ניתוחהקלות הבלתי נסבלת שבה חברות אנרגיה ירוקה נסוגות מהסכמות
ניתוח
הקלות הבלתי נסבלת שבה חברות אנרגיה ירוקה נסוגות מהסכמות
מבדיקת כלכליסט עולה כי לחברות משתלם לגשת למכרזים של המדינה להקמת פרויקטים, מאחר שהן יכולות להתחרט בקלות ולצאת בקנס מינימלי בלבד. כך עובדת שיטת מצליח
כך עובדת שיטת מצליח של יזמי האנרגיה המתחדשת בישראל: המדינה מפרסמת מכרז ללא תנאי סף נוקשים, היזמים ניגשים למכרז עם הצעות עתק לא ריאליות בתקווה שהמדינה תעניק להם הקלות בהמשך, ואם ההקלות לא מגיעות - היזמים פשוט קמים והולכים ומשלמים על כך קנסות נמוכים שמבחינתם מצדיקים את כל ההליך. וככה עוד מכרז נדחה בעוד שנה־שנתיים. ומי משלם על זה בסוף? הציבור שמחכה עוד ועוד זמן לחשמל מאנרגיה מתחדשת. "כלכליסט" בדק איך יזמי האנרגיה המתחדשת מתקדמים על חשבון בריאות הציבור ומתעלמים לחלוטין מהיעדים שמדינה הציבה. בין שמדובר במכרזי החשב הכללי באוצר או רשות מקרקעי ישראל ובין שבמכסות של רשות החשמל - התוצאה דומה.
הדוגמה הבולטת למכרז שבוטל היא החווה הסולארית ששיכון ובינוי אנרגיה עמדה להקים ליד דימונה, לאחר שזכתה במכרז של החשב הכללי באוצר. מדובר היה בפרויקט הסולארי הגדול בישראל, על שטח של יותר מ־3,000 דונם ועם הספק של 250 מגה־ואט סולארי ואגירה של 210 מגה־ואט. החברה הציעה מחיר של כ־8.6 אגורות לקוט"ש, בעוד גורמים רבים בתחום העריכו כי הוא הופך את הפרויקט ללא כלכלי. שיכון ובינוי אנרגיה והחשכ"ל הסכימו במרץ השנה על ביטול הפרויקט, ולא רק שהחברה כמעט לא נפגעה - היא אפילו רשמה רווח של כ־50 מיליון שקל מביטול עסקאות גידור.
גם מכרז של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בחודש ינואר האחרון נכשל. במכרז זכתה חברת האנרגיה המתחדשת סולגרין בשני שטחי קרקע להקמת חוות סולאריות בדרום הארץ. סולגרין התחייבה לשלם 1.05 מיליארד שקל, עבור חכירת הקרקע ל־25 שנה, שיאפשרו הקמה של מתקני אנרגיה סולארית בהספק של 520 מגה־ואט, יחד עם 940 מגה־ואט אגירה. זאת כאשר ההצעות שהגיעו למקום השני במכרז (חיבור ההצעה של מקום 2 במכרז עבור כל אחד מהשטחים) עמד על כ־624 מיליון שקל בלבד. עם הזכייה מניית סולגרין נפלה בכ־20%, ולאחר כשלושה שבועות בלבד הודיעה החברה על פרישה מהזכייה באחד המכרזים, ובהמשך ויתרה גם על המכרז השני.
סולגרין לא הרוויחה מהנסיגה במכרז כמו שיכון ובינוי, אך יצאה בנזק מזערי של תשלום ערבות בגובה 10 מיליון שקל בלבד. גם במקרה של שיכון ובינוי אנרגיה וגם בסולגרין יצאה הממשלה למכרז חדש זמן קצר לאחר ביטול הקודם. אך מדובר באובדן זמן יקר למדינה שכבר כיום משתרכת מאחור במעבר לאנרגיות מתחדשות.
ישנם גם מקרים שבהם המדינה פשוט מחליטה להיטיב עם היזמים שזכו במכרזים בדיעבד - מה שהופך את האופציה לתת מחירים לא כלכליים במכרזים לרווחית עוד יותר. כך, למשל, בשבוע שעבר קיבלה חברת האנרגיה המתחדשת פריים אנרג'י הארכה של תשעה חודשים במימוש מכסות לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת בהספק של 475 מגה־ואט על גגות, בטרם תמומש הערבות בגובה של כ־70 מיליון שקל.
אחת הסיבות להארכת משך הזמן להקמת הפרויקט ודחיית מועד חילוט הערבות היא העומס על רשת החשמל שמקשה על יזמי אנרגיה מתחדשת לחבר פרויקטים לרשת (תשובות מחלק שליליות). זה למעשה אחד הקשיים המרכזיים של יזמים סולאריים לקדם פרויקטים של אנרגיה.
ברשות החשמל מדגישים כי הטלת דרישות מחמירות על היזמים מובילה לכך שההליכים יהיו פחות תחרותיים ובכך יקרים יותר עבור הצרכנים. עם זאת, הם טוענים כי המעבר לשוק חשמל תחרותי בתחילת 2024 (שיאפשר מכירת חשמל ישירות מהיצרנים הסולאריים למספקי חשמל) ודרישה חדשה לבחינה ראשונית של היתכנות חיבור לפני הגשת הצעות במכרזים יכולים לפתור חלק מהבעיה.
מצד שני, היציאה למכרזים מרובים, כאשר אין מקום ברשת וכאשר אין סיכון ממשי באיבוד הערבות – מגדילה את הפער בין ההצהרות על מעבר לאנרגיות מתחדשות, לבין החיבור בפועל.
ישנם גם מכרזים שהצליחו, למשל באזור אשלים, שם פועלים ארבעה פרויקטים סולאריים שמפיקים יותר מ־300 מגה־ואט. אחד מהם הוא הפרויקט הסולארי עם התעריף הנמוך בישראל שהוקם על ידי חברת EDF – 8.68 אג' לקוט"ש. עם זאת, התעריף הנמוך התאפשר בזכות הקירבה לפרויקטים האחרים באשלים - שהפחיתו בצורה ניכרת את הליכי התכנון והבנייה.
עם זאת, היכולת של יזמים לצאת מההתחייבות להקמת הפרויקטים הסולאריים בקלות יחסית או בשינוי תנאים בדיעבד מובילה לכך שהסיכון בהגשת הצעות לא ריאליות במכרזים נמוך, ובמידה שמחירי הפאנלים הסולאריים יירדו, ומחירי החשמל יעלו, ייתכן שהפרויקטים יהפכו לכדאיים. ואם לא? אז המדינה מחלטת את הערבות הנמוכה, ומתקדמים למכרז הבא.
