גם הכפלת התשלום לנהגים לא תעיר את מיזם הקארפול
גם הכפלת התשלום לנהגים לא תעיר את מיזם הקארפול
משרד התחבורה בעידוד האוצר העלה את התעריף שנהגים יכולים לגבות מנוסעים ל־4 שקלים לק"מ, במטרה לצמצם את הגודש בכבישים. אלא שגם התעריף החדש לא צפוי להזניק את השירות, שספג מכה בתקופת הקורונה
משרד התחבורה הודיע בשבוע שעבר כי בכוונתו להכפיל את התעריף שמותר לנהגים פרטיים לגבות על קארפול (נסיעות שיתופיות) מ־2 שקלים לק"מ ל־4 שקלים. הסכום שייגבה יתחלק בין כלל הנוסעים בנסיעה המשותפת, כולל הנהג: כלומר אם נהג מסיע אדם אחד, אז הוא יקבל החזר של 2 שקל על כל ק"מ ו"יספוג" את העלות של 2 השקלים הנותרים. אם יסיע שלושה אנשים, אז יקבל החזר של 3 שקלים לק"מ ו"יספוג" את השקל הנותר.
במשרד התחבורה מתעקשים להגביל את הסכום המותר לגבייה ואת מספר הנסיעות המותרות ביום כדי למנוע מאנשים להתפרנס מקארפול ושלא יהפוך לתואם של שירותים דוגמת UBERX.
משרד התחבורה יצא למהלך הזה בעידוד משרד האוצר, וזאת כחלק מניסיון להעלות את מקדם המילוי (מספר הנוסעים בכל כלי רכב) במסגרת "תוכנית המיליון" של שרת התחבורה מרב מיכאלי. במשרד התחבורה סירבו לומר כמה משתמשי קארפול יש כיום בישראל, אך אמרו כי מספר זה עומד על "אלפים בודדים". המשמעות היא שבתרחיש אופטימי הקארפול מהווה כ־0.07% מכלל הנסיעות היומיות בישראל שעומדות על כ־14 מיליון בממוצע, וגם הכפלה ושילוש של כמות המשתמשים לא ישפיעו באופן מהותי על הגודש בכבישים.
גם ווייז דוחפת
מלבד הדחיפה של משרד האוצר לקדם את המהלך, שחקנית נוספת שדחפה לכך היא ווייז שבבעלות גוגל. נכון להיום, ווייז היא החברה העיקרית שמפעילה שירותי קארפול בישראל. גם חברת מוביט שהשיקה ב־2016 שירותי קארפול בישראל משתפת היום פעולה עם ווייז ומחברת בין נוסעים שמעוניינים לנסוע לבין נהגים המשתמשים בווייז. בממשלה לא רואים בעייתיות בכך שהמהלך להגדלת כמות הנסיעות בקארפול משרת כעת בעיקר את ווייז, ושם טוענים כי הם דווקא מקווים כי המהלך יוביל לכניסה של שחקנים נוספים לתחום כמו Uber שחזרה לאחרונה לפעול בארץ. כמו כן, נטען כי העלייה בתעריפים אינה מובילה לכסף נוסף שייכנס לווייז באופן ישיר.
בהתייחסם לשאלת "כלכליסט" בנוגע לפגישות בין משרד התחבורה לנציגי ווייז, ענו במשרד כי "המנכ"לית נפגשה פעם אחת עם נציגי חברת ווייז להיכרות, סמנכ"לית תחבורה חכמה נפגשה עם נציגי גוגל־ווייז שלוש פעמים, כולן ישיבות משותפות עם אגף התקציבים במשרד האוצר". כמו כן ציינו במשרד כי "חברת גוגל היא ספק של הממשלה, בין היתר של שירותי נימבוס (שירותי ענן), ולכן מתבצעות פגישות שוטפות עם אגף מערכות המידע במשרד וברשות הארצית לתחבורה ציבורית".
הסיבה להעלאת התעריף נובעת מכך שבממשלה סבורים כי נכון להיום, השימוש בקארפול לא מעלה הילוך כי לנהגים לא משתלם לסטות ממסלולם ולהסיע אדם נוסף ברכב בתמורה לתשלום נמוך. במשרד התחבורה טוענים כי העלייה בתעריף היא "התאמה" שנועדה לתת שיקוף טוב יותר של עלויות הדלק ותחזוקת הרכב של הנהג. במילים אחרות, בממשלה סבורים כי הבעיה העיקרית היום נמצאת במוטיבציה של הנהגים לאסוף נוסעים ולא ברצון של נוסעים להצטרף לנסיעה.
במציאות התמונה מורכבת יותר, ובפועל קארפול לא ממש מצליח להתרומם כשירות בכל העולם וזאת אף שחברות רבות ניסו לפצח את התחום. החברות שכן הצליחו לעשות זאת ברמה מסוימת של הצלחה, כמו BlaBlaCar הצרפתית, דידי הסינית וקוויק רייד ההודית, ספגו מכה קשה במהלך מגפת הקורונה, שהובילה לכך שאנשים לא ששו להעלות נוסעים זרים על רכביהם. גם ב־Uber הפעילו בעבר פיילוט של שירותי קארפול בארה״ב, ניו זילנד והודו. מגמה זו לא פסחה גם על ווייז שעד מגפת הקורונה שירותי הקארפול שלה בישראל ובעולם היו בצמיחה שהואטה באופן משמעותי מאז פרוץ המגפה. עד לא מזמן, נסיעות שיתופיות היו חלק מליבת העיסוק של ווייז העולמית כחברה, אך לקראת שנת 2022 הודיעו בחברה במצגת לקהילה כי הם מעוניינים להזיז את העיסוק בקארפול ל"ניסוי קטן ואזורי".
"יותר אטרקטיבי"
מנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק אמרה כי "העלאת תקרת ההשתתפות לעד 4 שקלים לק״מ נועדה להפוך את הקארפול ליותר אטרקטיבי. אנו קוראות לציבור להתארגן לנסוע ביחד, במקום לעמוד בפקקים". מווייז נמסר: "קארפול מסייע לנהגים לחסוך זמן, כסף ולהפחית את העומס בכבישים. אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק ובאופן שוטף עם רשויות ציבוריות, כולל משרד התחבורה, כדי להבין את הצרכים והיתרונות של המשתמשים". מנכ״לית Uber ישראל, גוני נוי, מסרה כי ״Uber תומכת בכל פתרון תחבורתי שיסיט נוסעים מהרכב הפרטי לתחבורה ציבורית ושיתופית. בישראל אנחנו מפעילים היום שירות מוניות ומתמקדים בהעלאת מקדם המילוי במוניות״.
