ניתוחסל הבריאות נשחק: המבוטחים נדחפים לשב"ן
ניתוח
סל הבריאות נשחק: המבוטחים נדחפים לשב"ן
הנהירה מהשירותים החינמיים בתחום הבריאות לשירותים הנוספים תמורת תשלום - הולכת וגוברת. לצד העלייה בהצטרפות למסלול השב"ן, נרשמת גם תנועה לרבדים היקרים יותר בתוכו. הדו"ח של משרד הבריאות מראה כי זה עדיין עדיף על רכישת ביטוחים פרטיים בחברות ביטוח
הנהירה לשירותי הבריאות הנוספים שמספקות קופות החולים (שב"ן) - לא רק שממשיכה אלא אף מגדילה את הקצב.
מדובר בשירותים שאינם נכללים בסל הבריאות הציבורי שאזרחי ישראל מקבלים בחינם לפי חוק הבריאות הממלכתי. לפי דו"ח פעילות השב"ן לשנת 2020 שמפרסם היום משרד הבריאות, קצב העלייה בהצטרפות לתוכניות אלו עמד בשנה שחלפה על 2.6% לעומת שיעור הגידול הטבעי של 1.6% - שהוא קצב הגידול במספר המבוטחים לכלל המערכת.
הפער הזה, לטובת קצב הצטרפות לרובד השני בביטוח הבריאות - הראשון הוא הביטוח הממלכתי החינמי, השני הוא השב"ן והשלישי הוא הפרטי המסופק על ידי חברות הביטוח - נשמר בשנים האחרונות ועומד על 1.1-1 נקודות אחוז. נכון לשנת 2020, כ־77.4% מהישראלים הזכאים לביטוח בריאות ממלכתי, שהם כ־7 מיליון אנשים, לא הסתפקו ברובד הראשון ורכשו את הרובד הנוסף. זאת לעומת 76.6% בשנת 2019 ו־75% בשנת 2017.
המגמה הזו איננה חדשה: מסוף שנת 2003 ועד לשנת 2020 גדל מספר המבוטחים בקופות החולים בישראל בשיעור של כ־33%, אך העלייה במספר המבוטחים בשב"ן היה כ־54%. "העלייה העקבית בשיעור המבוטחים שמבקשים להצטרף לתוכניות שב"ן עשויה לנבוע הן מירידת דמי החבר בשנים האחרונות בשיעור של כ־21%, הן משיפור השירותים הניתנים במסגרת תוכניות אלו והן מפער הולך וגדל בין ציפיות המבוטחים מסל שירותי הבריאות ובין הסל בפועל", כותב ליאור ברק, המפקח על קופות החולים במשרד הבריאות, ומי שחיבר את הדו"ח.
מה המשקל של כל אחד מהרכיבים? לא ברור. אך באופן מובהק ניתן לומר כי לשחיקת הסל תפקיד מרכזי. שכן לצד העלייה בהצטרפות לשב"ן, נרשמת תופעה נוספת שמכונה על ידי המשרד "העמקת שירותי הבריאות הנוספים בצורה של הצטרפותם לרובד העליון". כלומר, תנועה לרבדים היקרים יותר בתוך השב"ן - "פלטינום", "זהב", "שיא" - כל קופה והשם שלה. בנוסף, נהירה לביטוחים הפרטיים, הרובד השלישי, הניתנים על ידי חברות הביטוח. בכללית שיעור המבוטחים עם הרובד היקר יותר עלה בחומש האחרון מ־40% מכלל המבוטחים ליותר מ־46%, כאשר במכבי שיעור זה עלה מ־37% ל־44% והוא עלה גם במאוחדת ובלאומית. כלומר, הנהירה מהשירותים החינמים לשירותים בתשלום הולכת ומתעצמת.
ירידת עלויות רפואיות בשב"ן בקורונה
התפרצות מגפת הקורונה במרץ 2020 נתנה גם היא את אותותיה בדו"חות של השבני"ם. כפי שמתואר בדו"חות, נרשמה ירידה בעלויות הרפואיות בתוכניות השב"ן של 2% בממוצע, "וזאת בעקבות החלטות הממשלה על ביצוע סגרים ועצירת שירותים אלקטיביים שאינם דחופים לצורך התמודדות עם התפשטות הנגיף, וכן בעקבות שינוי בהתנהגות האוכלוסייה ודחיית שירותים רפואיים שאינם דחופים", נכתב.
כתוצאה מכך, תוכניות השב"ן של קופות החולים סיימו את שנת 2020 בעודף מצרפי של כ־298 מיליון שקל המהווים כ־6% ממחזור ההכנסות מדמי חבר. ההכנסות היו זהות למדי, סביב ה־4.75 מיליארד שקל, הן ב־2020 והן ב־2019. היות והקופות וגם השב"נים, הם גופים ציבוריים שפועלים לפי חוק שדואג לציבור ונמצאים תחת פיקוח הדוק - על רקע אותם פערים בין ההכנסות (שלא ירדו) והוצאות (שצנחו בחדות בגלל הקורונה), הוחלט על הפחתה משמעותית בדמי החבר בסך של כ־220 מיליון שקל שבוצעה ב־1.9.2020, אך התוצאה טרם באה לידי ביטוי במלוא העוצמה בנתונים של 2020. זאת בניגוד לרובד השלישי, הביטוחים של החברות הפרטיות, שמגלגלות את הרווחים לעצמן.
וזה לא ההבדל היחיד הקיים בין השב"ן של הקופות לבין הביטוחים הפרטיים של חברות הביטוח. כדאי להתרכז בפרמטר חיוני המכונה LOSS RATIO - יחס ההפסד, או יחס תביעות לפרמיה. הפרמטר הזה מספר כמה כסף שששולם על ידי העמית, חוזר לאותו עמית בצורה של שירותי בריאות. בשב"ן זה עמד על 77% ב־2020, ובחברות הביטוח על 40% בלבד. על כל 100 שקל ששולמו לשב"ן התקבלו בחזרה 77 שקל בצורת שירותי בריאות, לעומת 40 שקל בלבד מחברות הביטוח. 60 השקל הנותרים שולשלו לקופת החברה ולבעלי המניות.
החל מ־2017, ישנה ירידה חדה בשיעור ההפסד של השב"נים - מ־84% ל־%77 - וזאת דווקא בשל סיבות טובות: הממשלה לקחה על עצמה חלק מהעלויות, למשל, תוכנית קיצור תורים. זו הסיבה כי גם בשנים עברו החליטו הקופות, יחד עם משרד הבריאות על הפחתת דמי חבר בסך 875 מיליון שקל במצטבר. לפי הערכות במשרד הבריאות, החל מ־2022, שיעור ההפסד יעלה שוב לרמות של 84% - אחרי הפחתות בהכנסות כתוצאה מהפחתת דמי החבר.
במרכז רוכשים יותר שב"ן מבפריפריה
רכישת שירותי רפואה נוספים שונה לפי קבוצות ומאפיינים מסוימים. ראשית, ישנו פער לא מבוטל בשיעור בעלי שב"ן בין השיאנית מכבי - הנחשבת ל"קופת החולים של העשירים שחיים במרכז" - שהגיעה כבר ל־87% לעומת מאוחדת ולאומית שם השיעור הוא כ־70%. בכללית השיעור הוא 76%. מאפיין נוסף בו ניתן למצוא שונות משמעותית היא הדת והלאום: ביישובים במגזר הלא־יהודי שיעור העמיתים בשב"ן עמד ב־2020 על כ־46% (עלייה של כ־ 2% ביחס לאשתקד), אך עדיין שיעור נמוך באופן משמעותי לעומת הממוצע בקרב כלל האוכלוסייה - כ־77.4%.
אין זה פלא כי כתוצאה מכך ישנה שונות גם בין שיעורי התמותה ותוחלת החיים בין יהודים וערבים (לטובת היהודים). עוד גורם שמשפיע הוא, כמובן, מצבה הכלכלית של המשפחה. מהדו"ח עולה כי שיעור הילדים אשר משפחתם מקבלת הבטחת הכנסה שחברים בשב"ן עמד על כ־41% בלבד, לעומת כ־77.4% בקרב כלל הילדים בגילאי 18-0. מדובר בעלייה קלה ביחס ל־2019 (כ־38%), מגמה שייתכן כי גם היא מעידה על שחיקה של הסל הממלכתי.
אף שתושבי הפריפריה זוכים לפחות שירותי בריאות, ולכן היה צפוי שהם יצרכו יותר שירותים נוספים בתשלום, מהדו"ח עולה כי שיעור מבוטחי השב"ן באזורים המוגדרים כפריפריה גיאוגרפית, נמוך ביחס למבוטחי השב"ן באזורים שאינם כאלה. הן בקרב אוכלוסיית הנשים והן בקרב הגברים - 80% מתושבי המרכז רכשו שב"ן לעומת 67% בלבד של תושבי הפריפריה.
