השוויון על פי סמוטריץ': גם העניים יישאו בנטל הגזרות
השוויון על פי סמוטריץ': גם העניים יישאו בנטל הגזרות
משרד האוצר מבקש להעלות את דמי הביטוח הלאומי כך שהעניים והעשירים ישלמו תוספת זהה. בדיון בוועדה העבודה והרווחה דרשו חברי הכנסת פריסה רגישה יותר. האוצר: "אנחנו מקדמים במקביל צעדים נוספים שיוטלו על אלה שמשתכרים מעל הממוצע"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע שהוא מפזר את נטל גזרות התקציב בין חלקי האוכלוסייה השונים, כלומר השכבות העשירות ישלמו, מעמד הביניים ישלם וגם העניים, הרעבים וחסרי הכל ישלמו. ההיגיון הזה, שלפיו גם העניים והרעבים צריכים לשאת בנטל הגזרות, עומד בימים האחרונים לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת שצריכה לאשר את העלאת דמי הביטוח הלאומי, שמועלים לכולם באותו סכום.
בניגוד למס הכנסה שבו יש כמה מדרגות תשלום מס, בביטוח הלאומי יש שתי מדרגות. במדרגה נמוכה, עד שכר של 7,522 שקל העובד משלם היום 0.4% משכרו והמעסיק 3.55%. במדרגה שמעל סכום זה העובד משלם 7% והמעסיק 7.6%. הצעת האוצר היא להחיל את כל ההעלאה על מדרגת המס הנמוכה, תוספת של 0.8 נקודת אחוז לעובד (כלומר 1.2% אחרי התוספת) ו־0.8 נקודת אחוז למעסיק (4.35% ביחד) ובסך הכל תוספת של 1.6 נקודות אחוז מגובה השכר. עצמאים ישלמו את כל התוספת בעצמם. המשמעות היא שהעובדים החלשים ביותר והעובדים החזקים ביותר ישלמו אותה תוספת.
בדיון בוועדת העבודה ביום ראשון אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה כי הוא "מתנגד נחרצות לשיטה ולתפיסה של הביטוח הלאומי כמשהו שצריך להטיל עליו מיסים". המהלך אמור להכניס לקופת האוצר 5 מיליארד שקל בשנה כך שזהו אחד הצעדים היותר אגרסיביים לסגירת הגירעון. הסכום כולו יופנה לאוצר ולא לביטוח ההדדי של הביטוח הלאומי. מדובר למעשה בגביית מס בכסות של דמי ביטוח לאומי, כפי שטוען אייכלר.
על פי דו"ח שהוגש לוועדה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עובד שמרוויח שכר מינימום ומשלם כיום 23.5 שקל בחודש דמי ביטוח לאומי, ישלם לאחר התיקון 70.6 שקל. מעסיקו ישלם עבורו 255.8 שקל, במקום 208.7 שקל עד כה. העלייה המרבית לעובד שמרוויח שכר של 7,522 שקל ומעלה תהיה כ־120 שקל בחודש, שיחולקו בין העובד למעסיק, והעובד יפסיד כ־700 שקל בשנה.
"תקצצו במשרדים המיוצרים"
"האוצר לוטש את עיניו אל כספי הביטוח הלאומי", אמר ח"כ מאיר כהן מיש עתיד. "יש כל כך הרבה מקומות שמהם ניתן לקחת את הכסף הזה מבלי לפגוע באנשים החלשים – כספים קואליציוניים, משרדים מיותרים. מאות שקלים בשנה למי שמרוויח שכר מינימום זה משמעותי מאוד, זה יכול להיות השיקול אם לקנות אוכל או תרופה, אם להדליק חימום בחורף. תחפשו מקורות אחרים".
ח"כ נעמה לזימי מהעבודה אמרה: "מייצרים נטל לא סביר על האדם העובד, בעיקר במעמד הנמוך והבינוני. ההצעה הזאת מצטרפת להעלאת הארנונה, המים, החשמל, המע"מ, התחבורה הציבורית ועוד. אם כבר מעלים את דמי הביטוח הלאומי, אז שיעלו רק למי שמקבל שכר ממוצע ומעלה".
במהלך הדיון הוצע להוסיף מדרגות נוספות לגבייה כדי שתהיה הדרגתית יותר ותתחשב ברמות השכר השונות של העובדים. "אני דורש מהאוצר להציג פריסה הגיונית יותר", אמר אייכלר. הוועדה דורשת שהמעסיקים ישלמו עוד 1.44 נקודות אחוז והעובדים 0.16. סביר להניח שתהיה פשרה כך שהתוספת למעסיקים תהיה כ־1.07 נקודות אחוז ולעובדים 0.53 נקודות אחוז.
על ההצעה להוסיף מדרגת גבייה אמרה נציגת משרד האוצר כי יש צורך לבצע בחינה של ההצעה ומשמעויותיה. בתגובה אמר עו"ד יוסף פולסקי מהביטוח הלאומי: "אם רוצים לחלק את תוספת הגבייה באופן יותר פרוגרסיבי צריך לשקול את זה. אבל אי אפשר לייצר מדרגה חדשה שלא הייתה קיימת עד כה. זה שינוי מערכתי משמעותי שידרוש היערכות".
תלמידי הישיבות ייפגעו פחות
סגנית הממונה על התקציבים יעל לינדנברג, הזכירה שההצעה הראשונה היתה הקפאה של קצבאות לזכאי הקצבאות של הביטוח הלאומי. כלומר, היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. בשל התנגדות ש"ס, הקצבאות לא הוקפאו וגם לא שכר המינימום. לדברי לינדנברג, "העלאת דמי הביטוח הלאומי מגיעה כתחליף באותו היקף תקציבי בדיוק. מקבלי הקצבאות לא נפגעים, למעט הקפאה של קצבאות הילדים לשנת 2025. גם תקציב הביטוח הלאומי לא נפגע שכן הגבייה הנוספת תשלים בדיוק את הפחתת ההשתתפות של המדינה בהוצאות".
לינדברג ציינה כי ההצעה הזאת היא חלק ממכלול ההצעות של חוק ההסדרים וכי במקביל מקודמים צעדים נוספים שמטילים את רוב הנטל על האוכלוסייה שמרוויחה מעל השכר הממוצע וחלקם מגיעים כבר למס של מעל 50%. "ההצעה הזאת נועדה לייצר משהו יותר רוחבי לכלל האוכלוסייה", אמרה.
נציגי המגזר העסקי דרשו שהגדלת דמי הביטוח הלאומי תועבר כהוראת שעה (חוק זמני) ולא כחוק קבוע לתמיד. "למה צריך לקבוע את זה מעתה ועד עולם ולא לקבוע הוראת שעה זמנית כך שיהיה אפשר מעת לעת לבחון אם יש צורך להאריך את זה"? שאלה מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי הגר יהב. "אני מקווה שבשנה הבאה לא נהיה באותן הוצאות ובאותם צרכים", הוסיף נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר.
לינדנברג השיבה: "גם אם המלחמה תסתיים מחר בבוקר, קיימות הוצאות שנוספו עקב המלחמה וילוו את המדינה שנים רבות קדימה, בהן תשלומים וקצבאות לנפגעי פעולות איבה, גיוס מילואים ועוד". באוצר מבהירים שהחוק חייב להיות תקף לפחות לשלוש שנים.
ההיבט המקומם ביותר בהצעה שעובר בשקט יחסי הוא שבניגוד לכוונה המקורית להעלאה גדולה של דמי הביטוח הלאומי לתלמידי ישיבות, הם יועלו רק ב־14.50 שקל לחודש, מה שמהווה סטירת לחי לעובד העני. השינוי הזה קרה במסגרת אותו מהלך של ביטול הקפאת הקצבאות, שהשיג דרעי, רק שהוא הביא לחוסר צדק חברתי משווע. נכון, זה חל גם על סטודנטים. שני ההבדלים הם כמובן שרבים מהסטודנטים משרתים במילואים ושלימודים אקדמיים מוגבלים בזמן ואילו ההנחה לאברכים היא נצחית.
