הכנסת אישרה את מס הפחמן: תעריף החשמל יעלה, אבל המפעלים יקבלו החזר
הכנסת אישרה את מס הפחמן: תעריף החשמל יעלה, אבל המפעלים יקבלו החזר
המס, שנועד להקטין את השימוש בדלקים מזהמים, יכניס למדינה כ-2 מיליארד שקל בשנה ויגרום להתייקרות של כ-5% בתעריפי החשמל ושל כ-1% בתעריפי המים עד סוף העשור. התעשיינים יקבלו החזר כמעט מלא של המס ומי שיספגו אותו במלואו הם משקי הבית
מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (יום ב׳) את צו מס הפחמן שנדון בחודשים האחרונים בוועדת הכספים, והוא ייכנס לתוקפו בשנת 2025. הצו יוביל לעלייה מדורגת בתעריף החשמל, שתחל כבר בשנה הבאה, עם התייקרות של 1% לצרכנים. בסוף העשור, תושלם עלייה של לפחות 5% במחיר החשמל לצרכנים ו-1% במחירי המים, לצד התייקרות של כ-5% במחירי גז הבישול (גפ״מ). לאחר שתעריפי הדלקים לחשמל, בישול ותעשייה יעלו באופן מדורג, יכניס המס לקופת המדינה כ-2.5 מיליארד שקל בשנה החל משנת 2030.
את העבודה בנושא החלה לפני כשלוש שנים ממשלת לפיד-בנט שהתפרקה לפני שהצליחה להשלים את מתווה המס. ממשלת נתניהו התנגדה להטלתו, אולם בשל הצורך להתמודד עם הבור התקציבי שיצרה המלחמה הוחלט לקדם את המס שאותו ישלמו צרכני החשמל.
מטרתו של המס, המוטל ברחבי העולם, היא למסות את שיעור הפחמן בדלקים השונים ובכך לתמרץ את הצרכנים והמשק לעבור לחלופות נקיות, ולצמצם את השפעת הדלקים המזיקים על בריאות האדם והאקלים. זאת, שעה ששינויי האקלים מונעים בעיקר משימוש המתבצע בעולם בדלקי מאובנים כמו פחם, נפט וגז. בישראל, הוחלט כי יוטל מס פחמן על דלקים לייצור חשמל כמו פחם וגז, ועל דלקים שאינם לתחבורה כמו מזוט וגפ"מ, במתווה מדורג שישקף לפחות באופן חלקי את נזקם.
התעשיינים כמעט שלא ייפגעו מהמס שכן לאחר לחצים שהפעילה ועדת הכספים בראשות משה גפני על משרד האוצר סוכם על מתווה שלפיו התעשיינים יקבלו החזרים של כ-98% על המס. ההחזר ייקבע לפי שנת יחוס שתקבע בהמשך באופן פרטני מול המפעלים, ולא באופן חודשי לפי המחיר ששילמו בפועל. המשמעות: אם בחודש מסוים תקטן הצריכה בהשוואה לשנת היחוס שנקבעה, ייתכן כי מפעל יקבל פיצוי גבוה מהסכום ששילם. בנוסף, נקבעו פתרונות ספציפיים למפעלים גדולים. כך למשל, מפעל המלט נשר שבבעלות לן בלווטניק שעושה שימוש נרחב בפטקוק – אחד הדלקים המזהמים והמזיקים ביותר לבריאות האדם. נשר יהיה פטור לחלוטין מתשלום המס ב-2025, והמס יעלה באופן מדורג בשיעור ממוצע של כ-3.5% בשנה לאחר מכן.
למרות שמטרת המס במדינות בהן הוא מוטל היא להוביל שינויים רחבים בשוק ולאלץ את התעשיינים להתייעל באנרגיה, התעשיינים לא יידרשו להתייעל בתמורה לקבלת המענקים, או לעבור תהליך של צמצום פליטות הפחמן ומזהמי האוויר במתקניהם. המדינה תעמיד לרשותם מענקי הסתגלות, או פיצוי, בשיעור של כ-2 מיליארד שקל בשנה. לצד זאת, תקצה כ-300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית. אולם אם יחסר כסף בסכומי הפיצוי, תבטל המדינה את מענקי ההתייעלות שתפקידם להבטיח שהמפעלים יהפכו ליעילים ונקיים יותר, ותעביר את הכסף לטובת פיצוי ללא כל התניה.
כלכלנים מתחו ביקורת על המתווה שיצר משרד האוצר, שאיננו אופטימלי ואף לא מעביר את ההכנסות שמתקבלות מהמס לטובת מעבר לאנרגיה מתחדשת. חלק מהתקבולים יושקעו דווקא במעבר לגז במפעלים אף שהמדינה השקיעה בכך סכומי עתק בשנים האחרונות. מנגד, רשות החשמל מתכננת לצמצם את התמריץ הניתן היום להקמת גגות סולאריים. עם זאת, כלכלנים מצביעים על כך שייתכן שהמס יוביל לתמריץ חיובי לנסיגה מדלקים מזהמים, בשל ייקורם. כך או כך, מי ששולט בתהליך הזה אינו האזרח שישלם את מלוא שיעור המס – אלא המדינה עצמה השולטת בקצב המעבר לאנרגיה נקייה.
