גרדוס לוועדת הכספים: החלופה שנבחרה לפריצת התקציב אינה איתות חיובי למשקיעים
גרדוס לוועדת הכספים: החלופה שנבחרה לפריצת התקציב אינה איתות חיובי למשקיעים
הממונה על התקציבים באוצר התייחס בדיון להחלטה להגדיל את תקציב המדינה לשנת 2024 בכ-3.4 מיליארד שקל; ציין כי "בשנת 2025 אנחנו צופים תוספת של 7 מיליארד שקל רק לתשלומי הריבית"; הכלכלן הראשי שמואל אברמזון: "האנשים בישראל כעת עשירים ב-3% פחות לעומת השנה שעברה"
"אני אדבר בצורה כנה וגלויה, אנחנו הצגנו חלופות אחרות להגדלת ההוצאה התקציבית. שר האוצר (בצלאל סמוטריץ') חשב אחרת, הוא נימק את עמדתו והוא נשפט על זה ציבורית. זה לגמרי לגטימי, לא חושב שיש משהו אחד שהוא נכון בצורה מוחלטת, זה לא צעד שאנחנו טענו שהוא יקריס את המשק", כך אמר הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, בדיון בועדת הכספים שעסק בהגדלת תקציב המדינה לשנת 2024 בכ-3.4 מיליארד שקל. עם זאת ציין כי החלופה שנבחרה היא איתות שלילי למשקיעים.
דבריו של גרדוס באים בהמשך למכתבו מ-16 באוגוסט, אז התנגד בחריפות לפריצת התקציב וקרא לשימוש בכלי זה "כלי המשמש כמוצא אחרון, שימוש בכלי זה כפתרון מזדמן, מאיין את מסגרות התקציב המאושרות עבור כל שנת כספים, ופוגע קשות באמון השווקים בממשלה".
הגדלת התקציב ב-3.4 מיליארד שקל נועדה למימון פינוי תושבים עד סוף שנת 2024, להשבה של הקיצוצים הרוחביים במשרדי הממשלה ולמימון תמיכה נוספת במילואמיניקים ובמשפחות הנפגעים ה-7 באוקטובר. גרדוס אמר כי "חלופה אחת היתה לממן את ההוצאות הללו בהקטנה של הוצאות אחרות, אבל צריך לשים על השולחן שאין 3.5 מיליארד של כספים קואלציוניים, יש יותר ממיליארד. חלופה שנייה היתה להגדיל את ההכנסות, וחלופה שלישית היתה לתת מענה לנושאים הללו בתקציב 2025". כשגרדוס נשאל מה היו הצעדים המדויקים אותם הציעה הפקידות לשר האוצר סמוטריץ' אמר גרדוס "אני לא רוצה לפרט, זה מאחורינו, לא הגענו לדיון ספציפי על הגדלת הכנסות".
המסר העיקרי של גרדוס לחברי הכנסת היה כי למרות שנבחרה החלופה של הגדלת התקציב, הוא מבקש מחברי הכנסת שלא להרחיב את החבילה יתר על המידה. וכי לדעתו הגדלת התוספת מעבר לתוספת הנוכחית היא תהיה איתות שלילי למשקיעים ועלולה להעלות בחדות את פרמיית הסיכון של המשק. גרדוס בעצם ביקש מחברי הכנסת שלא להמשיך בקו של הממשלה ולא לנצל את פריצת התקציב, או במילים שלו: "היו חלופות, הצענו גם לשר האוצר וגם לממשלה. החלופה שנבחרה היא בטח לא איתות חיובי למשקיעים, ולכן אנחנו רוצים לעשות את זה מאוד ממוקד. אנחנו מבקשים מאוד מהכנסת לא לשנות את המסגרת שאנחנו מביאים, זה המסר המרכזי שלנו". גרדוס חשף כי אמש התקיימה שיחה בינו לבין נציגי חברת הדירוג, וכי הוא "שמח לבשר להם כי מס הפחמן נמצא בשלבי אישור מתקדמים". נזכיר, כי המס אושר מוקדם יותר היום בוועדת הכספים.
הכלכלן הראשי, ד"ר שמואל אברמזון, שהשתתף בדיון אמר כי "האנשים בישראל כעת עשירים ב-3% פחות לעומת השנה שעברה, הדבר הכי בולט בהאטה הכלכלית זו הירידה בהשקעות הריאליות, בכ-17%. מנגד, הצריכה הפרטית ירדה מעט מאוד, כי בסוף יש פעילות כלכלית, גם השיבושים בטיסות והמענקים תורמים לזה. יש צדדים של אופטימיות בשוק העבודה ובשיעורי התעסוקה ובפעילות בשוק הנדל"ן שמתחילה להתאושש". אברמזון הסביר כי "הנתונים של הרבעון השני הם לא טובים, ואין דרך אחרת להסתכל על זה, אנחנו הורדנו את תחזית הצמיחה (מרמה של 1.9% לרמה של 1.1%, ש"ט), אבל תחזית ההכנסות לא השתנתה ולא צפויה להשתנות. נתוני ההכנסות הפתיעו אותנו לטובה, יותר מ-16 מיליארד ממה שחשבנו. חלק מההסבר זה שרכיבי הצמיחה שירדו, כמו השקעות, הם רכיבים שלא מניבים מסים".
גרדוס הוסיף כי "ההיחלשות בתוצר מדאיגה אותנו, במיוחד בהרכב הצמיחה. ההרכב מגלה שרובה מגיעה מהצריכה הציבורית, וטבעי שהיא תגדל בעת מלחמה. אבל זה לא צמיחה בת קיימא. הגירעונות ב-2024 וב-2023 היו גבוהים מאוד, וברגע שהממשלה תתחיל לכנס את הגירעון שלה זה ישפיע על הצמיחה שלה". גרדוס הדגים את הקושי הצפוי בבניית תקציבי המדינה הבאים בהדגמה הבאה "בדרך כלל אנחנו מוסיפים מדי שנה כ-30 מיליארד שקל לתקציב, בשנת 2025 אנחנו צופים תוספת של 7 מיליארד שקל רק לתשלומי הריבית, בשנת 2027 זו כבר תוספת של 12 מיליארד שקל".
העובדה שההכנסות עולות בקצב גדול מהצפוי, זו הסיבה שבאוצר סבורים כי הגירעון יישאר על 6.6% ולכן הם לא מבקשים מוועדת הכספים לתקן את תקרת הגירעון, או במילותיו של גרדוס "לפי התחזית הרשמית, ההוצאה המעודכנת לא פורצת את תקרת הגירעון שבתקציב". עם זאת, גרדוס אמר כי יש שני סיכונים נוספים לאי עמידה בתקרת הגירעון: מלחמה מלאה בצפון, ושחלק מכספי הסיוע האמריקאי בגין המלחמה לא יועברו עד תום שנת 2024.
