מענקים לתעשייה במגזר הערבי בשווי חצי מיליארד שקל - תמורת שיפור בגביית ארנונה
מענקים לתעשייה במגזר הערבי בשווי חצי מיליארד שקל - תמורת שיפור בגביית ארנונה
מדובר בתוכנית בגובה מיליארד שקל ל-5 שנים, כחלק מתוכנית החומש למגזר, חצי ממנה במימון רשויות מקומיות, להן יסייע משרד הכלכלה בפיתוח 10 אזורי תעשייה חדשים. בתמורה הן יידרשו לגבש חוקי עזר, ולשפר גם גביית היטלי השבחה
מיזם חדש של משרד הכלכלה והתעשייה, יסייע לרשויות מקומיות מהמגזר הערבי לפתח אזורי תעשייה חדשים על קרקעות פרטיות, באמצעות מענקים ייעודיים מהמדינה בהיקף כולל של כחצי מיליארד שקל.
זאת כחלק מתוכנית החומש לפיתוח כלכלי–חברתי של החברה הערבית אושרה באוקטובר 2021 והיקפה כ-32 מיליארד שקל שיושקעו במגזר הערבי עד 2026 בשורה ארוכה של תחומים, בהם בריאות, רווחה, חינוך, כלכלה ועוד.
בתמורה למענקי המדינה, יידרשו הרשויות להתחייב על גיבוש חוקי עזר עירוניים, שיפור בגביית הארנונה והיטלי השבחה. מחצית מהסכום הכולל של התוכנית אותו ייתנו הרשויות הערביות, שיעמוד על מיליארד שקל במהלך 5 השנים הקרובות, יגיע משיפור בגביית מיסים מוניציפליים ומהיטלי ההשבחה. הסכום ישמש להקמת כ-10 אזורי תעשייה חדשים ביישובי המגזר הערבי.
בדיקה שעשה מינהל אזורי התעשייה של המשרד העלתה כי בשונה מאזורי התעשייה המרחביים ביישובים היהודיים, יותר מ-80% מהקרקעות שזמינות לתעשייה במגזר הערבי נמצאות בבעלות פרטית, מה שמקשה על פיתוח של אזורי תעשייה מסודרים ומתן מענה לצרכי התעסוקה של התושבים.
התוצאה של מצב זה היא שפעילות תעשייתית שמתקיימת ביישובים ערבים רבים נעשית בצורה שאינה מוסדרת, לעתים בתוך שכונות מגורים ותוך פגיעה באיכות החיים של התושבים.
"יש מקרים שמפעלים, כמו מפעל בתחום הפלסטיק, שבמקום לפעול מאזורי תעשייה מסודרים פועלים בתוך ריכוזי אוכלוסין. אין תשתיות שמתאימות לפעילות תעשייתית כזאת, ומפעלים שצורכים כמות גדולה של חשמל מעמיסים על הרשת שצריכה לספק חשמל לכלל התושבים באותה שכונה", אמרה מנהלת אזורי התעשייה במשרד הכלכלה, נורית צור בשיחה עם כלכליסט.
לפי תוכנית התמריצים, משרד הכלכלה יעמיד כ-300 אלף שקל לפיתוח של כל דונם שייועד לתעשייה ביישובים ערביים שישמשו להקמת תשתיות של מים, ביוב, חשמל, כבישים ועוד בתמורה להשקעה בהיקף דומה מצד הרשויות המקומיות: "אנחנו מזהים בחברה הערבית דרישה גוברת לשטחי תעשייה ותעסוקה. פיתוח של קרקעות פרטיות לטובת תעשייה תוביל להשבחת הקרקע מסכומים של כ- 60 אלף שקל לדונם לכ-600 אלף שקל לדונם, מה שמהווה תמריץ משמעותי לבעלי הקרקעות שמצדם יתחילו לשלם היטלי השבחה", אמרה צור.
תמריץ נוסף שיעמיד משרד הכלכלה בניסיון לעודד רשויות ערביות להשתתף בתוכנית תוך הגעה להסדרים עם בעלי הקרקעות, מדבר על מענק ממשלתי בהיקף של כ-100 אלף שקל שיועבר לרשות על כל דונם שיינתן לגביו היתר לבניית מפעל.
במשרד הכלכלה אומרים כי התקציבים למימון התוכנית קיימים ולא דורשים הליכים נוספים להקצאתם. לפי הערכות של מינהל אזורי התעשייה, בשנה הקרובה יהיו שתי רשויות מהמגזר שייקחו חלק בתוכנית שכן באותן רשויות קיימת תשתית של חוקי עזר שעל בסיסה ניתן יהיה להרחיב את גביית המיסים המקומיים מהתושבים, כמו גם הטלת היטלי השבחה. שם אומרים עוד כי התניית התקציבים הממשלתיים בהזרמה מקבילה של תקציבים מתוך אותן רשויות תמנע מצב של פיתוח חלקי של אזורי התעשייה המתוכננים.
נתוני משרד הפנים מצביעים על פערים משמעותיים בהיקפי גביית הארנונה בין רשויות מקומיות יהודיות לרשויות ערביות. בעוד שברבות מהרשויות במגזר היהודי שיעור התושבים שמשלמים ארנונה גבוה ועומד על יותר מ-90%, ברשויות המיעוטים מדובר בשיעור נמוך יותר, ובחלקן נמוך באופן משמעותי. כך, בשגב שלום שבנגב רק 37% מהתושבים שילמו ארנונה ב-2021, בפוריידיס 59%, ביישוב ערערה שבוואדי ערה 61%, בטירה 77% ובשעב שבגליל התחתון 64%.
עיקרי התוכנית הוצגו בימים האחרונים בידי שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי במסגרת כנס בכפר כנא. לדבריה "פיתוח תשתיות שיאפשרו הקמת מפעלים על קרקעות בבעלות פרטית ימנף משמעותית את התעשייה בחברה הערבים ובמגזרי הדרוזים, הבדואים והצ'רקסים באופן שיזמנו תעסוקה איכותית לאלפי עובדי המבקשים להשתלב בשוק העבודה".
