"יהיו הרבה פחות ירקות": התאילנדים עוזבים - וענף החקלאות במצוקה
"יהיו הרבה פחות ירקות": התאילנדים עוזבים - וענף החקלאות במצוקה
על פי נתוני רשות ההגירה, מאז תחילת הלחימה עזבו את ישראל כ-853 עובדי ענף החקלאות מתאילנד אחרי שגם הם ספגו אבידות וחטופים. "הם בכלל לא מבקשים את המשכורת שלהם", אומר חקלאי מהערבה. לדבריו, מדובר בעובדים מיומנים ולכן קשה למצוא להם תחליף: "אני צופה שיהיה כאן מחסור אמיתי במזון"
ענף החקלאות נמצא במצוקה עם גל עזיבה של עובדים תאילנדים, ולא רק עובדים שפונו מעוטף עזה. על פי נתוני רשות ההגירה, מאז תחילת הלחימה עזבו את ישראל כ-853 עובדי ענף החקלאות מתאילנד.
התאילנדים חטפו מכה קשה ב-7 באוקטובר, כאשר על פי הדיווחים האחרונים למעלה מ-20 תאילנדים נרצחו במהלך התקיפה הרצחנית, ועוד כמה נחטפו. לדברי חיים חדד, מנכ"ל ארגון מגדלי הפרחים וחקלאי בעצמו, "בהתחלה החלה נדידה של עובדים מאזורי המלחמה לאזור המרכז וליתר חלקי הארץ, אך ברגע שממשלת תאילנד שלחה להם סיוע ופינוי, מאות עזבו ואחרים מחכים למקום במשלחות הבאות. יש עליהם לחץ עצום מהמשפחות בבית".
חדד הוסיף כי ענף החקלאות לא יתקיים בלי התאילנדים. על פי נתוני משרד החקלאות, בישראל ישנם כ-27 אלף עובדים תאילנדים וכ-9,000 עובדים פלסטינים, בעיקר מיו"ש, שלא מגיעים בימים אלה. בנוסף, כ-25% מבעלי המשקים והעובדים הישראלים גויסו למילואים. "אצלי למשל יש שמונה תאילנדים ו-100 דונם פרחים, וכולם פשוט ארזו את הציוד ונסעו לשדה התעופה", אמד חדד. "אני גר במושב שלא נמצא באזור מלחמה, כך שאנחנו גם לא זכאים לפיצוי, ובינתיים הפרחים גדלים ואין מי שיקטוף אותם. אני מנסה לקושש עובדים, אבל הפרחים זו עבודה מאוד קשה ולכן קשה לגייס עובדים, וגם על המתנדבים יש מלחמה של חקלאים, כשעל כל מתנדב יש ביקוש של 10 חקלאים".
חקלאי ממושב חצבה בערבה אמר בשיחה עם "כלכליסט" כי אצלו במשק עזב פועל תאילנדי אחד באופן עצמאי, בלי שחיכה לסיוע ששלחה ממשלת תאילנד. "העובדים שעוזבים בכלל לא מבקשים את המשכורת של החודש. המשפחות שלהם מבקשות שיחזרו, שולחות להם כרטיסים והם פשוט קמים ועוזבים. אחרי ההתקפה הגיעו להתגורר במושב הרבה תאילנדים מהעוטף, הם הגיעו מפוחדים והפחידו את כל הצוות. ביום אחד כל התאילנדים שלי רצו לעזוב. אנחנו משכנעים אותם להישאר באמצעות מתורגמנית, להרגיע ולהסביר שאצלנו זה בטוח".
לדבריו, מרבית הענפים בערבה דורשים צוות גדול ומיומן של עובדים, ולכן אין כרגע תחליף לתאילנדים, וגם התחזית לא אופטימית. "אני צופה שיהיה כאן מחסור אמיתי במזון. גם כמה מהמשתלות הגדולות נסגרו ולכן צפוי להיות בהמשך מחסור בשתילים. חקלאים צפויים לפספס את העונה ויהיו כאן הרבה פחות ירקות".
עו"ד עמית יפרח, מנכ"ל תנועת המושבים, אמר כי התאילנדים פשוט נוטשים את המשקים: "אני לא מאשים אותם כמובן, החשש ברור - רוב העובדים בעוטף כבר עזבו את המשקים, ובגלל שיש בין העובדים ברחבי הארץ קשר, תופעת הנטישה היא לא רק של עובדים באזור הלחימה. העברנו חלק למרכז הארץ לחקלאים אחרים, אבל זו מתפתחת להיות בעיה שעלולה לגרום לנו נזק למשקים, בעיקר באזור שעד 10 ק"מ מעזה. זה אסם הירקות של ישראל, וקשה לספק את המענים לחקלאים שם גם בטווח הקצר וגם בטווח הבינוני, כלומר לשתול עכשיו כדי שיהיו ירקות בהמשך. אנחנו מגייסים מתנדבים שיתחלקו בין החקלאים, ויש עבודה רצינית של שר החקלאות כדי להביא עובדים מווייטנאם וממדינה נוספת על מנת לתת מענה לטווח החודשים הקרובים. המתנדבים לא רבים וזה לא כוח עבודה מקצועי שיכול לספק את הצרכים לאורך זמן".
ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי יצור במשרד החקלאות, הסביר כי בנושא המשתלות והמחסור בשתילים, משתלה אחת אכן נסגרה אבל חלק מהשתילים הועברו למשתלות אחרות. מבחינת כוח אדם, לוי מסביר כי מדובר באתגר משמעותי, ובטווח הארוך יותר הם כבר קיבלו החלטה להגדיל את מכסת העובדים הזרים ב-9,000 עובדים בשתי פעימות. "משרד החוץ ורשות האוכלסין פועלים להביא עובדים ממדינות נוספות כמו קמבודיה ווייטנאם, אבל אלה הסכמים בילטראליים שלוקחים זמן רב", אמר לוי.
בעניין עזיבת התאילנדים אמר לוי כי "מרבית העובדים מבקשים לצאת ב'אינטר ויזה', וזה קצת מעודד כי זו ויזה של חופשה שמאפשרת להם לחזור, ואנחנו מקווים שיחזרו כשהעניינים כאן ירגעו". צעד נוסף שבו נקטו במשרד החקלאות הוא התקשרות לרכישת 600 מיגוניות שיעלו את תחושת הביטחון של העובדים. המיגוניות יפוזרו בשדות ובאזורי מגורים שבהם שוהים מספר גבוה של תאילנדים. עוד פועל משרד החקלאות לגייס מתנדבים ופרסם נוהל שמעניק לכל חקלאי מענק של 3,000 שקל על כל עובד חדש שיעסיק.
