אכזבה לאוצר: חלק משמעותי מרפורמת "קרן הארנונה" הוצא מחוק ההסדרים
אכזבה לאוצר: חלק משמעותי מרפורמת "קרן הארנונה" הוצא מחוק ההסדרים
ועדת הכנסת החליטה לפצל את אחת מרפורמות הדגל של המשרד, לפיה תוקם קרן מעודפי הארנונה העסקית בערים לשם תמרוץ בניית יחידות דיור. הסעיפים שנוגעים למבנה שלה ופעולתה הוצאו מהחוק, וכעת סביר שהאוצר יתקשה לקדמה
חלק הארי של רפורמת "קרן הארנונה" תפוצל מחוק ההסדרים, כך החליטו הערב (ה') חברי ועדת הכנסת בדיון העוסק בחלוקתם של פרקי החוק לוועדות הכנסת השונות. בשלב זה לא ברורה המשמעות המלאה של הפיצול, אך ברור שעצם העובדה שהרפורמה במלואה לא עברה לוועדת הכספים מהווה אכזבה למשרד אוצר, וניצחון נקודתי לחיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי שנאבק ברפורמה בחריפות.
רפורמת קרן הארנונה היא מתוכניות הדגל של משרד האוצר לתקציב הקרוב. לפי ההצעה המקורית, תוקם קרן חוץ-תקציבית אשר אליה יופנה חלק מהגידול בארנונה העסקית של הערים, והכסף מהקרן יועבר לרשויות שבונות יחידות דיור למגורים, בהתאם למספר ההיתרים לבחינת יחידות דיור שניתנו בכל רשות. התוכנית נועדה לתמרץ ראשי ערים לבנות יחידות דיור ולא רק שטחי תעסוקה, ובמקביל, נועדה לצמצם את אי השיוויון שיש בין הרשויות השונות. לפי ניתוח של האוצר, הארנונה העסקית לנפש בתל אביב עומדת על כ-5,100 שקל, לעומת 160 שקל בלבד בחריש, או 1,100 שקל בלבד בבאר יעקב. לפי ההצעה, הרשויות ברבע העליון ישלמו מדי שנה 40% מהגידול בארנונה עסקית לעומת הגבייה ב-2022. הרשויות ברבע השני ישלמו 30%, ברבע השלישי - 20% וברבע הרביעי - 10%.
ההצעה שהוחלטה בוועדת הכנסת היא פשרה שיזמה היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק. לפי ההצעה, הסעיפים שנוגעים למקורות הקרן (כלומר, אילו עיריות יפרישו כסף מן הארנונה העסקית וכמה, ש"ט) ולהקצאת כספי קרן (לאן הכספים ילכו, ש"ט) יידונו בוועדת הכספים. אך הסעיפים שנוגעים למועצת הקרן, למבנה שלה, ולתחילת הפעולה של הקרן, יפוצלו מתוך חוק ההסדרים. על אף שהח"כים החליטו על הפיצול, יו"ר הוועדה אופיר כץ אמר בדיון כי הכוונה היא שאם יצליחו להסכים על החלק הראשון, הרי שיהיה אפשר לחזור ולדון בחלק השני והמהותי של החוק.
אך דווקא בשל העובדה שהחוק כה שנוי במחלוקת, סביר להניח כי האוצר יתקשה מאוד לקדם את החוק כשהוא כבר יצא מחוק ההסדרים. מכל מקום, העובדה שחלק הארי של הרפורמה לא נמצא בחוק ההסדרים מגדיל את כוחו של יו"ר ועדת הכספים משה גפני במה שקשור למבנה קרן הארנונה, וסביר להניח שהוא ידרוש להוסיף תבחין הקובע כי רשויות שהאוכלוסייה שלהן חלשה לא ייאלצו להעביר כספים לקרן, וזאת כדי להחריג את בני ברק החרדית מהתשלומים.
למרות שלמרבית ראשי הרשויות בישראל, הרפורמה הזו צפויה להועיל, שכן הם יקבלו כסף מהארנונה העסקית של הערים החזקות, הרי שבפועל השלטון המקומי מאוחד בהתנגדותו לקרן הארנונה. זאת מכיוון שמזהים שם את הקמת הקרן כניסיון לפגוע בעצמאותם התקציבית. זאת על אף שבאוצר מתעקשים כי מבנה הקרן ישמור באופן מלא על עצמאותן של הרשויות המקומיות.
ההחלטה על פיצול פרקים וחוקים מחוק ההסדרים מתקבלת בוועדת הכנסת. עוד לפני שהחל הדיון, הוסכם על שבעה פרקים שיוצאו מחוק ההסדרים. אך במהלך היום הוצאו פרקים נוספים מחוק ההסדרים, דוגמת הרפורמה שביקשה להאריך את הרישיון לנתג"ז, להגביר את האכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, ולהסדיר מקצוע חדש בשם "טכנאי רוקחות".
מי שמובילה את הקו לצמצום חוק ההסדרים, היא אפיק, שרואה בחוק ההסדרים חוק הפוגע בעצמאותה של הכנסת, מכיוון שמדובר בהליכי חקיקה רבים שנעשים בפרק זמן קצר מאוד. הפעם חוק ההסדרים התחיל ב-660 עמודי חקיקה שאמורים להיות נידונים בחודש ימים בלבד. אפיק כתבה במכתב לחברי הכנסת כי "ניסיון העבר מלמד שלעיתים ההצעות שהגיעו בחוק ההסדרים התאפיינו בחוסר בשלות, ובחוסר בעבודת מטה משותפת בין משרדי הממשלה השונים והרשויות השונות".
