אמצעי המיגון החדשים שישכנעו את תושבי העוטף והצפון לשוב לבתיהם ביום שאחרי
אמצעי המיגון החדשים שישכנעו את תושבי העוטף והצפון לשוב לבתיהם ביום שאחרי
במערכת הביטחון מגבשים פתרונות שישכנעו את התושבים לשוב לצפון ולדרום ביום שאחרי: מהכפלת כיתות הכוננות וציודן באמצעים מתקדמים, דרך רכבים ממוגני ירי ועד הקמת חמ"לים ואזורי ביטחון סביב היישובים
פינויים המוקדם של עשרות יישובים שבמרחק של עד 4 ק"מ מגבול הצפון מקל על הלחימה עם חיזבאללה, שמתחילת המלחמה בדרום מעסיק את כוחות צה"ל הפרוסים בגזרה. העובדה שיישובים רבים באזור, שהיו עשויים להוות מבחינת חיזבאללה יעד לתקיפה ואף לניסיונות כיבוש, ריקים מתושבים מאפשרת לצה"ל להתמקד בניהול האש עם חיזבאללה מתחת לסף המלחמה.
עם זאת, במערכת הביטחון מחלחלת ההבנה כי החזרת מרקם החיים ליישובים הסמוכים לגבול עם לבנון, כמו גם ליישובי עוטף עזה, תהיה כרוכה בקביעת מציאות ביטחונית חדשה בשטח. לא פחות מכך, היא תהיה תלויה בשיקום תחושת הביטחון האישי של התושבים שקרסה לחלוטין בעקבות מתקפת חמאס – ונגזרת מרכזית שלה היא שיקום האמון שלהם בצה"ל.
לפי גורם ביטחוני, עקרונות ההגנה על יישובי העוטף ייקבעו מחדש, בין השאר בהתבסס על תוצאות המלחמה בעזה, ויועתקו אל המרחב הצפוני – מחשש לפשיטות רצחניות בהיקף דומה ואף רחב יותר מצד חיזבאללה. "לכל מה שיהיה בדרום נצטרך לעשות 'העתק־הדבק' לצפון", אמר ל"כלכליסט" גורם ביטחוני. הוא הוסיף כי בלי מהלכים שיורגשו בשטח, ספק אם רבים מתושבי היישובים שפונו בתחילת המלחמה ישובו.
מדובר במהלכים מיידיים וזמניים, שכן בצה"ל כבר דנים על גיבוש תפיסה שתבסס את ההגנה על היישובים הסמוכים לגבול בדרום ובצפון ביום שאחרי המלחמה וזאת לאחר שהקודמת קרסה. הגורם הביטחוני אמר כי הדיונים עוסקים בתפיסת ההגנה לאחר המלחמה ובמהלכה, כשהשלב הראשוני שלה נועד להשיב את רמת הביטחון ביישובים אלה לפחות לזו שהיתה ערב המתקפה בדרום. מהלכים אלה מורכבים, ובאים עם תג מחיר משמעותי ומיידי של כמה מאות מיליוני שקלים. למהלכים נרחבים נוספים שייעשו במסגרת תפיסת ההגנה הכוללת שתוחל באזורי הספר עם שוך הקרבות עשוי להתלוות תג מחיר גבוה עוד יותר, שעל פי הערכות יסתכם במיליארדי שקלים.
חיזוק הרבש"צים
בשבוע הראשון למלחמה נעשו עבודות דחופות לשיפור רכיבי מיגון בעשרות יישובים בקו של עד 4 ק"מ מגבול לבנון ובעוד עשרות יישובים בדרום, שחלקם נפגעו קשות במתקפה מלפני כחודש. מהלכים אלה מסתכמים בכמה עשרות מיליוני שקלים ונעשו בין השאר בהנחיית מחלקת המיגון של פיקוד העורף ובתיאום עם פיקוד דרום ופיקוד צפון. הם מתמקדים בשיקום הגדרות ההיקפיות של היישובים תוך סגירת פרצות, חיבור מערכי התרעה לחמ"לים מאוישים, הרחבת כיתות הכוננות בתוך היישובים, חימושן ואימון חבריהן והצבת מיגוניות ורכיבי מיגון אחרים. מהלכים אלה כוללים גם שיפוץ של מקלטים ציבוריים ומשותפים, ניכוש עשבייה ועבודות חישוף בשטח לשיפור יכולות התצפית בנקודות תורפה.
בסוף השבוע שעבר צה"ל הציג למועצה לביטחון לאומי (מל"ל) תוכנית להרחבת שיפור רכיבי המיגון בעוד עשרות יישובים בצפון שמרוחקים עד 9 ק"מ מהגבול עם לבנון ובהם נהריה ומעלות תרשיחא. עבודות אלה עשויות להסתכם לפחות ב־200 מיליון שקל. הדיון במל"ל הסתיים בלי החלטה חד־משמעית באשר להקצאת מלוא הסכום, אך המסר שהתקבל בצה"ל הוא להתחיל בפעולות דחופות לסגירת פערים ביישובים אלה לצד המשך הדיונים על היבטן התקציבי. לשיפורי מיגון אלה מתווספים בשבועות האחרונים מהלכים להכפלת מספר חברי כיתות הכוננות ביישובים מ־12 ל־24 תוך ציודם בנשק ארוך, קסדות, אפודי הגנה קרמיים, מכשירי קשר ועוד. זאת, כלקח מרכזי מהמתקפה ב־7 באוקטובר שהבליטה את חשיבותן.
במערכת הביטחון יש תמימות דעים על הצורך להעמיד לרשות הרבש"צים בכ־80 יישובי ספר בדרום ובצפון כלי רכב שממוגנים מפני ירי כשמחיר של רכב אחד עומד על כ־850 אלף שקל לפחות. אף שגורם ביטחוני אומר כי "כסף הוא לא הבעיה", ניכר שהאתגר המרכזי של צה"ל יהיה סביב קבלתם בלוחות זמנים קצרים במיוחד. זאת, לאחר בדיקות ראשוניות שנעשו מול חברות שעוסקות במיגון של כלי רכב והעלו כי יהיה קושי לספק אותם לפני המחצית השנייה של 2024 ואף מעבר לכך.
בתקופה שקדמה למתקפת הפתע בדרום מערכת הביטחון הזניחה את כיתות הכוננות ביישובים הסמוכים לגבול עם עזה באופן שהתבטא בזמן אמת במחסור בנשק ובאמצעי לחימה והגנה בסיסיים כשברקע הקונספציות שחמאס מורתע ולא יתקוף את ישראל ושהמכשול לאורך 65 קילומטר מול עזה, שהקמתו הושלמה לפני פחות משנתיים בהשקעה של כ־3 וחצי מיליארד שקל, בלתי חדיר ומספק הגנה ראויה.
בימים האחרונים הבהיר גורם ביטחוני בכיר כי המכשול העצום כלל לא נועד למנוע פשיטה המונית של מחבלים ושהוא הוקם מתוך מבט לאיומי חדירה של "שני מחבלים שזוחלים לעבר הגדר בלילה". חלקו הארי של המכשול הוא חומת בטון תת־קרקעית למניעת חדירת מחבלים באמצעות מנהרות התקפיות. עומקה של החומה כמה עשרות מטרים, היא כוללת מערכת טכנולוגית מסווגת שמתריעה על חפירת מנהרות ובשל מורכבותה, דרשה את עיקר התקציב שהוקצה להקמת המכשול.
לצד אלה, במערכת הביטחון דנים גם על העתקה של חלקים מתפיסת ביטחון שקיימת בהתנחלויות ביו"ש המבוססת על אב"מ (אזורי ביטחון מיוחדים) מסביבם, כך שכל תנועה חשודה שמזוהה בהם מקפיצה כוחות התערבות של צה"ל ואת כיתות הכוננות המקומיות. זאת, לצד מבט על המציאות לאורך הגבולות ותוך יצירת פרימטר ביטחוני חדש שיגביל הגעת מחבלים אל הגדרות בעזה ובצפון בדומה למצב בתקופה שלפני המתקפה. מדובר ביצירת אזורי חיץ שכל גורם שאינו מורשה לנוע בהם יהיה חשוף לאש קטלנית.
מיגון? לא אצל סמוטריץ'
גדר "שעון החול" שלאורך הגבול עם עזה הוקרסה בבוקר המתקפה באמצעות שופלים ובמקומות אחרים באמצעות פיצוץ מטענים ורימוני RPG שפערו בעשרות מוקדים לאורכה פרצות שדרכן התאפשרה גישה של מחבלים ותושבים מעזה אל יישובי העוטף. הפרצות שוקמו במבצע הנדסי מורכב שנעשה תחת אש. לצד זאת, צה"ל שיקם חלק ממערכות ההתרעה והתצפית שפרוסות לאורך הגדר וניזוקו במתקפה. שיקום תשתיות ההגנה לאורך המכשול, כמו גם מסביב ליישובים עצמם, ידרוש קשב ומחשבה גם באשר למידת השרידות של מערכות טכנולוגיות קריטיות שהיו אמורות למנוע את החדירה. מערכות אלה הושבתו בקלות כבר במכת הפתיחה של המחבלים בדרום.
"לא נשוב לתפיסת הגנה שקרסה ולכן נצטרך לחשוב על בניין הכוח באופן שיספק את המענה הדרוש ואת תחושת הביטחון לתושבים באזורים האלה", אומר גורם ביטחוני. לדבריו, "המסר שאנחנו מקבלים מהתושבים שפונו מבתיהם, בצפון ובדרום, כי הם לא ישובו בלי שיובטח להם ביטחון - מגביר את הלחץ ואת האתגר במערכות לפתרונות טובים ויצירתיים".
אל מול צורכי הביטחון ביישובים הסמוכים לגבולות עומדים דברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שהצהיר השבוע כי שיקום ההתיישבות בדרום לא יכלול רכיבי מיגון, כי המלחמה בעזה תוביל להכרעה מוחלטת של האויב כך שלא יהיה ממי להתגונן. גורמים ביטחוניים אמרו שזו משאלת לב שלא מגובה בנתונים, בהבנת מורכבות הזירה ובעיקר, בהבנת השבר העצום בקרב תושבי העוטף בעקבות מתקפת חמאס.
