השדים המשפטיים של נתניהו יוצאים מהבקבוק
השדים המשפטיים של נתניהו יוצאים מהבקבוק
"אחרי התקציב" הוא "אחרי החגים" של יו"ר האופוזיציה. מעתה יצטרך בנימין נתניהו להתמודד עם לחץ שהולך וגובר בשורה של חזיתות: מוועדת החקירה לעניין הצוללות, דרך האיסור על נאשם לכהן כראש ממשלה, ועד העדות של ניר חפץ בתיק 4000
"אחרי התקציב", שהפך ל"אחרי החגים" החדש, הוא גם המועד שבו צפויים להשתחרר מהבקבוק של שר המשפטים גדעון סער כמה שדים משפטיים, שצפויים להטריל את יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, כמו החוק לבלימת נאשם מהקמת ממשלה, הקמת ועדת החקירה לעניין הצוללות ומינוי יועץ משפטי לממשלה חדש.
בטיימינג מופלא תרם גם תיק 4000 את חלקו לחגיגות "אחרי התקציב". ב-16 בנובמבר יעלה ויבוא לדוכן בבית המשפט המחוזי בירושלים עד המדינה ניר חפץ, העד הראשון שבכוחו לקרב את האש לנתניהו עצמו. המנכ"לים אילן ישועה (וואלה) ואבי ברגר (משרד התקשורת) היו רק המשחק המקדים. עדי תביעה אמנם, אך עדיין לא עדי הפללה. חפץ אמור להיות הנזק הממשי הראשון לנתניהו.
2 צפייה בגלריה
נתניהו בכנסת, השבוע. דילמה אם להגיע להסדר עם מנדלבליט או לחכות ליועמ"ש הבא
(צילום: AFP)
נתניהו עלול להתעורר בשבועות הקרובים ולא לזכור לאן מועדות פניו היום: האם לבית המשפט המחוזי בסלאח א-דין או לאולמה של ועדת החקירה לבחינת הצוללות. שתי ברירות מצמררות, בוודאי לגבי מי שהתלבט פעם בין הריזורטים היוקרתיים של חבריו המיליארדרים.
1. החוק לבלימת הנאשם
עתידו הפוליטי של שר המשפטים סער לא ברור. ההווה לפחות די מזהיר. סער נהנה מכל רגע במשרד. הוא משיק חקיקות ורפורמות, שאפילו אם רק חלקן יבשילו, ייחקק בעצמו כאחד מגדולי שרי המשפטים אי פעם. חוק יסוד: החקיקה, חוק זכויות במשפט, דה קרימיניליזציה לעבירות קלות, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה וכמובן היוזמות שעלולות להשליך על נתניהו ואולי את נתניהו.
ובראשן - החוק לבלימת נאשם מלהקים ממשלה. סער הכניס להצעת החוק מספר בלמים כדי להקל על עיכולו: 1. הוא יחול רק מהכנסת הבאה. 2. הוא לא יחול על ראש ממשלה מכהן, אלא רק על חבר כנסת שמועמד לקבלת המנדט. 3. הוא יחול רק במקרה של עבירות חמורות במיוחד. 4. לכנסת תישאר הסמכות לא להסיר את חסינות חבר הכנסת ובכך למנוע את הגשת כתב האישום. 5. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יוכל לקבוע שאין קלון באישום ולהכשיר בכך את המועמדות. ראש הממשלה נפתלי בנט, שמותיר בינתיים ערפל לגבי עמדתו, נתן אמנם אור ירוק לקידום החוק, אך ייתכן שיכניס בו עוד סייגים וריסונים.
2. הצוללות צפות שוב
סער הבטיח להביא לאישור ממשלה, מיד אחרי אישור התקציב, את הצעת המחליטים שגיבש שר הביטחון בני גנץ להקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות וכלי השיט. מה בדיוק תבדוק הוועדה? זו השאלה הגדולה. קווי המתאר שורטטו בפסק דינו המהדהד של שופט בית המשפט העליון יצחק עמית ביולי 2021. עמית דחה אמנם את עתירת התנועה לאיכות השלטון להקמת ועדת חקירה או פתיחת חקירה פלילית נגד נתניהו, אבל פסק דינו נקרא ככתב אישום נוקב - אם לא פלילי, לבטח ציבורי - על ההתנהלות בפרשה.
במקביל לוועדה עשוי להתנהל משפטם של ראש המל"ל לשעבר אבריאל בן-יוסף, נציג טיסנקרופ מיקי גנור ואחרים. אגב, יש תקדים להתנהלות במקביל של ועדת חקירה ומשפט פלילי. ועדת זוסמן, בראשות הנשיא בדימוס יואל זוסמן, בדקה את אירוע הצתת מסגד אל-אקצה ב-1969, כשבמקביל התנהל משפטו של המצית מייקל רוהן.
בקרוב תתחיל עדותו של עד המדינה ניר חפץ, שבכוחו לקרב את האש לנתניהו, שבעצמו עלול להתעורר בשבועות הקרובים ולא לזכור לאן מועדות פניו: לביהמ"ש המחוזי או לאולמה של הוועדה לחקירת הצוללות
בהצעה של גנץ אין מניעה מעדים להופיע גם בוועדה וגם במשפט. לגבי הנאשמים הסיפור מורכב יותר כי נאשמים לא יפלילו את עצמם בוועדה, גם אם יובטח להם שעדותם לא תשמש נגדם במשפט הפלילי.
הוועדה, יש להניח, לא תהיה מקצה תיקונים להחלטת מנדלבליט למלט את נתניהו מסיפור המניות (בן הדוד מיליקובסקי) והעמלות (בן הדוד שמרון). ועדיין, היא תהיה מהמוצדקות שקמו אי פעם, אם תפצח את השאלות הפרסונליות-מוסדיות האלה:
האחת, האם ראש ממשלה יכול לאשר לגרמנים למכור צוללות למצרים בלי לעדכן את שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקד חיל הים. בנוסף, הוא שיקר לשר הביטחון דאז יעלון, כשזה שאל אותו אם ניתן אישור של גורם ישראלי ואם חל שינוי בסירוב המסורתי של ישראל למכור נשק אסטרטגי למצרים.
השנייה, חלקו של המל"ל בגיבוש רכש ביטחוני. על כך כתב השופט עמית: "כפי שלא יעלה על הדעת כי המל"ל יחליט על רכישת טייסת אף־35 בלי להיוועץ עם חיל האוויר והרמטכ"ל ומשרד הביטחון, כך קשה להלום כי המל"ל יחליט על מדיניות רכש צוללות וכלי שיט אחרים עבור חיל הים". ואותה תהייה הוסיף השופט לגבי ראש ממשלה: "קשה להלום כי ראש הממשלה יורה על דעת עצמו על רכישת טייסת אף־35 נוספת או על רכישת צוללות וכלי שיט נוספים בלי עבודת מטה מסודרת".
השאלה השלישית, ביטול המכרז לספינות המגן. הכוונה היתה לצאת במכרז בינלאומי לרכישת הספינות שנועדו להגן על אסדות הגז. לאחר עבודת מטה הוחלט לרכוש ספינות של 1,200 טון. סביבת נתניהו הפעילה לחץ כבד לביטול המכרז כדי לרכוש, ללא מכרז, מטיסנקרופ ספינות גדולות ויקרות יותר של 2,000 טון. "מדוע", תהה השופט עמית, "הופעלו לכאורה וכנטען לחצים כה כבדים לביטול המכרז הבינלאומי עוד לפני שטיסנקרופ התחייבה להוזיל משמעותית את מחירן, ועוד לפני שטיסנקרופ הבהירה מה הדגם המוצע והמפרט הטכני של הספינות?"
בראשות הוועדה יעמוד ככל הנראה המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס חנן מלצר, שמצויד במומחיות הנדרשת עוד מחוות הדעת שכתב בעת שירותו הצבאי על חוק יסוד: הצבא והיחסים בין ראש ממשלה-ממשלה-שר ביטחון והרמטכ"ל.
3. עסקת טיעון או חנינה
בפברואר 2022 ייבחר היועץ המשפטי לממשלה שיחליף את ד"ר אביחי מנדלבליט. היועץ, שעדיין איננו יודעים מיהו, מציב כבר עתה דילמה קשה בפני נתניהו - למהר לסגור עסקת טיעון מול מנדלבליט או להמתין לפלוני שימונה. שליטת סער והממשלה במינוי מבטיחה שהאגוז החדש יהיה קשה יותר לפיצוח מזה הנוכחי. וזאת לאף שאין להמעיט בכמויות הזעם שאגר מנדלבליט כלפי נתניהו, ששפך על ראשו את הביוב הביביסטי במירעו, ועלולים להתנקז לתוך המשא ומתן על העסקה במקרה שייפתח.
בשבוע שעבר הושלמה הרכבת ועדת האיתור לבחירת היועץ בראשות הנשא בדימוס אשר גרוניס. בינתיים הודיעו על מועמדותם שלושה: הפצ"ר לשעבר שרון אפק ושניים מהמשנים של מנדלבליט - רז נזרי וד"ר רועי שיינדורף. אין ספק שהרשימה עוד תתרחב. סער ישלב בה מועמדים מהשוק הפרטי וכמובן מועמדות. יועץ משפטי ונשיא המדינה הם המשרות הבכירות היחידות שאישה טרם כיהנה בהן. גם רמטכ"ל, מפכ"ל ורב ראשי, אבל לכך ייתכנו הצדקות ענייניות.
למזלו, הספיק נתניהו לסייע במינויו של יצחק הרצוג לנשיא המדינה בציפייה שישחזר את מדיניות החנינות של אביו הנשיא חיים הרצוג. הרצוג חנן ב-1986 את אנשי השב"כ שסרחו בפרשת קו 300 עוד לפני שבכלל הורשעו. אגב, הנשיא הרצוג התנצל לאחרונה על הטבח בכפר קאסם, ובאופן מפתיע לא נצלב כצפוי בידי קיצוני הימין והביביסטים. כנראה שנתניהו מבקש שלא לסכן את אופציית הרצוג-חנינה ולכן ה"בייס" שלו מבליג אפילו על ההתנצלות לערבים שלא היתה עוברת בשלום, לא אצל ריבלין ולא בשום סדר יום ימני אחר.
ההנחה היא שמסלול החנינה ייטיב עם נתניהו יותר מאשר מסלול עסקת הטיעון. בכל מקרה, שניהם לא יתממשו ללא סוג מסוים של חרטה ופרישה מהחיים הציבוריים, לא רק הפוליטיים. נתניהו, כבר למדנו, קיבל הצעת עבודה מלארי אליסון וסביר שיתוגמל שם טוב משכרו הנוכחי, שלא לדבר על המיליונים שייחסכו בשכר הטרחה על השנים הצפויות בבית המשפט, כולל ערעורים. ההחלטה שלו תלויה וקשורה בסיכוייו לחזור לראשות הממשלה. אישור התקציב הפיל כמה מחומות התקווה לשוב לבלפור. ועכשיו אירועי "אחרי התקציב" צפויים להערים עוד קשיים שאולי ישכנעו את נתניהו לשקול פרישה.
