסית למדינות OECD. אם ישראל לא תשנה את מדיניותה ותמשיך להסתמך על דלקים פוסיליים, בעוד עשור אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם פליטות גזי חממה גבוהות, תלות גבוהה בגז טבעי ועלייה במחירי החשמל. איכות האוויר תמשיך להידרדר, מה שיגרום לעלייה בתחלואה במחלות נשימה ולנזקים סביבתיים חמורים. לעומת זאת, אם הממשלה תשקיע בהרחבה של אנרגיות מתחדשות ותשפר את התשתיות לאגירת אנרגיה, ניתן יהיה להגיע למערכת חשמל שתסתמך ברובה על מקורות מתחדשים עד 2040״.
מה התפקיד של המגזר העסקי בשינוי הנדרש?
״המגזר העסקי הוא שחקן קריטי במאבק בשינויי האקלים, אך ללא רגולציה נוקשה, הוא יתקשה לבצע את המעבר הדרוש מבחינת השקעה באנרגיות נקיות ובניהול סיכוני אקלים״.
