נשחקים בסופרסמוטריץ' וברקת מעודדים את גל ההתייקרויות עם מדיניות חסרת אחריות
נשחקים בסופר
סמוטריץ' וברקת מעודדים את גל ההתייקרויות עם מדיניות חסרת אחריות
הזינוק במחיר סל הקניות, שאותו נאלץ הצרכן הישראלי לספוג, לא רק שאינו צפוי להיבלם אלא שכבר בעוד חודשיים וחצי ירשום פעימה נוספת. בינואר 2025 יעלה המע"מ ל־18% ויחד עם הכוונה לבטל את סימון המחירים יעצים את היכולת של הקמעונאים להעלות מחירים
ההתייקרות הבאה ממש מעבר לפינה והפעם בחסות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת. הזינוק במחיר סל הקניות, שאותו נאלץ הצרכן הישראלי לספוג, לא רק שאינו צפוי להיבלם אלא שכבר בעוד חודשיים וחצי ירשום פעימה נוספת. זאת לאחר שבמרץ החולף אישרה מליאת הכנסת את החלטת הממשלה להעלות את מס ערך מוסף, כך שהחל מ־1 בינואר 2025 יעמוד על 18% במקום 17% כיום. המשמעות עבור הקונים בסופרמרקט היא תוספת הוצאה של למעלה מחצי מיליארד שקל בשנה.
מכירות 2023 הסתכמו על פי סטורנקסט ב־48.5 מיליארד שקל לפני מע"מ, ובתוספת 8.2 מיליארד שקל מע"מ, שילמו הצרכנים 56.7 מיליארד שקל. העלאות המחירים שנרשמו הובילו לכך שהמכירות במחצית הראשונה השנה עלו ב־5.8% והסתכמו ב־29.5 מיליארד שקל ביחס למחצית הראשונה של 2023, המשקפים קצב שנתי של 59 מיליארד שקל, מתוכם כ־8.5 מיליארד שקל מע"מ. גם אם המחירים יישארו בשנה הבאה ללא כל שינוי, הרי שהעלאת המע"מ ל־18% תקפיץ ב־2025 את ההוצאה בסופר בכחצי מיליארד שקל ל־59.5 מיליארד שקל. ביחס ל־2023, מדובר יהיה בתוספת של כ־800 מיליון שקל.
החשש הוא שההשפעה השלילית על הצרכן של העלאת המע"מ תהיה גבוהה יותר, שכן בעוד אין להעלאת המע"מ השפעה על הספקים, שבמילא מציגים את מחיר המוצר לקמעונאי ללא מע"מ, ומוסיפים את המס בשורה נפרדת בחשבונית שהם מוציאים לו, הרי שעבור הקמעונאים שמציגים לצרכן את המחיר כולל מע"מ – העלאת המס מהווה הזדמנות פז לשיפור עמדות.
הצרכנים לא רואים את האגורות
לתמחור המוצרים לצרכן יש גם מאפיינים שיווקיים, כשהקו המנחה הוא שהצרכן נתפס תמיד למספר הראשון ולא לאגורות שמגיעות אחריו. כך, מחיר 9.9 נתפס בעיני הצרכן יותר כ־9 מאשר 10. לפני עשר שנים נאסר על הקמעונאים לנקוב במחיר אשר לא ניתן לשלם במדויק באמצעות המטבעות הקיימים במשק, והדבר העלים את שיטת התמחור הנפוצה שהסתיימה ב־99 אגורות. בתוך זמן קצר עברו הרשתות לתמחר מוצרים עם הסיומת 90 אגורות. לראיה, 38 מתוך 50 מוצרים (76% מהסל) בבדיקה הנוכחית מסתיימים ב־90 אגורות.
בפני הקמעונאי עומדות שתי אפשרויות ראשוניות לניהול העלאת המע"מ. האחת היא להעלות בדיוק את השיעור הנדרש, ובמקרה הצורך, לעגל כלפי מטה ולספוג את הפער, והאפשרות השנייה היא לעגל כלפי מעלה. כך, במקרה של מוצר שנמכר היום, כשהמע"מ עומד על 17% ב־4.9 שקלים, ובעקבות העלאת המע"מ אמור לעלות ל־4.95 שקלים - מחיר שאסור לנקוב בו - הוא יכול להשאיר את המחיר ללא שינוי ולספוג 5 אגורות, או להעלות אותו ל־5 שקלים.
מניסיון העבר עולה כי לפחות בתקופה הראשונית לשינוי, כשצפויות בדיקות מחירים על ידי כלי התקשורת, מנסים קמעונאי המזון שלא להעלות את המחיר, ולהיעזר בספקים בספיגת התוספת. כעבור זמן מה, לרוב בצמוד לסיום תקופת מבצעים, הקמעונאים יגלגלו את העלייה ואף למעלה ממנה למחיר לצרכן. במסגרת השיקול השיווקי, נמנעים הקמעונאים משינוי בתמחור מוצרים שהצרכן זוכר את מחירם. לכן, יכולה להיות העלאה של מחירי מרבית המוצרים בשיעור גבוה מאחוז, תוך שמירה על מחירם של מוצרים שמחירם זכיר.
בדרך לביטול סימון המחירים
איום נוסף של העלאת מחירים מגיע מכיוונו של השר ברקת, המקדם את ביטול חובת סימון המחירים הנוכחית, והחלפת מדבקות המחיר בצגים אלקטרוניים. בחודש שעבר פרסמה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, הכפופה לברקת, את התוכנית להערות הציבור וכעת צריכה להתקבל החלטה. מדובר בצעד משלים להעלאת המע"מ, שיעצים את היכולת של הקמעונאים לבלבל את הצרכן ולהעלות מחירים.
לאורך השנים שחלפו מאז נכנסה לתוקף חובת סימון המחירים ב־1998, נעשו לא מעט ניסיונות לבטלה בדחיפת הקמעונאים. אלא שבשונה מהניסיונות הקודמים, שנבלמו על ידי שרי הכלכלה שכיהנו באותם ימים נפתלי בנט ולאחריו אלי כהן, הפעם מי שדוחף לשינוי הוא השר עצמו, המנהל קשרי עבודה חמים עם הקמעונאים, כולל פתיחת קבוצת ווטסאפ בניהולו. דחיפת המהלך, תחת נימוקים של קדמה והתאמה לאירופה, נרשמת אף שההפטור מסימון שהעניק לקמעונאים עם פרוץ המלחמה הוביל לזינוק במחירים.
המהלך – שימנע מידע חיוני מציבור מבוגר שאינו שולט בכלים הדיגיטליים ובשימוש בסורק מחירים, ויקשה על הצרכנים שזוכרים מחירי מוצרים מובילים בזכות מדבקת המחיר שעליהם – יחזק את כוחם של הקמעונאים שכזכור, חלקם נחקרו בשנה החולפת בחשד לתיאום מחירים ורשות התחרות צפויה להגיש נגדם כתב אישום, בכפוף לשימוע.
כבר היום, עוד בטרם התקבלה החלטה וחובת סימון המחירים שרירה וקיימת, ביקור בחנויות מזון רבות חושף את הזלזול של הקמעונאים בנושא. מוצרים רבים מוצבים ללא כל סימון. בחנויות שהחלו בפיילוט של צגים אלקטרוניים ניתנת הצצה לקשיים שבהם ייתקלו הצרכנים אם יוזמת ברקת תצא לדרך, בין היתר בדמות צגים תקולים. אם זה המצב היום, אפשר רק לתאר מה יעלה בגורל הזכות הצרכנית שברקת דוחף למגר.
