המשרד להגנת הסביבה קבע שקצא"א מזהמת את מפרץ אילת, הממשלה תצפצף עליו
המשרד להגנת הסביבה קבע שקצא"א מזהמת את מפרץ אילת, הממשלה תצפצף עליו
ביום ראשון תצביע הממשלה על הצעת משרד רה"מ נתניהו להפקיע את סמכויות המשרד להגנת הסביבה במפרץ אילת, מה שיאפשר לקצא"א להגדיל את שינוע הנפט באזור. לקראת הדיון פרסם המשרד נתונים המעידים על מזהמים בקרקעית מפרץ אילת שמקור חלקם בפעילות קצא"א. מומחים מזהירים מ"סכנה ממשית לשונית האלמוגים ולמגוון המינים במפרץ כולו"
ביום ראשון תצביע הממשלה על הצעת משרד רה"מ להפקיע את סמכויות הדרג המקצועי של המשרד להגנת הסביבה במפרץ אילת, כך שחברת קצא״א תוכל לשנע נפט ללא מגבלה ולממש עסקה שחתמה להפיכתה של ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט. במשרד רה"מ התעלמו מאזהרות משרדי הגנת הסביבה והבריאות, ואף דחו את בקשת משרד האנרגיה להשהות את הדיון. בעוד אזהרותיו מפני הגברת הסיכונים הסביבתיים במפרץ לא נשמעות, פרסם היום (ה') המשרד להגנת הסביבה נתונים המעידים על מזהמים כימיים בקרקעית מפרץ אילת – אשר מקור חלקם בפעילות קצא״א.
הממצאים הראשוניים מהסקר שפרסם המשרד ממפים לראשונה את מצב הזיהום הכימי במפרץ אילת הרגיש – ביתה של שונית האלמוגים הצפונית בעולם. מהסקר עולה כי מי הים נמצאו נקיים במרבית המפרץ, למעט באזור המספנה ומסוף קצא״א. המוקדים העיקריים לזיהום הם מסוף הדלקים של קצא״א, לצד המכינה, הנמלים ורציף הספורט הממונע בחוף קיוסקי. לפי ד״ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים במשרד להגנת הסביבה, ״הממצאים מצביעים על מספר מוקדים שבפעילותם השוטפת מהווים מקור לזיהום, ומחזקים את הצורך להימנע מהגברת הפעילות המזהמת באילת, כפי שנקבע במדיניות המשרד״.
המשרד להגנת הסביבה, בדומה לנהוג במדינות אחרות בעולם המעוניינות להגן על נכסי הטבע שלהן, החליט להגביל את הפעילות המזהמת במפרץ אילת. לכן הוגבלה חברת הנפט קצא״א לשינוע של 2 מיליון טון נפט בשנה (מדיניות ״אפס תוספת סיכון״). החברה מבקשת להסיר את המגבלות החלות עליה ולהגביר את שינוע הנפט פי 10, במטרה להפוך את ישראל לגשר שינוע יבשתי לייצוא נפט, ובכך לממש עסקה מסחרית שחתמה מול חברת מד-רד האמירתית במסגרת הסכמי אברהם. המשרד להגנת הסביבה מתנגד לכך בתוקף, שכן הגברת שינוע הנפט תסכן את שונית האלמוגים הרגישה וכך את כלכלת העיר אילת, אולם במשרד ראש הממשלה הוחלט כי הממשלה תעקוף את המשרד ותחליט כי מדיניותו תבוטל.
דוח הניטור מתפרסם היום לקראת פגישת מנכ״לים וראשי ערים במשרד ראש הממשלה שתאפשר למשתתפים להביע את מורת רוחם מההצעה ששואף ראש הממשלה להעביר ביום ראשון. לפי הדוח, במי הים נמצאו ריכוזים חריגים של PAH, מרכיבים של נפט שנחשבים רעילים מאוד לחי הימי. הם נמצאו בחוף קיוסקי, שבו יש מוקד של פעילות ספורט ימי ממונע, ובאזור קצא״א. בקרקעית הים עצמה נמצאו שלל סוגי מזהמים אשר מקורם בשמנים ובנפט. הם נמצאו בחוף הצפוני, חוף קיוסקי, חוף החשמל, המספנה וחופי קצא״א ואף במצפה התת ימי.
הריכוזים הגבוהים ביותר נמדדו במעגנת תור-ים. מעגנה זו ממוקמת מדרום ובמורד הזרם ממסוף קצא״א. לדברי צוראל, ״רואים את הקשר לקצא״א במעגנה. היא מקבלת מים מזוהמים שמגיעים מכיוון קצא״א, ונסחפים עם הזרם לכיוון דרום. תחלופת המים שם פחות גבוהה, ולאורך השנים הצטבר שם זיהום שמקורו בקצא״א. הקרקעית החולית במפרץ אילת היא בית גידול חשוב ומגוון, שכולל תופעות כמו גני צלופחים ומרבדי עשב ים, ואלה חשופים לכל המזהמים שמצטברים בחול״. חשוב לציין שהזיהום במפרץ לא מגיע ממקור אחד בלבד - המשרד להגנת הסביבה מצא זיהום שמקורו בפעילות כלי שיט באזור המספנה, שאינה משויכת לקצא״א".
לא רק נפט מסכן את השונית הרגישה באילת. בשנת 2022 הוטל על קצא״א עיצום כספי של 250 אלף שקל בעקבות גרימת נזק סביבתי ואקולוגי לשונית האלמוגים ופגיעה באלמוגים וחסרי חוליות רבים בשונית. בתביעה תואר כי במהלך ביצוע עבודות התחזוקה שערכה חברת מרינה דיוורס עבור קצא"א בשנת 2014, עבודה שנעשתה ללא כל קבלת היתר של רשות הטבע והגנים, נחתכו 5 עמודי מקשר בנקודות קשירה של אוניות נפט מכליות, שנפלו לקרקעית הים וגרמו לפגיעה קשה הן לערכי הטבע שגדלו על עמודי המקשר והן לשונית שנמצאת למרגלות אותם עמודי המקשר, בה נדרסו ונשברו אלמוגים רבים. על פי ההערכה, נפגעו למעלה מ-2,600 אלמוגים, לרבות 665 אלמוגים שגילם היה עשוי להגיע ל-50 שנה, וכמות רבה של בעלי חיים התלויים באלמוגים למחייתם, כגון דגים וחסרי חוליות אחרים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לא הצליחה להניע את ראש הממשלה מהצעת המחליטים להפקעת סמכויות משרדה במפרץ אילת. היא שוחחה עמו ביום ראשון, וכך ירדה ההצעה באופן זמני מסדר היום, עד שייערך דיון מנכ״לים בהשתתפות ראשי ערים בנושא. הדיון ייערך הערב, אולם כבר הוחלט מבעוד מועד כי השרים יצביעו בנושא ביטול המגבלות על קצא״א ביום ראשון.
מדובר בצעד חסר תקדים שבממשלה לא זוכרים כמותו, שכן זוהי התערבות בשיקול דעת מקצועי הנתון בידי המשרד להגנת הסביבה, שמתכלל את מגוון השיקולים בכדי למזער את ההשפעה המזיקה על המפרץ ולאפשר פעילות עסקית למרות הסיכונים הכבדים הגלומים בכך. לאחרונה אישר המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה סילמן הגדלה משמעותית מאוד של היקף הנפט המשונע באשקלון, למרות התנגדותו של ראש העיר, תומר גלאם.
לדברי פרופ׳ עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, ״הסקר החשוב של המשרד להגנת הסביבה מראה שיש זיהום כבד ומדאיג של הקרקע במפרץ אילת כולו, במזהמים שמקורם בדלקים, אם כתוצאה מפעילות שיט לסוגיה ואם בשל דליפות מפריקה או אחסון של דלקים. ממצאים אלו מראים באופן ברור שכבר עכשיו יש סכנה ממשית לשונית האלמוגים ולמגוון המינים במפרץ כולו, ולכן כל תוספת של ספינות, ועל אחת כמה וכמה כאלו שנושאות כמויות גדולות של נפט ופורקות נפט בנמל קצא"א, מגבירה את האיומים והסיכונים ויכולה לפגוע משמעותית בטבע הייחודי במפרץ אילת ובתיירות בעיר״.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: ״הצעת ראש הממשלה, שר האוצר והשר הממונה על רשות החברות שתובא לממשלה ביום ראשון תגדיר כי המשרד להגנת הסביבה יבחן בקשות לשינוי כמות הנפט המשונע בים האדום ולעדכון התוכניות למניעת זיהום. כך פעל עד לשנת 2021 בהתאם לסמכויותיו שיישמרו גם כעת. הצעת ההחלטה והדו״ח הבין-משרדי בנושא מפורסמים לציבור באתר משרד ראש הממשלה״.
מקצא״א נמסר: ״מדובר בניסיון הטעיה הזוי ופתטי נוסף, בתזמון תמוה, של המשרד להגנת הסביבה לעצור את החלטת הממשלה באשר לביטול מדיניות אפס תוספת סיכון. רק לאחרונה פורסם כי פתיחתו של חוף קצא״א לציבור היא זו שגרמה להרס שונית האלמוגים, שגדלו במשך חמישים שנה ללא מגע יד אדם ותחת פיקוחה של קצא״א. קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון", שהוטלה על החברה משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית, היא מחויבת המציאות, ואתגרי וצרכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת ביתר שאת. בזכות קצא"א נמנע משבר אנרגיה חמור בזמן המלחמה, משבר שקצא״א הזהירה מפניו במשך זמן רב בפני כל הגורמים הרלוונטיים״.
