פרשנותהיועמ"שית בונה חומה בין נתניהו הנאשם לנתניהו ראש הממשלה
פרשנות
היועמ"שית בונה חומה בין נתניהו הנאשם לנתניהו ראש הממשלה
בהרב-מיארה צודקת בתיאור המצב המשפטי של רה"מ נתניהו והנגזר ממנו, לכן היא מנסה להפריד בינו ליוזמות המשפטיות של הקואליציה שלו. אבל האם נתניהו באמת יכול להיפרד מעצמו? הבעיה עלולה להתעורר דווקא במידה ויבקש לבלום את לוין
מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב-מיארה, לראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיו הוא מנוע ממעורבות ברפורמות במערכת המשפטית בשל המשפט המתנהל נגדו, הוא עוד תחנה במלחמת המאסף של שלטון החוק במתכונתו הנוכחית, המאויים, המצוי בסכנת ההכחדה, אל מול הקמים עליו לכלותו – הקואליציה שנתניהו אסף תחת דגלו.
היועצת מבקשת להרחיק את נתניהו, הנאשם שהוא גם ראש ממשלה, מכל מעורבות ביוזמות לשינוי פניה של מערכת המשפט. במיוחד היוזמות שנוגעות במשירין או בעקיפין למשפטו. והיועצת מכוונת למנעד הרחב ביותר של יוזמות והשפעות. במשמעות הצרה, זה שאסור לו להיות מעורב במינויים שיקבלו החלטות בענייניו.
למשל, מינוי תובע כללי (במידה ויפוצל תפקיד היועץ המשפטי לממשלה) שמוסמך לעכב הליכים, כלומר לעצור את המשפט. למשל, מינוי שופטים לעליון שאולי יישבו בערעור על פסק דינו אם וכאשר יסתיים משפטו במחוזי ויתגלגל לערעור בעליון. ובמשמעות הרחבה, מדובר גם בהימנעות במהלכי חקיקה שיכולים להשפיע – כמו חוק צרפתי או ביטול הסבירות, או פסקת ההתגברות כלומר ביטול פסילת חוקים שייטיבו עם נתניהו. אז מבלי לנתח כל סעיף ברפורמה, היועצת מבקשת לאסור על נתניהו מעורבות בכל מינוי וחקיקה שעשויים לגעת בענייניו האישיים.
נתניהו אמור לגזור על עצמו תענית דיבור - ״מתן הנחיה ישירה או עקיפה באמצעות גורמים אחרים בכל הנוגע לקידום היוזמות״ כולל ״התייעצויות ופעולות בלתי פורמליות״. בעדינות ניתן לומר שהיועצת מנסה לבנות חומה סינית בין נתניהו לבין היוזמות המשפטיות שמנביעה הקואליציה שלו. חומה סינית בין נתניהו לבין משפחתו, ובמיוחד בנו שמנהל בדרכו הלא פורמלית חלק מהשרים וחברי הכנסת שמריצים את הרפורמה. ובמיוחד, חומה סינית בין נתניהו ראש הממשלה לבין נתניהו הנאשם. האם היא באמת מצפה שנתניהו יגזור על עצמו מרחק וניתוק בינו לבין עצמו? הרי כל תכלית קיומו – האישית והפוליטית – היא לחסל את האיום שנשקף לו בדמות סכנת הכלא שבקצה ההרשעות האפשריות.
בהרב-מיארה צודקת כמובן בתיאור המצב המשפטי והנגזר ממנו. ניגוד העניינים הוא מובהק, גם אם נתניהו יספר שוב ושוב שהרפורמה תחזק את הדמוקרטיה, מערכת המשפט והכלכלה וכי את טובת המדינה הוא מבקש. ואם טובת המדינה תשרת גם אותו אישית, אז מחיר ניגוד העניינים לכאורה נסבל. במיוחד במקום שבו נתניהו ושלל ניגודי העניינים שלו עמדו להכרעת הבוחר וקיבלו את אמון 64 המנדטים שהקימו את ממשלתו.
מכתבה של היועצת מאותגר בעצמו בידי הרפורמה וההפיכה המשטרית, ששואפת לשנמך את מעמד הייעוץ המשפטי ומעמד חוות הדעת שהוא מנפק - מעמד עצה ולא מעמד מחייב. הרפורמה שמגלגלים לוין ורוטמן כבר מגמדת את מעמד היועמ״שית, בעוד שבהרב-מיארה מחוייבת לאתוס המחייב של חוות דעתה. ונתניהו? הוא לא צריך לדבר עם לוין או רוטמן כדי להשליך את חוות דעתה לפח המטאפורי הקרוב. ככה הוא גם מציית לה (זה לוין ולא הוא) וגם מתעלם ממנה בו זמנית.
הבעיה דווקא תהיה בכיוון ההפוך – כשנתניהו יחליט שהוא רוצה לבלום את לוין ורוטמן מלממש את מלוא תכניתם. האם גם אז בהרב-מיארה תבקש לעצור בעדו? האם נתניהו, לפי היועצת, מנוע גם מלבלום את הדהרה של לוין למימוש ההפיכה המשטרית?
