תנו לרגולטורים לנהל: הקופות יוצאות למאבק בהסתדרות הרופאים
תנו לרגולטורים לנהל: הקופות יוצאות למאבק בהסתדרות הרופאים
מנכ"ל קופת חולים לאומית חיים פרננדס קורא לאשר את הרפורמה של משרדי הבריאות והאוצר, במסגרת חוק ההסדרים, במרכזה חובת התמחות בקהילה והעברת תכנון כוח אדם רפואי לרגולטורים. "הסתדרות הרופאים לא אמורה לנהל את כוח האדם, היא שחקנית במערכת"
ארבע קופות החולים הביעו תמיכה גורפת בחלק מרכזי ברפורמה שמקדמים משרדי הבריאות והאוצר, לחיוב התמחות גם בקהילה ולא רק בבתי החולים.
הרפורמה, שהיא חלק מחוק ההסדרים ל־2025, כבר אושרה על ידי הממשלה ומאז שפורסמה חוללה סערה במערכת הבריאות: בשבוע שעבר הכריזה הסתדרות הרופאים (הר"י), הארגון המייצג של הרופאים בישראל, על סכסוך עבודה ובעוד שבוע היא תוכל לפתוח בשביתה בטענה כי מדובר בפוליטיזציה של המערכת, והרפורמה תפגע לכאורה באיכות הרופאים. המועצה המדעית, אחד מהארגונים החשובים ביותר של הר"י, היא המנהלת הבלעדית והשולטת בכל הקשור לתכנון והכשרת כוח אדם רפואי זה 50 שנה. הר"י אינה לא רק איגוד מקצועי, אלא משמשת גם כוועד, ולפי רבים ההתנהלות שלה מסבירה לפחות באופן חלקי את המחסור בכוח אדם הרפואי בישראל - הבעיה הכי אקוטית במערכת.
הרפורמה כוללת שלושה נדבכים עיקריים: הגדלת כמות הסטודנטים, חובת התמחות בקהילה ושינוי מבני בתכנון כוח אדם רפואי. החלק האחרון הוא הבעייתי ביותר עבור הר"י.
"הרפורמה משפרת את תכנון כוח אדם הרפואי, שזה הדבר הכי חשוב במערכת. התכנון היום לקוי, סובל מבעיות ופגמים, והצעה משפרת את המצב", מסביר חיים פרננדס, מנכ"ל לאומית, בשיחה עם כלכליסט. פרננדס, כלכלן במקצועו ולשעבר סגן הממונה על האגף התקציבים באוצר, הוא מנכ"ל קופת החולים היחיד שלא חושש לצאת נגד עמדת הר"י. "ההצעה הראשונה אומרת שנגדיל היצע הסטודנטים (עוד 1,700 סטודנטים עד 2036 - א"פ) וכולנו צריכים להיות בעד ורק להצטער שזה לא יותר. עדיף גידול מסוים מאשר אי גידול", אומר פרננדס, "עדיף שהם ילמדו בישראל ויכירו את המערכת הישראלית, מאשר שילמדו בחו"ל. אנו יודעים היום שיש 'פחת' לדבר הזה וחלק מהרופאים הישראלים לא חוזרים".
לגבי חובת התמחות בקהילה, פרננדס מזכיר כי כיום אין חובה כזו בישראל ומצר על כך: "אתה מתמחה ברפואת ילדים אבל אתה לא חייב להכיר את הקהילה, למרות שזה מתבקש כי חלק משמעותי מאותם רופאים יעבדו בקופות ולא בבתי החולים. זה נשמע מאוד הגיוני שבהכנה של רופאים הם יכירו שדה קליני ייחודי - מטופלים של קהילה, מחשבה של קהילה, תחלואה של קהילה. לא כל מה שמגיע לבית חולים, מגיע לקהילה. זה כמובן מסייע לצמצם מאוד את מחסור הרופאים בקהילה כי מתמחה לפני הכול הוא רופא והוא מגיע למרפאה ומקבל חולים כמו כל רופא אחר. אז יש גם עוד תועלת כי זה יקצר את זמני ההמתנה הממילא ארוכים".
"ניהול חסר היגיון"
הנדבך השלישי ברפורמה כאמור קשור להקמת גוף משותף למשרדי הבריאות והאוצר, קופות החולים ובתי החולים, שיתכנן ויקבע את כמות המתמחים בכל תחום בכל אזור גיאוגרפי. מדובר בתפקיד שביצעה הר"י במשך 50 שנה. על כך אומר פרננדס כי "ההצעה קובעת כי מי שינהל את ההתמחויות בישראל יהיה משרד הבריאות. הוא אחראי על היצע הרופאים ועל זה שאין מספיק רופאים אבל אין לו סמכויות בעניין. אסור להטיל עליו את האחריות מבלי לספק לו את הסמכות. מה עוד שאסור לתת רק לכוחות השוק לעשות את שלהם. המשרד צריך לקבוע כמה רופאי ילדים יהיו בשדרות וכמה בטבריה". לדבריו, "ארגון הרופאים עצמו לא צריך להחליט על מבנה השוק, זה חסר היגיון כמו לתת לחברת החשמל לתכנן את שוק החשמל - היא שחקנית במערכת".
כללית, מכבי ומאוחדת ביקשו שלא להתייחס לסוגיה הרגישה של תכנון כוח אדם, ככל הנראה כדי לא לעורר עימות עם הר"י. אלא שסוגיית ההתמחות בקהילה גם קשורה, בעקיפין, לשאלה מי מנהל את המערכת: הרפורמה קובעת שלמשרד הבריאות תהיה זכות וטו בפסילת מרפאות בקהילה שרשאיות לקבל מתמחים. עד כה, רק הר"י קבעה זאת ובכך הצליחה לווסת את ההתמחויות בקהילה על ידי סירוב הכרה במרפאות.
לפי בדיקת משרד האוצר, רק השנה מרפאות בריאות הנפש (פסיכיאטריה) מכלל הקופות נדחו. באוצר הסבירו כי אי ההכרה היא בשל אי עמידה בתנאים "שהם ממילא לא הגיוניים, שכן נכתבו לבתי חולים והקהילה בהכרח לא יכולה לעמוד בהם, כגון ניהול של שני רופאים מומחים, קיום של מיון במרפאה ועוד". באמצעות הכוח הזה, הר"י שלטה למעשה על התמחויות בקהילה.
"בריאות זה לא 'קומודיטי'"
"תנו למשרד הבריאות לקבוע איזה מרפאה מוכרת וראויה למתמחה. לא נשאיר אצל שחקן שלא רלבנטי לנושא את הכוח הזה", מסביר פרננדס, שדוחה את הטענות על פוליטיזציה של המערכת. "בריאות זה לא 'קומודיטי', זה שוק שחייב להיות מנוהל ומתוכנן היטב. הסמכויות תהיינה בידיים של הדרג המקצועי בדיוק כמו סמכויות התכנון במקצועות כמו רוקחות וסיעוד. שם לא שמענו טענות על פוליטיזציה", הוא מסכם.
במשרדי האוצר והבריאות מיפו עוד שני מהלכים שקורים בחו"ל ומשפרים את מצב כוח האדם הרפואי, אך לא קיימים בישראל בגלל התנגדות הר"י. הראשון הוא העסקת 'עוזרי רופא', אנשי צוות רפואי המורידים עומס רב מרופאים - תפקיד שקיים מ־1970 בארה"ב, קנדה, אוסטרליה, הולנד, בריטניה, דרום אפריקה ואירלנד.
השני הוא ביטול, לפחות באופן חלקי, של תקופת "מדעי יסוד" במהלך ההתמחות, כלומר חובת מחקר של 6 חודשים לכל מתמחה. "אין באף מדינה תקופת חובה למחקר במהלך ההתמחות. יש מסלולים מיועדים להתמחות מחקרית, עם רכיב מחקרי בתוך ההתמחות", הסבירו במשרדי האוצר והבריאות.
