מלחמה? הממשלה החליטה להכפיל את תקציב המשרדים המיותרים
מלחמה? הממשלה החליטה להכפיל את תקציב המשרדים המיותרים
הכנסת תאשר בקריאה ראשונה את התיקון לתקציב המדינה שבנה שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. למרות מצב המלחמה, סדר העדיפויות נותר בזבזני, כשלצד המשך הכספים הקואליציוניים גם עלות משרדי הממשלה המיותרים תפחה
ועדת הכספים אישרה אתמול להעלות להצבעה בקריאה השנייה והשלישית את הצעת החוק להגדלת הגירעון בתקציב המדינה ל־3.75% מהתוצר, בעקבות הצורך במימון המלחמה וההוצאות לשיקום העורף והעסקים.
הצעת החוק נועדה להסדיר את הרחבת ההוצאה והגירעון, לקראת אישור תקציב נוסף לשנת 2023. התקציב יעלה היום להצבעה בכנסת בקריאה הראשונה, במסגרת חוק תקציב המדינה המעודכן לשנת 2023 בסך של 636 מיליארד שקל. במסגרת זו ייתווספו לתקציב 17 מיליארד שקל להוצאות ביטחוניות וכ־8.9 מיליארד שקל להוצאות אזרחיות. כמו כן, ניתן יהיה להשתמש ב־4 מיליארד שקל מכספי קרן מס רכוש ובחצי מיליארד שקל מכספים שיועברו על ידי קק"ל. בתוך כך כ־6.1 מיליארד שקל ישמשו להוצאות סיוע לנפגעים ולמפונים.
קודם להצבעות בוועדת הכספים על הגדלת הגירעון בתקציב פרצה סערה כשחברי הכנסת מהליכוד הביעו התנגדות להגדיל את הגירעון באופן אוטומטי ל־3.75%. מרכז הקואליציה בוועדה ח"כ אליהו רביבו מהליכוד קבל כי "האוצר לא הראה לנו איפה קיצצו כספים והאם ניתן היה לקצץ יותר אנחנו לא פיונים, מה זה הכל במחשכים. מישהו חושב שנצליח לדלות מדף סתום את הנתונים". גם ח"כ אלי דלל, חבר סיעתו, הביע התנגדות לחוק ואמר כי "בקשתי לקבל רשימה ממה הגירעון נובע ולמה רוצים להגדילו ל־3.7% ולא ל־4%".
לנוכח ההתנגדות של נציגי הליכוד הופסקה ישיבת הוועדה. לאחר כשלוש שעות הושגה פשרה לפיה נציגי האוצר יקיימו דיון מוקדם עם חברי הכנסת מהקואליציה לקראת הגשתו לכנסת ככל הנראה באמצע ינואר 2024 של תקציב המדינה לשנת 2024.
רביבו אמר לאחר השגת הפשרה כי "אני חייב לומר למשרד האוצר באמצעות נציגיו: כשלתם בשמירה על הקופה הציבורית. אני מרגיש, ואני לא היחיד שמרגיש כך, שאתם פשוט פועלים במחשכים, מורחים את הוועדה ופועלים בניגוד לעמדה המקצועית המתבקשת. הדגשים שלנו יובאו לידי ביטוי לקראת הדיונים בתקציב 2024. יחד עם זאת נצביע בעד".
כמו כן, ועדת הכספים דנה על העלאה להצבעה בקריאה השנייה והשלישית של הצעת החוק המחייבת את הממשלה להציג עד ה־15 בדצמבר 2023 דו"ח על תקציב מעודכן ("תקציב ההתאמות") לשנת 2024.
במסגרת הדיון היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק הסתייגה מתיקון חוק יסוד משק המדינה לאחר שהממשלה לא עמדה בחוק ולא הציגה ב־1 בנובמבר כנדרש את "תקציב ההתאמות" לשנת 2024.
חרף מצב המלחמה שבו נמצאת המדינה מאז ה־7 באוקטובר, התקציב המעודכן כולל לא מעט סעיפים שנראה כי לא משקפים את המציאות החדשה. כך למשל, נמשך מימונם – ואף הוגדל – של משרדי ממשלה מיותרים, שהוקמו במטרה לאפשר את קואליציית נתניהו הנוכחית. בתקציב המדינה שאושר במאי הגיעה עלות המשרדים הללו ל־830 מיליון שקל וכעת בתקציב המעודכן זו עלתה ל־1.6 מיליארד שקל. נתניהו לא יקטין את תקציבם גם בשנה הבאה, למעט קיצוץ רוחבי שצפוי בכלל משרדי הממשלה, פרט למשרד הביטחון. התקציב שעולה היום לאישור הכנסת נוגד גם את החלטת הממשלה כבר בתחילת המלחמה להסיט תקציבים "לא מלחמתיים" לטובת המלחמה ושיקום העורף.
במקום לתת דוגמא אישית ולקצץ בראש ובראשונה במשרדים המיותרים שניתנו למפלגתו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נאבק להגדלתו של תקציב המשרד להתיישבות ומשימות לאומיות בראשו עומדת השרה אורית סטרוק. התקציב המקורי שאושר במאי עמד על 133 מיליון שקל, ואילו התקציב המעודכן כבר הגיע ל 343 מיליון שקל – פי 2.5. בכנסת מעריכים כי צפוי גידול בתקציב המשרד גם ב־2024, שעומד נכון למועד אישורו על 134 מיליון שקל. את כל הפעולות הללו ניתן היה לבצע דרך משרד החקלאות או משרד הנגב והגליל ולסגור את משרד המשימות הלאומיות.
תקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל בראשות השר יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית לכאורה לא השתנה: מ־302 מיליון שקל בתקציב המקורי ל־300 מיליון שקל בתקציב הפיתוח המעודכן ל־2023. אלא שמשרד האוצר ביקש לבצע קיצוץ בתקציב המשרד כדי לממן את הוצאות המלחמה.
וסרלאוף רתם למעלה מ־100 ראשי רשויות מקומיות בגליל ובנגב להפעלת לחץ, ולבסוף משרד האוצר נכנע ללחצם של ראשי רשויות ובמקום לקצץ 90% מהתמיכה בהם הגיע להסדר: הוחזרו לתקציב המשרד 155 מיליון שקל לתקציב עבור הרשויות ועוד 48 מיליון שקל לאזרחים ותיקים. תרגיל חשבונאי של כספים שיוצאים מהדלת וחוזרים מהחלון.
ויש דוגמאות נוספות: הממשלה הנוכחית פיצלה את משרד ירושלים לשני חלקים – משרד ירושלים ומשרד מורשת ומסורת. כך נותרו שני משרדים מיותרים שיכלו להיות בתוך משרד הפנים. תקציב משרד המורשת והמסורת בראשות השר עמיחי אליהו (עוצמה יהודית) זינק מ־74 מיליון שקל במאי ל־101 מיליון שקל בתקציב המעודכן – עלייה של 35% בשבעה חודשים. שר ירושלים והמסורת מאיר פרוש (יהדות התורה) יכול לחייך כל הדרך אל הכותל.
תקציב המשרד (שממנו נלקח תחום המורשת) זינק מ־24 מיליון שקל במאי לתקציב מעודכן לשנת 2023 של 68 מיליון שקל. בנוסף יש לו תקציב פיתוח 2023 בסך של 211 מיליון שקל. כלומר, היקף תקציבו המעודכן ל־2023 הוא 279 מיליון שקל.
גם השר דודי אמסלם לא קופח. המשרד לשיתוף פעולה איזורי בראשותו זכה לגידול של 70%. התקציב המקורי: 21 מיליון שקל והוא הוגדל בתקציב מעודכן ל־2023 - ל־38 מיליון שקל. את המשרד כולו שהוקם על ידי ראש הממשלה אהוד ברק בשנת 1999 עבור שמעון פרס ניתן היה לאחד כבר מזמן עם משרד החוץ. נזכיר בנוסף כי השר אמסלם מופקד גם על רשות החברת הממשלתיות שאותה ניתן היה להחזיר למשרד האוצר.
והרשימה לא מסתיימת שם: השר עמיחי שיקלי שערק ממשלת בנט־לפיד מיד עם הקמתה ביוני 2021 והצטרף לליכוד, מחזיק בשני משרדים ובתפקיד נוסף: הממונה על ההסברה. בכל משרד יש תקן למנכ"ל, יועצים, ועוד, והתקציבים זורמים. במקום להטיל על משרד החוץ לפעול במלחמה בתפוצות הטיל נתניהו על שיקלי לשמש כממונה על ההסברה ולפעול בתפוצות. כתוצאה מכך התפטרה שרת ההסברה גלית דיסטל. התקציב המקורי של המשרד, 56 מיליון שקל, זינק בתקציב מעודכן ל־2023 ל־91 מיליון שקל. לכך יש להוסיף תקציב פיתוח מעודכן שמופיע בהצעת התקציב המעודכנת. כלומר, התקציב המעודכן עומד על 317 מיליון שקל, יותר מפי חמישה מהתקציב המקורי.
גם תקציב המשרד לשוויון חברתי בראשותו עלה מ־159 מיליון שקל במאי ל־170 מיליון שקל בתקציב המעודכן. שיקלי כשר ההסברה זכה לתוספת תקציב של 600 אלף שקל ל־15 מיליון שקל בתקציב המעודכן לשנת 2023. המשרד לשוויון חברתי צריך לפעול באופן טבעי תחת משרד הרווחה.
שני המשרדים המיותרים שספגו קיצוצים הם המשרד לנושאים אסטרטגים בראשות רון דרמר. תקציבו מקורי היה 24 מיליון שקל והתקציב המעודכן ירד בלמעלה מחצי ל־11 מיליון שקל. תקציבו של משרד המודיעין בראשות גילה גמליאל הופחת ב־3.5 מיליון שקל ל־22 מיליון שקל ב־2023. ההפתעה במלחמה הוכיחה שגם משרד המודיעין וגם המשרד לעניינים אסטרטגים כשלו כשלא זיהו או התריעו על הסכנה.
בנוסף לפיזור הכספים חסר האחריות הללו הקימה הממשלה לפני 11 חודשים את משרד העבודה בראשות השר יואב בן צור (ש"ס) שקודם לכן כיהן כשר במשרד הרווחה בראשו עומד השר יעקב מרגי. משרד למעמד האישה הוקם עבור השרה מאי גולן (ליכוד). משרד העבודה נקרע ממשרד הרווחה והכלכלה, ומשרד מעמד האישה נקרא מהמשרד לשוויון חברתי.
מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) קבל: "היום ישנם לפחות חמישה–שישה משרדים מיותרים בממשלה שניתן לסגור אותם. המהלך הזה לכשעצמו יחסוך כ־1.5 מיליארד שקל ויותר. אני יודע כי גם הקואליציה יש גורמים שתומכים בזה. הגיע הזמן לעשות את הדבר הנכון ולהפנות כל שקל למאמץ המלחמתי".
תגובת המשרד לענייני ירושלים: "התקציב כולל חוב מההילולה הקודמת במירון, ותקציב הפיתוח כולל את תוכניות החומש בירושלים".
