קיצוץ נוסף בתקציב השיקום לעוטף עזה לפני שיהפוך לחוק
קיצוץ נוסף בתקציב השיקום לעוטף עזה לפני שיהפוך לחוק
אישור חוק תקומה ישחרר תקציב של 5 מיליארד שקל לצמיחת האזור, ויסלול את הדרך לתקציבי מדינה נוספים. התקציב יקוצץ בכ־1.5 מיליארד שקל שיועברו ברובם להשקעה בנתיבות ובאופקים. המעמד המיוחד של עוטף עזה יהיה תקף שבע שנים
תזכיר חוק תקומה שהופץ בסוף השבוע להערות הציבור רזה יחסית לנוסח קודם מאפריל, מתוך הבנה כי במקרה הזה כל המוסיף גורע. החוק החדש נועד לשחרר תקציב של 5 מיליארד שקל, ולהקנות לחבל תקומה (עוטף עזה) מעמד מיוחד שיסלול את הדרך לתקציבים נוספים, וכל זאת בהליך מזורז צמוד לחוק ההסדרים.
במקביל נודע לכלכליסט כי תקציב תקומה יקוצץ בכ־1.5 מיליארד שקל. סכום של 1.2 עד 1.3 מיליארד שקל מיועד להשקעה בנתיבות ואופקים שאינן חלק מחבל תקומה, אך עתרו לבג"ץ בדרישה לקבלת חלק מהתקציב לאור העובדה שהן שכנות. תושבי אופקים גם ספגו מכה כואבת ב־7 באוקטובר. בנוסף, ההערכה היא כי מהתקציב של תקומה ייחתכו כ־200 מיליון שקל נוספים במסגרת הקיצוץ הרוחבי שיוטל על כל משרדי הממשלה בתקציב לשנת 2025.
תוכנית החומש של תקומה והתקציב בסך 19 מיליארד שקל אושרו בסוף אפריל, אך 5 מיליארד שקל, שהם כרבע מהתקציב - הוקפאו. הנתח הזה מיועד להשקעה בצמיחה של העוטף ולא בשיקום החבל כמו יתר סעיפי התקציב. אלא שאי אפשר היה להעביר אותו לתקומה בלי חוק שיצדיק את העדפת ההשקעה בעוטף עזה על פני אזורים אחרים בארץ. המנגנון שהיה נהוג עד עתה להשקעה עודפת באזור מסוים היה הגדרתו כאזור עדיפות לאומית. אך ההגדרה הזו מאוד כללית ומבוססת על מדדים כלכליים, גיאוגרפיים וסוציולוגיים שמתאימים למאות יישובים ואינם מאפשרים ליצור הבחנה משפטית שתצדיק השקעה של מיליארדי שקלים נוספים רק ביישובי עוטף עזה.
הניסוח החדשני יוצא הדופן שהצוות המשפטי של מינהלת תקומה גיבש הוא הגדרת חבל הארץ "אזור מיקוד לאומי" שבו ניתן לפעול לשיקום מרחיב ומואץ. בעוד מעמד של אזור עדיפות לאומית תקף בדרך כלל לכשלוש שנים, המעמד המיוחד של עוטף עזה יהיה שבע שנים.
אישורו של החוק יסלול את הדרך לא רק לשחרור של אותו תקציב כלוא, אלא גם יאפשר למשרדי ממשלה לקדם תוכניות נוספות עם הטבות לחבל תקומה, בלי צורך בחקיקה ואף לא בהחלטת ממשלה מיוחדת. עכשיו נותר רק למצוא שרים בממשלה שמתעניינים בעוטף עזה לפחות כמו בהתנחלויות או בישיבות.
ההגדרה של החבל אזור מיקוד לאומי התבססה על חמש שכבות: ההשלכות של התמודדות עם איום ביטחוני מאז נסיגת צה"ל מרצועת עזה בשנת 2005; מחקרים שמצאו כי ההתמודדות ארוכת השנים עם אזעקות, טילים והצורך לפנות מעת לעת את הבית פוגעת בחוסן וביכולת להתאושש מאסון; 7 באוקטובר כשיא חסר תקדים של פגיעה בנפש, בגוף וברכוש; פינוי כפוי של התושבים שהיה יוצא דופן בממדיו ובמשכו; תחזית כי הפגיעה הכלכלית משמעותית וקשיי ההתאוששות יהיו ממושכים.
מנסחי החוק מסבירים כי "כל אחד מחמשת הנדבכים בנפרד תורם את תרומתו למצב המיוחד של יישובי החבל ואוכלוסייתו, והשילוב של חמישתם יחד מייצר אפקט מצטבר חסר תקדים המתרחש בו־זמנית בכל הרבדים ומייצר חומרה יתרה וחריגה של פגיעה בכלל רבדי החיים".
המצב המיוחד של חבל תקומה מחייב שיקום מרחיב, כאשר המטרה היא לא רק לשקם אלא גם להוביל לצמיחה. ההבנה היא כי לא מספיק שיקום פיזי של התשתיות והבתים שנפגעו, כדי לעודד תושבים לחזור לחבל צריך ליצור באזור עוגנים שיעודדו תושבים לחזור וימשכו משפחות חדשות להגר אליו.
הפרק המרכזי שהיה בחוק שקודם באפריל והוסר מהגרסה החדשה שפורסמה בסוף שבוע שעבר, הוא תיקון לחוק התכנון שבמסגרתו היתה כוונה להקים ועדה מיוחדתשיהיו לה סמכויות כשל המועצה הארצית לתכנון ובנייה. אלא שהיוזמה הזו זכתה לביקורת רבה, כולל על ידי תושבי האזור וראשי המועצות בו, ולכן ירדה מסדר היום והפתרון לצרכים תכנוניים בהולים יינתן באופן נקודתי. למשל בשבוע שעבר הוארכה בשנה תקנה שמקנה פטור מתוכנית והיתר לבנייה ביישובי עוטף עזה, באופן שיאפשר לשקם את הבתים במהירות, תוך חיסכון של חודשים.
פיגור מתמשך בשיקום הצפון
כאמור, אישור החוק יפשיר תקציב של 5 מיליארד שקל, אך מתוכו יישארו לתקומה כ־3.8-3.7 מיליארד שקל, משום שהיתר יועברו להשקעה בנתיבות ואופקים. השילוב של החוק וההגדרה המיוחדת של החבל יחד עם התקציב לערים האלה הוא מענה לעתירה שלהן לבג"ץ. על תקציב תקומה מאיים קיצוץ נוסף של כ־200 מיליון שקל במסגרת קיצוץ רוחבי שיוטל בשנת 2025 על כל משרדי הממשלה. ההערכות הן כי זאב אלקין, השר הטרי במשרד האוצר שאמון על שיקום עוטף עזה אך גם על הצפון, לא יילחם בקיצוץ הזה. זאת משום שכעת הוא מתמקד בבניית תוכנית לשיקום הצפון, שבו המדינה מפגרת ביותר משנה בהשוואה למצב השיקום בעוטף עזה. סביר שאלקין יעדיף לנהל מלחמות על הסוגיות האלה ולא על תקציב תקומה. עד עתה המינהלת היתה כפופה ישירות למשרד ראש הממשלה וכך ידה היתה על העליונה במחלוקות עם משרדי הממשלה. כעת היא עברה לאחריות שר שני במשרד האוצר, ומעמדה נשחק. ובאוצר יש מי שסבור כי התקציב שהוקצה לה גבוה מדי.
