ניתוחהנזק השנתי מהגדלת קצבאות האברכים: 2 מיליארד שקל
ניתוח
הנזק השנתי מהגדלת קצבאות האברכים: 2 מיליארד שקל
ההסכמים הקואליציוניים צפויים להקפיץ את התוספות להכנסה של משפחות האברכים ולא יותירו תמריץ עבורם ליציאה לעבודה. שיעור התעסוקה בחברה החרדית יצנח ל־48%. לעלות התקציבית יתווסף נזק כבד לתוצר
מאז 2015 שיעור הגברים החרדים העובדים תקוע במקום ואינו ממשיך לעלות. עכשיו ראש תחום חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר גלעד מלאך צופה שההטבות החדשות הרבות לאברכים יביאו לירידה ל־48%. לדבריו, "זה כעשרת אלפים גברים עובדים פחות והמשמעות השנתית היא נזק של 2 מיליארד שקל לתוצר. זה כמובן לפני הנזק בשל אובדן מסים, תשלומי ביטוח לאומי ובריאות ותשלום יתר קצבאות".
דרישות החרדים עלו במשא ומתן הקואליציוני הנוכחי בכמה מדרגות לעומת סיבובים קודמים. הן מבטאות את ההכרה בכך שראש הממשלה בנימין נתניהו שבוי שלהן, את ההנחה שבג"ץ לא יוכל לבלום אותן וכן החלטה להפסיק להתרגש מביקורת התקשורת החילונית. את עיקר תשומת הלב הציבורית תופסת כרגע הדרישה להכפלת קצבאות האברכים (תלמידי ישיבה נשואים) ל־1,314 שקל והכפלת התקציב לתלמיד ישיבה גדולה (ישיבות לגברים רווקים) ל־730 שקל.
אלא שגם שורת דרישות אחרות צפויה להגדיל את ההכנסה האברכים או להקטין את הוצאותיהם ובכך לגרום שלא יהיה להם כל עניין לצאת לעבודה. מדובר בדרישה למיליארד שקל לכרטיסי מזון, להכפלת תקציב תלמודי התורה ולהגדלת משכורות המורים והגננות החרדים. הפוליטיקאים החרדים לא מפסיקים להשוות את הדרישות שלהם להישגי רע"מ. אבל הם לא רק מבקשים הרבה יותר — אלא שרע"מ ביקשה כספים לפיתוח כלכלי והם מבקשים כדי למנוע אותו.
בדצמבר 2019 פרסם משרד האוצר מחקר שלפיו ההטבות שמפסיד גבר חרדי שיוצא לעבודה מגיעות ל־5,400 שקלים לחודש. התוצאה היא שהאברך מפסיד בעצם סכום השווה לשני שליש מהשכר הצפוי לו בסך 8,800 שקל. החוקרים מסכמים כי "הכדאיות של הצטרפות לשוק העבודה נמוכה יחסית לאברכים בשל אובדן משמעותי של הכנסות".
מאז 2014 שיעור התעסוקה של גברים חרדים מדשדש סביב ה־50% ולמרות השקעות הענק של הממשלה אינו עולה. מלאך, מעורכי שנתון החברה החרדית, אומר שסיבה מרכזית לכך היא שכל ההטבות שקוצצו בימי ממשלת נתניהו לפיד הוחזרו. בנוסף, המדינה לא הצליחה לשנות את הנורמה שמעמדו החברתי של האברך גבוה בהרבה משל אדם עובד. התוצאה היא שהמיליארדים שמשקיעה הממשלה בהוצאת גברים חרדים לעבודה הולכים לשימור המצב הקיים ולא כדי לעבור אותו.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שיעור התעסוקה של גברים חרדים יורד ברציפות מ־52.3% ברבעון השני של 2021 ל־49.7% ברבעון השלישי של השנה (הגדרת חרדים לפי שיטת המועצה הלאומית לכלכלה). במקביל, על פי שנתון החברה החרדית, מספר האברכים עלה מ־71 אלף ב־2012 ל־94 אלף ב־2020, תוספת של 33%. המספר הכולל של תלמידי ישיבות בוגרים (כולל ישיבות גדולות) על מ־112 אלף ל־146 אלף, תוספת של 30%.
התוספת של 700 שקל לקצבאות האברכים היא רק חלק קטן מכלל הכספים שמתכננות המפלגות החרדיות להזרים להם. כך למשל ש"ס דורשת מיליארד שקל לכרטיסי מזון על פי קריטריונים שמעניקים לאברכים את הכרטיסים בצורה כמעט אוטומטית. על פי הניסיון מהכרטיסים בתקופת הקורונה הכרטיסים יקנו למשפחת אברך עם 3־4 ילדים כ־1,500 שקל לרבעון, כלומר עוד 500 שקל לחודש.
כדאי לשים לב גם לרשימת הדרישות הקואליציוניות הרשמית של יהדות התורה שפורסמה ביום רביעי האחרון בכותרת הראשית של בטאון אגודת ישראל "המודיע". הרשימה הזו כוללת את הדרישה להשוואת שכר עובדי ההוראה החרדים לשכר עובדי ההוראה בחינוך הממלכתי. על פי שנתון החברה החרדית, 39% מהנשים החרדיות עובדות בהוראה. כלומר מדובר בעצם בדרך עקיפה להזרמת תוספת של מאות עד אלפי שקלים לחלק גדול ממשפחות האברכים.
דרישה נוספת היא הכפלה של התקציב לתלמידים בחינוך החרדי הפרטי ללא ליבה, כלומר בתלמודי התורה לבנים. המוסדות האלה גובים שכר לימוד של כ־150-100 דולר לחודש לתלמיד. סביר להניח שבעקבות הגדלת התקציב יאלצו המוסדות להפחית את שכר הלימוד מה שייצור חיסכון של מאות שקלים לחודש למשפחות האברכים. גם הגדלת התקציב לישיבות הגדולות יכולה להביא לירידה בשכר הלימוד (שעומד על 1,000-500 שקל לתלמיד לחודש) הנגבה מההורים. יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף העריך בעבר את הדרישות בתחום החינוך בלבד ב־3 מיליארד שקל.
בספטמבר חישב מלאך שאובדן התוצר כתוצאה משיעור התעסוקה הנמוך של גברים חרדים ושכרם הנמוך יחסית עומד על כ־29 מיליארד שקל, אך עלול להגיע ל־80 מיליארד שקל עד 2035 ו־220 מיליארד שקל עד 2050, אם שיעור ההשתתפות שלהם בשוק העבודה לא יגדל. אגף התקציבים באוצר מעריך נזק של 400 מיליארד שקל ב־2065.
תוספת ההקצבות לאברכים מקרבת אותנו לתרחישים הפסימיים ומרחיקה מתרחיש ההשתלבות. מלאך מצביע על בעיה נוספת: תוספת ההקצבות תגרום לאברכים לצאת לעבוד בגיל מאוחר יותר מה שיסכל אפשרות של הכרה מקצועית או לימודים אקדמיים ויפגע אנושות ביכולת ההשתכרות שלהם. ההסכמים הקואליציוניים יביאו אם כן תוספת של אלף עד אלפי שקלים להכנסה של משפחת אברך, ייצרו מצב שההטבות לאברך שוות כמעט לשכר שיקבל ולא יותירו כל תמריץ ליציאה לעבודה. לעלות התקציבית של ההסכמים יתווסף נזק כבד לתוצר. כלומר, ההסכם הקואליציוני הצפוי הוא השקעה בתשתית לחבלה במשק. שר האוצר נתניהו עמד מאחורי יציאת החרדים לעבודה כשקיצץ דרמטית את קצבאות הילדים. ראש הממשלה נתניהו עומד להיות האיש שיסיג את התהליך הזה אחורה.
