משפט שדהפטיש המשפט הבינלאומי הולך ומתקרב
משפט שדה
פטיש המשפט הבינלאומי הולך ומתקרב
עד היום ישראל הקפידה לשמור על שני קווים אדומים מול העולם – זמניות הכיבוש ועצמאות בית המשפט. מרגע שיתממשו התוכניות להחלשת ביהמ"ש נהפוך לסוג של מדינת עולם שלישי שנשלטת לחלוטין בידי הממשלה. מדינות כאלה כבר חשופות הרבה יותר למשפט הבינלאומי
1. זמניות ומשלימות
קווי ההגנה ביחסים עם ארה"ב והעולם מתערערים
"אם צריך לנסח שניים מהקווים האדומים שחצייתם עלולה לפגוע ביחסינו עם העולם זה פגיעה בשני קווי ההגנה שהקפדנו לשמור: זמניות ומשלימוּת", אומרת עו"ד צביה גרוס, מי שהיתה 12 שנים היועצת המשפטית של משרד הביטחון ומבינה דבר או שניים ברגישות האמריקאית והבינלאומית למדיניות הישראלית. כך למשל, היתה מעורבת בפתירת המשבר הביטחוני בין ישראל לארה"ב בשנת 2005 סביב מכירת מטוסים ללא טייס, כתב"מים, לסין. על פעילותה זו זכתה לתודה אישית ממזכיר המדינה האמריקאי דונלד ראמספלד. "העולם" עליו היא מדברת כאן הוא ארה"ב והמשפט הבינלאומי באמצעות בית הדין הפלילי בהאג.
"זמניות", מסבירה גרוס, "מכוונת לכיבוש שאינו קבוע, ובוודאי שהיא מכוונת לכך שאין כוונה לספח את השטח שנכבש ב־1967. הממשל האמריקאי חוזר שוב ושוב על חשיבות קשר העין לפתרון שתי המדינות. כלומר, התפיסה הלוחמתית של השטח היא זמנית עד להסדרתו על ידי האו"ם או בין הצדדים לסכסוך. ברגע שישראל תפר את התחייבותה לזמניות - בצעדים כמו חוק ההסדרה שנפסל או פגיעה והפקעת קרקע פלסטינית פרטית כמו הסיפור של חומש שמתנהל כרגע – היא תיחשף לתגובה האמריקאית והבינלאומית".
עו"ד צביה גרוס: "גם הסדרים בהפעלת הכוח הצבאי יכולים להגביר את חשיפת ישראל למשפט הבינלאומי, למשל חסינות גורפת לחיילי צה"ל. במדינה מתוקנת לא ניתן לתת מראש חסינות"
לגבי התגובה האמריקאית מבחינה גרוס: "ניתן להעריך שהתגובה של הדמוקרטים תהיה חזקה יותר, אבל גם בין הרפובליקאים ניתן יהיה למצוא תגובות פחות אוהדות לישראל מאשר של טראמפ, שגם הוא בהשפעת חתנו כנראה, הצהיר כבר על מחוייבות ארה"ב לפתרון שתי המדינות".
הקו האדום השני הוא עקרון המשלימוּת. "עקרון המשלימוּת קובע שהמשפט הבינלאומי לא יתערב בנעשה במדינות שבהן יש בית משפט עליון עצמאי וחזק שבכוחו לפקח על רשויות השלטון", מסבירה גרוס, "במובן זה בית המשפט שלנו ידע גם לאפשר את ההתנחלויות אבל גם להתערב במקומות שבהם הפגיעה באוכלוסיה המקומית היוותה הפרה של המשפט הבינלאומי. וצריך לזכור, לצד טענתנו שהשטחים אינם כבושים, אי אפשר לטעון שהתושבים אינם כבושים. במיוחד כשניטלות מהם זכויות אדם בסיסיות. אם יתממשו התוכניות לפגיעה בעצמאות בית המשפט ולהחלשתו – נאבד את הגנת עקרון המשלימות ונהפוך לסוג של מדינת עולם שלישי שנשלטת לחלוטין בידי הממשלה ללא האיזונים והבלמים שנדרשים בדמוקרטיה. ומדינות כאלה חשופות יותר למשפט הבינלאומי".
עניין נוסף שעלול לסבך את ישראל הוא "רפורמה" בהפעלת הכוח הצבאי. "גם הסדרים בהפעלת הכוח יכולים להגביר את חשיפת ישראל למשפט הבינלאומי", אומרת גרוס, "למשל חסינות גורפת לחיילי צה"ל. לאלאור אזריה למשל. במדינה מתוקנת לא ניתן לתת מראש חסינות לחיילים מפני עבירות פליליות כמו הריגה שלא כדין. או הוראות פתיחה באש שעד כה היו, וצריך שיישארו, בסמכות הרמטכ"ל ולא ייקבעו בידי הדרג הפוליטי. עניין נוסף הוא עונש מוות למחבלים. העונש הזה קיים בחוק אלא שהתובעים נמנעים מלדרוש אותו. גם העניין הזה עלול לסבך אותנו במקרה של אבחנות בין טרור שמבוצע בידי ערבים לבין טרור שבוצע בידי יהודים".
2. איומים מבחוץ
ההתנגשויות בין ישראל לבין המשפט הבינלאומי
כשמדובר בהפעלת הכוח נרשמה בעבר התנגשות בין ישראל לקהילה הבינלאומית בעניין פצצות המצרר, בין השימוש שישראל עשתה בהן לבין הרצון הבינלאומי לאסור לגמרי את השימוש בגלל הפגיעה הפוטנציאלית בחפים מפשע. גם הסיכולים הממוקדים עוררו בעיה משפטית משנחזו ל"רצח" ללא משפט אבל זו דוגמה טובה לריכוך המאסדר של בית המשפט העליון שבפסק דינו קבע את הקריטריונים שלפיהם מותרים הסיכולים האלה. ומאז הסיכולים נמשכים מתחת או מחוץ לרדאר של המשפט הבינלאומי.
גם לאחר הפעלת הרגולציה המשפטית הפנימית על דיני המלחמה והכיבוש מפעיל המשפט הבינלאומי מדי פעם איומים על כוחותינו, במיוחד בתי משפט פנימיים־מדינתיים שמוסמכים לדון בפשעים אוניברסליים. כך למשל, פסק בית משפט בלגי ב־2003, כי הוא רשאי להעמיד לדין את האלוף עמוס ירון על חלקו בטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה במהלך מלחמת לבנון הראשונה. ירון היה מפקד האוגדה שהיה במגע עם הפלנגות הנוצריות שביצעו את הטבח ונקבע לגביו, בדוח ועדת ועדת כהן, שאזהרותיו לא היו תקיפות דיין לנוכח מודעותו למוסר הלחימה המפוקפק והרצחני של הפלנגות.
כך התעורר בשלב מסוים החשש ששאול מופז, ציפי לבני ודורון אלמוג ואפילו עמיר פרץ ייעצרו בבריטניה. החששות האלה הוסרו רק ב־2011 כשהחוק הבריטי השתנה במטרה למנוע מכל ארגון להוציא צווי מעצר, ותידרש מאז והלאה הסכמת התובע הכללי הראשי בבריטניה להוצאת צווים כאלה רק אם יקבע שקיים סיכוי ממשי להגשת כתב אישום.
גם האמריקאים יודעים להפעיל בלמים כאשר דורכים להם על הבהונות. כך לחצו בעבר להפסיק את שירותו הצבאי של אביאם סלע בגלל מעורבותו בהפעלת המרגל ג'ונתן פולארד. ולאחרונה, נדמה שנתניהו השתמש בלחץ האמריקאי לסיכול מינויו של בצלאל סמוטריץ' לשר הביטחון. סמוטריץ', לא פראייר, "הסתפק" במשרד האוצר אבל הותיר עצמו גם כשר במשרד הביטחון, שר ההתנחלויות. אגב, ניתן להצביע כאן על ניגוד עניינים מוסדי. משרד האוצר הוא משרד מטה שנועד לתכלל את המדיניות התקציבית של הממשלה כולה. ואם שר האוצר קושר עצמו לאינטרס ייעודי במשרד נוסף עלול להיווצר מסלול התנגשות. למשל כשהחשב הכללי שכפוף לסמוטריץ' יקבל דרישה תקציבית מהמנהל האזרחי במשרד הביטחון שכפוף גם הוא לסמוטריץ'. ניגוד העניינים טמון בכך שברור וגלוי למי נתונה אהדתו של שר האוצר – לאינטרסים שמהם הורחק כשר ביטחון על מלא ותוגמל כשר בלבד במשרד.
3. "ובגויים לא יתחשב"
בן גביר בהר הבית והסדרת חומש הם חלק מהצפצוף על העולם
סיפור עלייתו של איתמר בן גביר להר הבית בצירוף ההצהרה של המדינה על כוונתה להסדיר את המאחז הלא חוקי בחומש מלמד שהציונות הדתית על נגזרותיה באה לכאן לתת עבודה.
עקרונות הזמניות והמשלימוּת שנידונו לעיל מעניינים להם את קצה הזרת, אם בכלל. חוסר החוקיות בהשתלטות על חומש מתכתבת עם חוק ההסדרה שעליו סירב היועץ המשפטי להגן בזמנו ובג"ץ פסל בסופו של יום – שניהם התנגדו לחוק מטעמים של הפרת המשפט הבינלאומי. היום, אם צריך, הם ידרסו את היועצת המשפטית וגם את בג"ץ, כדי לכונן את המשך הישיבה בחומש. מבחינתם, חלים כאן הכלל המקראי של "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", או בתרגומו החילוני המיוחס לראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון: "עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים". בן גוריון, לזכותו ייאמר, ידע להפריד בין הרטוריקה הזו לפרקטיקה, כאשר התחשב, ועוד איך התחשב, במגבלות הכוח שהציבו הגויים, וזאת מבלי לוותר על עוצמתה והתעצמותה של ישראל.
הנטל הזה להתחשב בעולם - בארה"ב, במשפט הבינלאומי, בחבית הנפץ המוסלמית־אזורית - מוטל כעת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועליו בלבד. אולי דרעי יסייע לו במשימה זו - אפשרות שממתינה לבירור בבג"ץ. נתניהו יוכל לגייס לצדו את האיומים והאזהרות של ארה"ב, ואולי גם את היוזמה המתרקמת מול סעודיה. בכל זאת, יותר קשה יהיה להתעלל בפלסטינים ובמקביל לעשות שלום עם הסעודים. עד כמה ניתן יהיה לחסום באמצעותם את השוורים סמוטריץ' ובן גביר בדישם? ימים יגידו.
