דעהחרדים, התעוררו: ההנהגה שלכם מונעת מכם שגשוג והצלחה
דעה
חרדים, התעוררו: ההנהגה שלכם מונעת מכם שגשוג והצלחה
המדיניות של בערות ומניעת עבודה הורסת את חיי החרדים התמימים, שמאמינים לראשי הכת שזוהי יהדות וזה רצון הבורא. פרופ' אליס ברזיס, ראשת מרכז עזריאלי למדיניות כלכלית, סבורה שדווקא לקראת הימים הנוראים אסור לתת יד להנהגה הרקובה של החרדים, שאין לה כל קשר לערכי היהדות
בתחום של תורת המשחקים, "משחק הדיקטטור" הוא משחק המשמש תפקיד חשוב בחקר כלכלה התנהגותית וקבלת החלטות. במשחק זה, שני שחקנים. השחקן הראשון, "המציע" הכל-יכול מחליט על חלוקה של פרס כספי. השחקן השני, "המגיב" הפסיבי, מקבל את שארית השלל שנשאר לאחר שהמציע לקח את חלקו.
תוצאות הניסיונות במשחק הדיקטטור מראות שברוב הפעמים, "המציע" בוחר לתת לשני סכום לא מבוטל, שלא תואם את הפיתרון של "האדם הכלכלי" השואף למקסימום רווחים לעצמו ולהשאיר פרוטות לשחקן השני. במדינות הומוגניות חברתית כמו שוודיה ודנמרק, מחקרים הראו שתוצאות המשחק יותר הגונות, עם יותר אלטרואיזם, ופחות חמדנות. מחקרים גם הראו שנשים בוחרות חלוקה יותר הוגנת וככל ששני השחקנים יותר "קרובים חברתית", החלוקה תהיה יותר הוגנת ופחות חמדנית.
מחקרים גם הראו שסטודנטים לכלכלה בוחרים חלוקה חמדנית יותר, הקרובה יותר לפיתרון "האדם הכלכלי" מאשר סטודנטים אחרים. כך גם החרדים בדרישתם בהסכמים הקואליציוניים. ככל שה"מרחק החברתי" כלפי הגוי, הערבי והחילוני גדל, כך החמדנות מתרחבת ודרישותיהם לשלל יותר גדול של הקופה הציבורית עולות, דרך תלושי מזון, הנחות בארנונה, וקצבאות לאברכים ולתלמידים.
ה"מרחק החברתי" יכול להסביר את בחירות החלוקה הפחות הוגנות של החרדים. לרשימה הארוכה של חוסר הוגנות התווסף השבוע הידע על איך חרדים מתחמנים את כולם עם נוהל "הגדלת הכנסה לצורך משכנתאות". הסיבה לנוהל זה פשוטה: חרדים רבים עובדים בשחור, מלבינים כסף דרך גמ"חים וכוללים, וכך רושמים לעצמם הכנסה יותר גבוהה בלי לשלם מס.
המדינה והחילוני רחוקים חברתית מהם. לכן, החרדים יבחרו חלוקת משאבים חמדנית ולא הוגנת. מותר לשקר את המדינה, מותר לא לשלם מיסים, מותר להשתמש בהכנסה של הלא חרדי כי הוא לא "משלנו". אנחנו לא אחים.
אבל הרבה יותר גרוע מהימנעות לשלם מיסים או קבלת קצבאות על בסיס שקרים זה שחלק מהחרדים מתנכלים לחילונים, מבזים חיילות, תוקפים בעלי עסקים ושכנים לא רצויים. איך להסביר את הרצון של החרדי להשפיל את החילוני, לבזות את החייל שדווקא תורם כל כך לחברה?.
מצאתי את התשובה בסרט חדש ונפלא המוקרן בישראל שנקרא "המנצחת" ומתאר צעירה, דור שני למהגרים מאלג'יריה לצרפת, השואפת להיות מנצחת על תזמורת. הסרט מקשר בין השכלה ומוביליות חברתית. הוא מתאר את התשוקה של בחורה צעירה להצליח בתחום המוזיקה למרות היותה גם אישה וגם בת של מהגרים. היא עובדת קשה, מתמידה בלימודים ומצליחה לעבור את כל המכשולים ולהצליח.
האפשרות להגשים חלומות של הצלחה, יוזמה, ועשייה היא דבר חדש בהיסטוריה של האנושות. בעבר, 90% מהאוכלוסייה חיה מחקלאות, עם אי-ודאות רבה כתוצאה של מזג האויר, מלחמות ונזקי טבע. רוב החיים היו מפוקסים על לנסות לשרוד ולהעמיד צאצאים.
המהפכות המדעיות והטכנולוגיות הגדולות הביאו את האדם לחיות את חייו באופן שונה. מאז המאה ה-20, מהות החיים אינה רק לשרוד, אלא לתת משמעות לחיים, במיוחד דרך עבודה. רכישת מקצוע מאפשרת את התפתחות האדם.
כעת, התבוננו בקבוצה ההולכת וגדלה שאין לה שום עניין ברכישת מקצוע והידע שלה מאוד מצומצם. אוכלוסייה זו קיבלה אינדוקטרינציה שכל ערך חייה הוא לעבוד את האל והרב. מעבידים אותה, לא נותנים לה חופש מחשבה על מנת שלא תשים לב שכאשר רוב האוכלוסייה החילונית בחרה בהתמקצעות, היא טורחת לחיות לחיות חיים של הרגלים, של תפילה, של לימוד רפטטיבי, ושל נתינה לרב להחליט בשבילם על החלטות החיים.
העולם החרדי חיי את חייו כמו במאה ה-19, בו הגשמה עצמית מתבטאת בעשיית ילדים, בתפילה, בהתפרנסות על חשבון הזולת ובציות הוראות הרב. אוסרים עליהם חשיבה עצמאית ובחירה חופשית, במיוחד אם החרדי חי תחת שבטו של רב המתמקד בכוח, כבוד, וכסף, הנוטה לשכוח את ערכי היהדות. חברי קהילתו מאבדים כל אפשרות של חיים שלמים וחלומות של הצלחה. מוזר שעם חופשי בארצו מאפשר ל-30% מהילדים בישראל לחיות בעבדות, בלי כל אפשרות של הגשמה עצמית והבעה עצמאית.
כן, החרדים הם בעיה גדולה למאקרו-כלכלה של ישראל, אבל הם גם בעיה נוראית ברמה המיקרו-כלכלית לעצמם. ברמת המאקרו, לא ברור איך מדינה יכולה להתפתח עם קבוצה של אנשים ללא השכלה והון אנושי, ללא ידע באנגלית, וכשיעבדו, יעבדו בשכר נמוך, או יעבדו בעבודות לא נחוצות כמו רבני שכונה, משגיחי כשרות, ונותני שיעורים על התחזקות יהדות קיצונית.
אבל יש גם בעיה מיקרו-כלכלית. האזרחים החרדים משלמים מחיר גבוה בגלל שרבניהם מחזיקים אותם ככת סגורה ומצליחים למנוע לימוד מן החוץ, מידע, וכך מונעים מהם מחשבה עצמית והגשמת חיים. המדיניות של בערות ומניעת כניסה לשוק העבודה שוחקת וגורסת את כלכלת ישראל, אבל גם הורסת את חיי החרדים התמימים, שמאמינים לראשי הכת שלהם שזוהי יהדות וזה רצון הבורא. רבנים אלה, שחלק מהם אפילו משתמשים באלימות פיזית כדי למנוע חופש ועצמאות מחסידיהם, עושים רע למדינת ישראל ולכלכלה, אבל גם לחרדים. הכוחנות וההסתגרות רק תורמים לכוח של ההנהגה החרדית.
יש רק דרך אחת להפסיק את העולם האבסורדי שאפשרנו ושנוצר בישראל, בו מצד אחד, החרדי הוא תחמן, בטלן, חמדן, לא משלם מיסים, משקר ומקבל קצבאות. מצד שני, החילוני עובד, מגשים את עצמו, שומר על מדינת ישראל, משלם על כולם, ובסוף סופג השפלות. במאה ה 21, העגלה המלאה היא בצד של המדע, של האדם היוצר, והעגלה הריקה היא אצל הקהילה החרדית הצועקת מול חיילות: "לא נתגייס".
אנו מתקרבים לימים הנוראים, בהם עלינו להבין שאסור לנו לתת יד להנהגה הרקובה של החרדים, שאין בה כל קשר לערכי היהדות. עלינו לאפשר בחירה חופשית בלי התערבות רבנים חסרי מוסר, ללא יראת שמיים, אלא רק האדרת כבודם וממונם.
בואו נחזור להיות עם הספר והספרים, עם היוזמה, ההמצאות וההישגים. מתחילים מחדש ומשנים את כל הסטטוס קוו. אין קצבאות ילדים, אין קצבאות אברכים, אין חינוך שונה, אין כלכלה מגזרית שחורה, אין ממשלה המגבירה את השחיתות. מפסיקים לשחק את משחק הדיקטטור - ומעתה כל אחד מגשים את עצמו - לטובת עם ישראל, מדינת ישראל, כלכלת ישראל. שחררו את העם מאימת ראשי הכתות החרדיות.
פרופ' אליס ברזיס היא ראשת מרכז עזריאלי למדיניות כלכלית ומנהלת פורום מאקרו-ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
