בהרב מיארה לבכירי הפרקליטות: "מופעל עלינו לחץ בתיקים קונקרטיים, אבל אני לא אירתע"
בהרב מיארה לבכירי הפרקליטות: "מופעל עלינו לחץ בתיקים קונקרטיים, אבל אני לא אירתע"
היועצת המשפטית לממשלה סיפרה הבוקר בכנס של הפרקליטות על "לחץ שמופעל עלינו לקבל החלטות בתיקים קונרקטיים, להטות את שיקול הדעת המקצועי ולהפר את חובתנו כשומרי סף". עם זאת הדגישה: "אני לא אירתע, ואני יודעת שפרקליט המדינה אינו נרתע גם הוא"
"לאחרונה התגברו המתקפות על מערכת אכיפת החוק ושומרי הסף במדינה. זהו ניסיון ציני ובוטה לקעקע את הלגיטימיות של מערכת אכיפת החוק – ואני לא אירתע", כך אמרה היום היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בכנס הפרקליטות.
בהרב מיארה שדיברה אל בכירי הפרקליטות ומשרד המשפטים אמרה עוד כי "מופעל עלינו לחץ לקבל החלטות מסוימות בתיקים קונקרטיים שאתם מנהלים או בתיקי חקירה שאתם בוחנים. גם בייעוץ המשפטי מופעל עלינו לחץ להטות את שיקול דעתנו המקצועי ולהפר את חובתנו כשומרי סף. אני לא אירתע, ואני יודעת שפרקליט המדינה אינו נרתע גם הוא – וכך גם אתם כולכם. נמשיך לפעול כתמיד. לפי העובדות, לפי הדין, באופן עקבי ושיוויוני, הן בטיפול בתיקים, הן בהתמודדות עם כל אחד מאתגרי השעה".
היא אמרה עוד כי "תוקפים את היושרה שלנו, כאילו אנחנו מוטים לצד זה או אחר, מונעים משיקולים זרים. הטענות מקוממות וחסרות יסוד" והוסיפה: "נצעד בדרך הישר, אותה כבשו עבורנו דורות רבים של ענקי המשפט הישראלי. נמשיך לפלס את הדרך הזו הלאה קדימה, דרך החוק, ללא מורא, עבור הדורות הבאים".
לגבי הצעות החקיקה שמקדמת הממשלה אמרה בהרב מיארה כי "כוח שלטוני בלתי מבוקר מאפשר פגיעה בזכויות הפרט והתעלמות משלטון החוק. הוא סולל את הדרך להשחתת מידות השירות הציבורי. הקושי היסודי הוא כי בישראל אין מערכת בלמים ואיזונים מספקת המובנית בחוק".
היא הסבירה כי "היכולת של מערכת המשפט למנוע פגיעה בזכויות הפרט או להגן מפני ניצול רעה של הכוח השלטוני מבוססת על ערובות מוסדיות, דוגמא מובהקת שלהן הן עילות הביקורת השיפוטית שהתפתחו בפסיקה". לדבריה, הקלות הרבה שניתן לבצע בישראל שינויים משטריים ולפגוע בכל אחת מ"הערובות המוסדיות", מהווה "מצב שברירי" ומחייבת "הצעת חלופה שתמלא את החלל ותתקן את חוסר האיזון שיוחרף".
לדבריה, זוהי התפיסה שהצגנו בכנסת ביחס לביטול עילת העדר הסבירות". היא חזרה על דברים שאמר המשנה שלה עו"ד גיל לימון בוועדת החוקה כי הצעת החוק "יוצרת 'חור שחור נורמטיבי', מעין מתחם חסינות. נזקה של הצעת החוק מהפגיעה הישירה הנובעת ממינוי אדם שאינו ראוי לתפקיד בכיר או מפיטוריו של שומר סף שביצע את תפקידו. ביטול חובת הסבירות של הממשלה ושריה עלול להביא לכך שכל החלטה של שומר סף בה הוא עמד על דעתו המקצועית מול הדרג הנבחר תהיה גם ההחלטה האחרונה שלו. מדובר בפגיעה אנושה במערכת החיסונית של הממשלה מפני החלטות שרירותיות – פגיעה רב מערכתית".
