שופטי בג"ץ: לבטל את הפיטורים של יו"ר הדואר וקנין
שופטי בג"ץ: לבטל את הפיטורים של יו"ר הדואר וקנין
בג"ץ דן היום בעתירת דואר ישראל נגד החלטת שר התקשורת שלמה קרעי לפטר את יו"ר החברה; השופט כבוב: "עולה חשד שהדחתו של וקנין נובעת מכך שהוא מונה על ידי השר הקודם"; השופט עמית: "למה לפטר יו"ר של חברה בזמן כל כך קרוב להפרטתה?"
שופטי בג"ץ קראו היום לבטל את הפיטורים של יו"ר הדואר מישאל וקנין - ולא, יפרסמו פסק דין בנושא בתוך 14 יום. כך עולה מהדיון שנערך היום בעתירה שהגישה חברת דואר ישראל נגד שר התקשורת שלמה קרעי שביקש להדיח את וקנין בניגוד לעמדת בכירי משרד האוצר.
ביולי הדיחו שר התקשורת והשר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם את וקנין מתפקיד היו"ר. בספטמבר הוציא בג"ץ צו על תנאי הקובע כי יש להחזיר את וקנין לתפקיד. כמו כן, הצו העביר את נטל ההוכחה על כך שההדחה מוצדקת למשרד התקשורת והמשרד לשיתוף פעולה אזורי. ההחלטה להדיח את וקנין תקדימית שכן מעולם לא הודח בישראל יו"ר של חברה ממשלתית במהלך כהונתו לפני כן.
השופט חאלד כבוב אמר במהלך הדיון היום כי "כשקוראים את העתירה וחילופי השרים עולה חשד שההדחה נובעת מכך שהיו"ר מונה על ידי השר הקודם".
עו"ד הלל ברק המייצג את שר התקשורת שלמה קרעי אמר: "מדובר בשאלה של סמכות. הסמכות של שר לפטר יו"ר של חברה ממשלתית. מה שאנחנו טוענים הוא שהסמכות הזו קיימת גם במקרה של מחלוקת עם רשות החברות. השר מחויב להיוועץ עם רשות החברות ויש מקרים של אי הסכמה בין רשות החברות לשר, ואנחנו טוענים שהסמכות אצל השר".
השופט כבוב אמר: "אז השר שם עצמו מעבר לכל גורמי המקצוע והדירקטוריון?"; ברק השיב כי "הטיעון של רשות החברות הוא שיש לבצע דרדור אמצעים ולא ישר להדיח, אבל שלשר אסור להתערב בהחלטות מקצועיות". כמו כן טען ברק כי הגורם המקצועי היחיד העוסק בדואר הוא משרד התקשורת ולא רשות החברות הממשלתיות שמתמקדת בדירקטוריונים.
בעבר הצהיר קרעי, גם במסמכי השימוע, על כישלון מוחץ של וקנין בתפקיד - למרות שהמספרים הראו אחרת. כעת טוען עורך דינו שלשר יש סמכות לפטר יו"ר של חברה ממשלתית גם כשלא מדובר במקרי קיצון.
ראש הרכב השופטים יצחק עמית ציין שבתקופה בה רשות החברות הייתה תחת משרד האוצר, התנגד שר האוצר להדחה, לאחר מכן רשות החברות עברה למשרד לשיתוף פעולה אזורי של אמסלם ורק אז יצאה ההדחה לפועל. ברק ציין כי לשר אמסלם יש ניסיון בדואר שכן כיהן בעבר כשר התקשורת. עם זאת, על פי פרסום הבוקר בגל"צ, השר אמסלם התנגד להדחתו של וקנין, שקודמה בעיקר על ידי קרעי.
השופט עמית ציין כי בתקופת ההפרטה של הדואר צריך להיזהר ממהלכים דרסטיים ו"ללכת על ביצים". השופט דוד מינץ ציין כי "בעיניי הטענה המרכזית היא שלא בוצעה היוועצות אמיתית עם רשות החברות". ברק: "הטענה לא נכונה, ולא נטענה בזמן אמת, אלא רק במהלך העתירה".
כמו כן הוסיף עמית, "מה אנחנו עושים כאן היום? הקדמנו את הדיון לבקשתכם. השאלה שלי היא לא מהפן המשפטי אלא המקצועי. האם זה חכם להדיח יו"ר דירקטוריון כמה חודשים לפני ההפרטה?". כמו כן טען עמית שאם רוצים למכור את הדואר, צריך להציג את החברה באופן חיובי ולכן לא ברור מדוע טיעון השרים הוא כמה פועלת חברת הדואר בצורה גרועה. "אם נקבל את הטענה שלכם כמו שהיא – למה לפטר יו"ר בזמן כל כך קרוב להפרטה?". השופט כבוב: "אם תוצאות הדואר כל כך גרועות כמו שאתם מציגים – למה לא לפטר את כל הדירקטוריון שעומד מאחורי היו"ר ומגבה את השר?".
עו"ד אפרים דמרי, המייצג את עמדת השרים גם כן העלה את הסוגיה של ההתערבות השיפוטית בהחלטה הביצועית של שר. "השר הוא בעל הסמכות להתוות מדיניות בתחום עליו הוא מופקד, ולהם אין שיקול דעת עצמאי. הם חייבים למלא את מדיניות השר. כאשר פקיד מקצועי פועל כנגד מדיניות השר – הוא פוגע בתפקידו". השופט כבוב ביקר את הטיעון של דמרי, שכן בניגוד לעובדי משרדי הממשלה, יו"ר של חברה ממשלתית מחויב על פי חוק לפעול לטובת החברה.
עמית: "כל נושא השירותיות שהשר הדגיש, כמו למשל סגירת הסניפים – נעשו על ידי הרישיון של הדואר שחתם עליו השר. בנוסף, לשר הייתה סמכות לעצור סגירה של סניף ספציפי כזה או אחר. השופט מינץ הדגיש כי: "הניסיון להוכיח שמאז שנכנס וקנין לתפקיד פועל הדואר בצורה לא טובה אינה קשורה למדיניות של השר". השופט כבוב: "השר צריך להתוות את מדיניות השר – ולכן הוא צריך לשבת עם היו"ר ולפרוש את מדיניותו – אך הדבר לא נעשה במקרה זה".
השופט מינץ: "מהי המדיניות השר שהיו"ר לא מינה?", דמרי: "ברמת השירות". השופט מינץ: "אתה משתמש במילה מדיניות כמילת קסם. מחר יבוא שר חדש ויגיד תיתן שירות גרוע? זה לא סביר". השופט כבוב: "אני מתאפק. בעלי המניות של החברה הזאת זה הציבור - וכך גם נאמנות הדירקטוריון. השר לא מנהל את החברה". השופטים כבוב ועמית הוסיפו כי במקרה של יו"ר של חברה ממשלתית, "לא מדובר במשרת אמון".
נציגת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד ערין ספדי-עטילה, המייצגת את עמדת היועצת המשפטית ורשות החברות הממשלתיות שהביעו התנגדות להדחה, טענה שבפני השר לא היתה מספיק תשתית ראייתית לכך שוקנין כשל בתפקידו. השופט עמית: "השר יכול לטעון שאסף נתונים בחודשים האחרונים כך שכעת יש מספיק".
בנוסף ציינה ספדי-עטילה שהשר חתם על רישיון הדואר בפברואר ובו נקבעה רמת השירות הרצויה - כך שתלונות על רמת השירות שעמדה ברף הנדרש, אינן רלוונטיות. היא הדגישה כי מכיוון שמעולם לא הודח דירקטור במהלך הכהונה לתיק יש השלכה רוחבית חשובה.
עו"ד גיורא ארדינסט שמייצג את הדואר סתר את טענת עורכי הדין של שר התקשורת כי ההדחה בוצעה על בסיס התוצאות הכספיות של הדואר ברבעון האחרון של 2022. לטענתו, בשיחה בין וקנין לקרעי במרץ בה הודיע קרעי על הכוונה להדיח את וקנין כלל לא פורסמו התוצאות הכספיות של הדואר. הדו"ח הכספי של הדואר פורסם רק כ-17 ימים לאחר מכן ב-31.3. בנוסף ציין ארדינסט כי על אף הטיעון של השרים שבמשרד התקשורת, כגורם המקצועי, טוענים שהתנהלותו של וקנין בעייתית - לא הוצג מסמך חתום אחד של עובדי משרד התקשורת המעיד על כך. מנגד, מציין ארדינסט, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, מנכ"ל משרד האוצר והממונה על התקציבים במשרד האוצר הביעו תמיכה בתפקודו של וקנין.
לאורך החודשים האחרונים הדגישו עורכי דינו של קרעי כי השיפור בתוצאות הדואר בתקופתו של וקנין, שאף עבר לרווחיות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 לעומת הפסד של 1.9 מיליארד שקל בשנים 2020-2022, נבע מעליות ריבית ושינויים שביצע המשרד ברישיון הדואר. השופט עמית ביקר את הטיעון שהציג עו"ד ברק וטען כי צריך להסתכל על הדואר כחברה - וכי ברור שמצבה השתפר.
השופטים יצאו להיוועצות, שבסופה אמר השופט עמית: "אנחנו חושבים שכדאי להימנע מפסק דין בסוגיה ושכדאי לקבל את העתירה, כלומר שהצו על תנאי יישאר". השופטים נתנו 14 ימים לעורכי הדין של קרעי לתת תשובה.
