המפכ"ל: "לא ניתן לקבוצות של מיליציות ופלנגות להפוך לכוח סמי-צבאי"
המפכ"ל: "לא ניתן לקבוצות של מיליציות ופלנגות להפוך לכוח סמי-צבאי"
בדיון בוועדה לביטחון לאומי בכנסת התייחס המפכ"ל קובי שבתאי לחשש שמעוררות התארגנויות פרטיות של אזרחים נושאי נשק: "גוף שלא יתחבר למשטרה - עדיף שלא ייכנס לשטח, החשש הוא שבסוף אחד יירה בשני". בדיון על מוכנות המשטרה ל"שומר חומות 2" אמר שבתאי כי "התנהלות ערביי ישראל מופתית"
"הוקמו 527 כיתות כוננות בשבועיים האחרונים שכרגע מחומשות בנשק – עלייה של מאות אחוזים לעומת לפני המלחמה. אם בעבר לקחו ציוד וצמצמו כלי נשק לכיתות הכוננות, אנו כרגע במגמה של העברת הנשק אליהן", כך אמר היום (א') מפכ"ל המשטרה רנ"צ קובי שבתאי בדיון בוועדה לביטחון לאומי בכנסת.
שבתאי הסביר שכיתות הכוננות שהוקמו במרחב הכפרי הן באחריות מג"ב, ושהנשקים שהוזמנו על ידי המשרד לביטחון לאומי יחולקו לכיתות הכוננות, "בהתאם לתיעדוף שעשינו".
לגבי כיתות הכוננות בערים הסביר שבתאי כי דן עם פיקוד העורף בנושא. "אין לנו בעיה לקבל כל כוח מילואים מחומש שהצבא יביא ויגייס, זה טוב שיהיו הרבה כוחות וכיתות כוננות, אבל יש מפקד טריטוריאלי בכל תא שטח, וזו משטרת ישראל, והכל חייב להיות תחת קורת גג אחת, שתדע לקבוע מה מותר ומה אסור, אסור להיות עם אצבע קלה על ההדק".
שבתאי הסביר עוד כי המשטרה מרכזת ומתאמת את כל הגופים ההתנדבותיים שהוקמו. "גוף שלא יתחבר למשטרת ישראל - עדיף שלא ייכנס לשטח. לא ניתן לקבוצות של מיליציות ופלנגות שנושאות נשק להפוך לכוח סמי-צבאי שיטפל באירוע. אם יהיה אירוע בנקודת שטח מסויימת – הוא יוצף בכוחות, והחשש הוא שבסוף אחד יירה בשני. אנו בעד חלוקת נשק והקמת כיתות כוננות אבל בצורה סדורה ומאורגנת כשיש לזה בעל בית אחד, שזו המשטרה".
"בעבר לקח חצי שנה להקים כיתת כוננות, היום זה לוקח יומיים"
במקום המדינה: כיתות כוננות של אזרחים מציפות את השכונות בישראל
ברחבי ערי ישראל מוקמות חוליות, משמרי שכונות וכיתות כוננות, בעיקר ביוזמות אזרחים; מת"א, דרך ראש העין, ירושלים ועד חיפה ישנם "אלפי קריאות של אנשים שרוצים להתנדב, כשכל אחד מבקש לשמור על הבית שלו"; מפרוץ המלחמה נרכשו ע"י אזרחים כ-6,000 רובים
לכתבה המלאה
הוועדה לביטחון לאומי, בראשות מ"מ היו"ר ח"כ עמית הלוי (ליכוד), קיימה היום שני דיונים – הראשון דיון מעקב בנושא מוכנות כיתות הכוננות – במטרה לראות כיצד הגופים השונים מסונכרנים ביניהם ולתת מענה לצווארי בקבוק שנוצרים. הדיון השני עסק במוכנות המשטרה להפרות סדר בסגנון אלה שקרו בעת מבצע שומר החומות ב-2021.
בדיון הראשון עלו כמה סוגיות שטרם נענו, ובכלל זה פערים בהקמת כיתות כוננות במרחב העירוני וחימושן וסוגיית ההכפפה שלהן למשטרה, כמו גם הצורך בהשלמת החימוש בנשקים ובציוד מיגון נלווה של כיתות הכוננות שהוקמו. "עם כל המאמצים, אנו בפערים גדולים עדיין מבחינת כמויות של ציוד ונשקים, וזה דבר שמחייב צעדים לא רגילים", אמר ח"כ הלוי.
סנ"צ אלי זיתון, פרויקטור הסמפכ"ל לנושא כיתות הכוננות, הסביר כי "מתחילת האירוע הוקמו 509 כיתות כוננות חדשות רק במרחב הכפרי, מתוך 643. לגבי המרחב העירוני, מתוך 233 ערים – הקמנו 11 כיתות כוננות בערים שלא היו לפני כן, מתוכן 2 ישובים חרדים - אלעד ובני ברק, והיום אנו צפויים להקים עוד 7 כיתות חדשות בערים". לדבריו, "בעבר לקח חצי שנה להקים כיתת כוננות, כיום אנו עושים זאת תוך יומיים".
נציג הקיבוצים: "אתם פשוט מפקירים את התושבים, אין להם נשקים"
לא מעט ביקורת הוטחה בדיון מצד נציגי ציבור ואזרחים, שהתלוננו על קצב ההתחמשות. "עם מה הם יילחמו? עם הידיים? אתם פשוט מפקירים את התושבים. אין להם נשקים", זעק למשל אחד מנציגי התנועה הקיבוצית. אזרח אחר הפעיל בנושא אמר: "אנשים רוצים נשק. העסק התחיל להיתקע בבירוקרטיות".
במהלך הדין הסביר מ"מ מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי אליעזר רוזנבאום כי ישנו תהליך רכש שמבוצע כיום של כ-40 אלף כלי ירייה עבור כיתות הכוננות ביישובים כפריים ועירוניים, כאשר כ-4,000 כבר חולקו לישובים הכפריים ועוד כ-260 לעירוניים. לדבריו, אלפי נשקים נמצאים בתהליך ייצור בארץ ובחו"ל ויחולקו בקרוב.
אחת הבעיות שהועלו בדיון היא לגבי הקמת כיתות הכוננות בערים. נציג פיקוד העורף, אל"מ (במיל') איתי לוי, הסביר שהפיקוד מגייס אנשים בצו 8, "הוצאנו קול קורא ביחד עם השלטון המקומי לאנשים, ואנחנו מחיילים אותם, נותנים להם מדים ונשק ומקימים כיתות כוננות במרחב העירוני. אנו נמצאים ב-173 יישובים - מישובים קטנים במגזר הדרוזי ועד ערים גדולות שכבר חתמו על נשקים, כמו כפר סבא, נתניה, הוד השרון ועוד", אמר.
ראש מחלקת המתנדבים במשטרה, נצ"מ אבשלום אלמליח, שאחראי על המשמר האזרחי שאמור לתת מענה במועצות המקומיות ובערים (מג"ב אמור לתת מענה ביישובי המועצות האזוריות), אמר לגבי גיוס מתנדבים חדשים ש"קיצרנו את כל ההליכים. אנו מעבירים סט של הכשרות, אחרי יומיים כאלה כיתות הכוננות מבצעיות".
המפכ"ל על ערביי ישראל: "יש פה התנהלות מופתית, יש כמעט אפס אירועים, כאשר כל אותם מוקדים נקודתיים מטופלים. יש לנו קשר עם המנהיגות, כל מפקד מדבר עם ראשי הרשויות באזור שלו, ובמקביל להידברות אנו מוכנים וערוכים לכל תרחיש שלא יהיה"
נציג מג"ב נצ"מ אפי פרץ סיפר כי "חילקנו נשקים, רוב היישובים קיבלו 3-4 רובים, ואנו מתחילים לאמן את כיתות הכוננות על הגנת הישובים. אבל עדיין יש ישובים שבכלל לא קיבלו נשק, וגם אלה שיקבלו אנו צריכים להשלים ל-8 נשקים לכיתה". מעבר לנשקים הוא אמר עוד שלכיתות הכוננות אין ציוד מיגון. "אין מלאי של אפודים קרמיים, רק קסדות, גם בלי מיגון, ואפודי ווסט רגילים. כיתות הכוננות שהקמנו הן בלי תקינה. דרשנו ציוד – אבל לא ברור מתי הוא יגיע".
בעניין הציוד הנוסף, מעבר לנשקים, אמר רוזנבאום מהמשרד לביטחון לאומי, כי הם מחפשים כעת בארץ ובחו"ל ספקים שיוכלו לייצר תוך כמה שבועות כמות גדולה של שכ"פודים וקסדות.
חנמאל דורפמן, ראש המטה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הוסיף ש"המלאים בארץ ובעולם של קסדות ואפודים קרמיים לא אושרו לשימוש על ידי צה"ל והמשטרה כי הם מסכני חיים, עשינו הזמנות של נשקים, קסדות ואפודים. חילקנו 4,000 נשקים ועוד 16 אלף בשלבי ייצור, 1,000 נשקים מיוצרים ביום. לגבי קסדות ואפודים, החל מעוד שבוע נקבל כ-2,000-3,000 בשבוע".
אחת הבעיות שהתחוורו בדיון היא של פיקוד ושליטה במקרה אירוע – מי ינהל למשל את אותם אנשים שגויסו על ידי פיקוד העורף והם בעצם תחת פיקוד המשטרה. נציג פיקוד העורף איתי לוי אמר כי "פיקוד העורף כפוף למפקד התחנה המקומי. אבל צריכה להיות מוגשת בקשה רשמית של המפכ"ל לפיקוד העורף - כמו שהיה בקורונה ובשומר חומות לקבל סיוע".
ח"כ הלוי ביקש להסדיר באופן מיידי את עניין ההכפפה של אותם מגוייסים לכיתות הכוננות לפיקודה של המשטרה. מנכ"ל מרכז השלטון המקומי איציק אשכנזי אמר ש"הבאלגן ייגמר רק כשהצבא יעביר את האחריות לחלוקת נשקים למשטרה. הבעיה שהמשטרה והצבא לא יודעים לעבוד יחד".
מנגד, ח"כ גלעד קריב הציע הצעה אחרת כדי למנוע את האנדרלמוסיה הזו: "זה ראוי שמצליחים לכווץ תהליכים של שנים לכמה ימים, אבל לא עדיף שמתוך יותר מרבע מיליון חיילים שצה"ל גייס למילואים לקחת כ-6,000 חיילים ולהציב כיתות כוננות צה"ליות בערים, לא מתנדבים שעכשיו צריך להכשיר אותם, אלא מחלקות חי"ר, למשל ל-30 הימים הקרובים במרחב העירוני, במקום כל מה שקורה עכשיו. ואם המצב החוקי לא מאפשר זאת, בואו נעשה הוראת שעה. יש רגעים שאי אפשר לברוא יש מאין למרות התגייסות כל הדרגים, אז אם אומרים שהעורף הוא חזית - אז שבעורף הצבא יבצע את המשימה הזו עד יעבור זעם".
ח"כ מהליכוד על הדיון ביחס למוכנות לשומר חומות 2: "מבעית ופירומני"
הדיון השני בוועדה, אליו הגיע, כאמור, המפכ"ל שבתאי, התייחס למוכנות לתרחיש "שומר חומות 2". עצם קיום הדיון זכה לביקורת הן מצד האופוזיציה (ח"כ גלעד קריב מהעבודה ונאור שירי מיש עתיד, למשל) והן הקואליציה (ח"כ אליהו רביבו מהליכוד). "זה דיון שמטרתו תעמולה פוליטית", אמר ח"כ קריב וח"כ רביבו הוסיף וכינה אותו "דיון מבעית ופירומני" והסביר כי "תמונת המצב הפוכה ב-180 מעלות". לכן, לדבריו, על חברי הכנסת לגלות אחריות, ולא להצית את האש לשווא.
מנגד, אמר ח"כ הלוי כי יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל יזם את הדיון לאור חששות שהועלו מצד אזרחים: "תפקידנו לפקח שהמשטרה ערוכה לא ביום שאחרי, אלא ביום שלפני. זו לא איזו סכנה שלא קרתה בחיי הסבתא שלך, אלא בחיים שלך".
המפכ"ל שתיאר בפתח דבריו, כיצד "אזרחים רבים ניצלו בזכות אותם שוטרים שהיו המגיבים הראשונים שעמדו כחומה בצורה בין האזרחים למחבלים ב-7 באוקטובר ושילמו בחייהם", אמר בדיון כי המשטרה כיום ערוכה לאין שיעור טוב יותר מאשר לפני פרוץ המהומות בעת מבצע שומר החומות במאי 2021.
"אני רוצה להרגיע את הציבור", אמר, "משטרת ישראל הוכיחה עצמה כמגן יעיל. יש לנו יותר כח אדם, יש לנו מערך פרוס של כוחות, כולל מילואים ואנו מתורגלים יותר מבעבר לאירועים כאלה".
לדבריו, מאז שומר חומות הקמנו מפקדות משימתיות בכל מחוז שהתאמנו לאירועי הפרות סדר וגם כוחות התערבות לניסיונות השתלטות מקומיים כאלה ואחרים. הקמנו למשל את פלוגות החוד, שאלה יוצאי יחידות מיוחדות - אותם כוחות שביום שבת ה-7 באוקטובר למעלה מ-400 איש הוקפצו מהבית, והיום הם פרוסים בשטח בעיקר באזור הערים המעורבות ככוננות. כל גדוד הטירונים שבשלב של אימון מתקדם והקורסים פרוסים ומוכנים".
שבתאי הדגיש ש"לגבי סוגיית ערביי ישראל – יש פה התנהלות מופתית, יש כמעט אפס אירועים, כאשר כל אותם מוקדים נקודתיים מטופלים. יש לנו קשר עם המנהיגות, כל מפקד מדבר עם ראשי הרשויות באזור שלו, ובמקביל להידברות אנו מוכנים וערוכים לכל תרחיש שלא יהיה בכל נקודת זמן".
שבתאי אמר עוד ש"בשומר חומות הופתענו, כי לא ידענו כלום, כאשר דרך הרשתות החברתיות נדלק השטח. אבל היום אנו ברמה אחרת בכל מה שקשור לניטור הרשתי וכל אירוע חריג מנוטר על ידי מערך המודיעין הגלוי והסמוי ואנו יודעים לתת מענה, לנתח מגמות ולהיערך אליהן מבעוד מועד".
לגבי הפניות הרבות של אזרחים שחששו שמצלמים להם את הבית, מה שהפך לבהלת רשת, אמר שבתאי: "במשך 24 שעות קיבלנו למעלה מ-2,400 תלונות מהציבור על חשודים שמצלמים, וכל התלונות טופלו. אנו לא מקלים ראש באף אירוע". לדבריו, "האוכלוסייה במצב מתוח מאוד אחרי הטראומה שעברנו, ואני פונה למנהיגי הציבור ואל האזרחים - להרגיע. לפני שאתם מזהירים את כולם תתקשרו 100, כי האזהרות האלה ברשת מהר הופכות לויראליות ועוברות בין מאות אלפי אנשים ויוצרות בהלה, וזה מצטבר, וקשה יותר לעשות את הסינון. תיקחו אוויר: הציבור יכול לסמוך על משטרת ישראל ועל צה"ל".
