המועצות המקומיות יהפכו לערים? מרכז השלטון המקומי מתנגד
המועצות המקומיות יהפכו לערים? מרכז השלטון המקומי מתנגד
משרד הפנים מציע לבטל את ההבחנה בין מועצה מקומית לעיר כמו גם את האפשרות להקים מועצה מקומית ליישוב אחד בלבד. בעוד כמה מראשי הרשויות תומכים במהלך, מרכז השלטון המקומי מתנגד: "הצעת החוק צפויה להעמיס משרות ותפקידים נוספים על המועצות המקומיות"
משרד הפנים פרסם אמש (א') את תזכיר חוק הרשויות המקומיות, המציע, לראשונה, הפיכה של המועצות המקומיות בישראל לעיריות. שינוי נוסף בתזכיר הוא ביטול האפשרות להקמת מועצה מקומית ליישוב אחד בלבד - יישוב בודד שרוצה להתנתק ממועצה אזורית יהיה חייב מעתה לחבור לעוד יישוב על מנת לייצר ישות עצמאית.
"בעוד למועצה אזורית יש מאפיינים מהותיים שונים, הנובעים מהמבנה הדו-רובדי שלה הכולל את המועצה האזורית והוועדים המקומיים שבתחומה, נראה כי אין הבדלים מהותיים במאפיינים בין עירייה לבין מועצה מקומית, והחקיקה אינה קובעת אמות מידה עקרוניות להבחנה בין שני סוגי רשויות מקומיות אלה", הסביר המשרד.
ע"פ הנוהג המקובל בישראל, ההבדל בין סיווגה של רשות מקומית כעירייה או כמועצה נובע ממספר התושבים ברשות. בעיקרון, מועצה מקומית שמספר תושביה עולה על 20 אלף תעמוד ברף הנדרש לצורך בחינת הפיכתה לעירייה. במציאות זו, הפכו כמה מועצות מקומיות לעיריות עם גדילתן וריבוי התושבים בהן, אולם ישנן אף מועצות מקומיות גדולות שנותרו עדיין במעמדן ולא הפכו לעיריות. כך למשל, בעיריית בית שאן יש כ-21,500 תושבים ובמועצה המקומית פרדס חנה כרכור כ-48,600 תושבים.
תזכיר החוק מנסה לטפל בעובדה שכיום יש הסדרים משפטיים שונים לגופים מוניציפאליים דומים - דין אחד שחל על מועצה מקומית ודין אחר שחל על עירייה - כשבפועל אין ביניהן הבדל. "על רקע האחדת דינים הולכת וגדלה בין הדין המהותי החל על העיריות לבין הדין המהותי החל על המועצות המקומיות וקווי הדמיון בניהולן, אין במספר התושבים כדי להוות שיקול מכריע המצדיק שמירה על האבחנה הקיימת תוך יצירת מסגרת דינים שונה", נכתב בתזכיר.
היועץ הכלכלי יוגב שרביט, המתמחה בעבודה מול רשויות מקומיות ואזוריות, מסביר כי ההחלטה לייצר ישות מוניציפלית אחת עושה סדר, ובסופו של דבר מצמצמת עלויות, גם אם עלות מטה העיר קצת יותר גדולה. לדבריו, למהלך יש קשר לכך שבשנים האחרונות הפכו המועצות האזוריות ל"אינקובטורים" של ערים קטנות.
אסיף איזק, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל ויו"ר רשויות החוף, שבתחומי המועצה שלו נמצאת עתלית שמונה כעת 12 אלף תושבים, מברך על המהלך: "זה אבסורד שעתלית לא מנוהלת באופן עצמאי. אנחנו בונים שם עכשיו עוד 2,200 דירות ויהיו שם בעוד כמה שנים 15 אלף תושבים, ובכל זאת אין להם מחלקת הנדסה, שפ"ע או חינוך. הכל נעשה ע"י ועד של 11 מתנדבים. זה הזוי. מבחינת המועצה האזורית חוף הכרמל, זה מצוין שעתלית תהפוך לעיר, וגם עבור תושבי עתלית". הוא מסביר שההערכה היא שבתוך שנה תהיה פנייה לוועדה גיאוגרפית לקידום המהלך.
דרור אהרון, ראש מועצת גן יבנה, מסביר שביישוב שלו יש כבר 30 אלף תושבים, אך לא היה מאוד דחוף לו להפוך אותו לעיר: "זה עניין של סמנטיקה. כל המהלך הזה הוא כדי שלמשרד הפנים יהיה יותר נוח. במקום שיעבדו לפי צו המועצות, יעבדו לפי פקודת העיריות. גן יבנה היא כבר מזמן עיר, אבל לא קיבלה את הסטטוס בגלל חילופי תפקידים במשרד הפנים".
אלא שמרכז השלטון המקומי מתנגד לשינוי, בעיקר בעת הזאת. "הצעת החוק צפויה להעמיס משרות ותפקידים נוספים על המועצות המקומיות ללא הצדקה וללא שיפוי תקציבי מתאים. במקום לתמוך ברשויות המקומיות שמחזיקות את המדינה בימים אלו, משרד הפנים מתעסק בסוגיות לא ענייניות, המקשות עוד יותר על הרשויות המקומיות. הגיע הזמן להתעסק בנושאי הליבה החשובים והמשמעותיים ולא להמציא חוקים שאין להם מקום במציאות הנוכחית".
מוראד עמאש, ראש המועצה המקומית ג'סר א זרקא, תומך בעמדת מרכז השלטון המקומי: "במציאות הקשה והעגומה של ההזנחה רבת השנים של יישובי המגזר הערבי, המהלך שיזם משרד הפנים הוא לא ריאלי. מבחינתנו, זה חלום להפוך לעיר. יש אצלנו 16 אלף תושבים, עם 1,600 תיקים קשים שמטופלים ע"י הרווחה, פשע, אלימות ורציחות יומיומיות. אי אפשר לדבר על להפוך לעיר ולהתעלם מהמציאות הקשה. אין מסחר ואין תעשייה וכל ההכנסות הן רק מארנונה למגורים".
האדריכל הלל שוקן מעמותת מרחב לעירוניות בישראל הסביר כי אמנם מדובר במהלך פרוצדורלי, אך הוא חושש מטשטוש ההבדל בין יישוב כפרי ליישוב עירוני: "כשבהוד השרון ובפרדס חנה מדברים על תכנון בנייה חדשה ברוח האופי הכפרי של היישוב - אני מגחך. שני היישובים האלה הם כבר מזמן סוג של פרברים. לא מבינים שאם היו משכילים לשמור על האופי החקלאי של פרדס חנה, אז חדרה לא היתה לעיר כושלת. משחר ההיסטוריה היה הגודל של היישוב החקלאי מותנה בשטחים החקלאיים שפירנסו אותו. אצלנו, הפכו הישובים החקלאיים לפרזיטים על חשבון הערים מסביבם. הם בוזזים את הקרקע ונהנים מאווירה כפרית. הגבלת הצמיחה של ההתיישבות הכפרית היתה מאפשרת לעיר לגדול ולהצטופף, ולאפשר לתושבים להתפרנס אחד מהשני".
גם אסף זנזורי, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע, חושש מביטול היישוב הכפרי: "לקרוא לכל יישוב קטן, כמו כסייפה, זכרון יעקב או ראש פינה, 'עיר' - ייצר בלבול. כמתכננים אנחנו רוצים לרכז את עיקר המאמץ בערים הגדולות. ברגע שאתה ממציא רובד של 'עיר' במרחב כפרי, אתה עלול לייצר בלאגן בחלוקת המשאבים. איך ישרתו את כל הערים הקטנות החדשות?".
