דעהחזרנו למועדון הגברים: חייבים יותר נשים בתפקידי ניהול
דעה
חזרנו למועדון הגברים: חייבים יותר נשים בתפקידי ניהול
ב-125 החברות הגדולות בבורסה - יש רק שלוש מנכ"ליות נשים. היעדר ייצוג נשי משמעותי בעסקים ובפוליטיקה מזין מעגל קסמים שפוגע הן בנשים והן במשק. המאבק לייצוג נשי שווה אינו רק מאבק פמיניסטי – הוא מאבק לשוויון ולשגשוג כלכלי שהמדינה שלנו כה זקוקה לו כעת
הדירוג החדש שפרסם כלכליסט על 50 המנכ"לים המובילים בישראל הדגיש עובדה כואבת: ב-125 החברות הגדולות בבורסה, יש רק שלוש מנכ"ליות נשים. הנתון הזה מעיד על נסיגה חמורה במעמדן של נשים בתפקידי ניהול בכירים בישראל. במקום להתקדם, נדמה שחזרנו לעידן שבו עולם העסקים נשלט כמעט בלעדית על ידי גברים.
זה לא גזירת גורל או התקדמות איטית, הזירה העסקית זוכרת שרק לפני כעשור שיעור הנשים בתפקידי מנכ"ליות היה גבוה יותר, וחברות כמו בנק לאומי תחת גליה מאור ושיכון ובינוי בניהולה של רוית ברניב היו סמל לניהול נשי. כיום, רבות מהחברות האלו מנוהלות על ידי גברים. אמנם אל על רשמה שינוי חיובי בניהול מנכ"לית, אך ברבות מהחברות ובדירקטוריונים הנשים עדיין נדחקות לשוליים.
המגמה אינה ייחודית לעסקים אלא מסונכרנת עם המערכת הפוליטית בישראל שבה אין אף מנכ"לית במשרדי הממשלה. אגב, לראשונה מזה עשורים, בקונגרס האמריקאי לא עומדות נשים בראש ועדות מפתח. היעדר ייצוג בעמדות כוח פוליטיות משפיע גם על היכולת לקדם שוויון מגדרי בעסקים.
כבר דובר והוכח רבות כי חברות בראשות נשים משיגות ביצועים טובים יותר. לדוגמה, גליה מאור הובילה את בנק לאומי ליציבות ורווחיות גם בתקופות משבר, ונעמה רבינוביץ' במטריקס ייצרה ערך משמעותי בתחום ההייטק. בנוסף, מחקר שנערך בישראל הראה כי חברות בראשות מנכ"ליות מציגות תשואה גבוהה יותר על ההון בטווח של 10-5 שנים בהשוואה לחברות בראשות גברים. השגשוג הזה אינו מקרי – הוא נובע מניהול שמתמקד באיזון, בחדשנות וביכולת להתאים את הארגון לעולם המשתנה.
כאשר נשים אינן מיוצגות בעמדות בכירות, הפגיעה חורגת מעבר למגדר. נשים מהוות יותר מ-50% מהאוכלוסייה, והיכולת שלהן לתרום לכלכלה מוגבלת כשהן נדחקות החוצה. למשל, ייקור צהרונים מאלץ אימהות רבות להישאר בבית, או לשנות את אחוזי המשרה שלהן וכך מצטמצם הפוטנציאל שלהן להגיע לתפקידי מפתח. פורום הכלכלה העולמי ציין כי שילוב נשים בשוק העבודה יכול להגדיל את התוצר של ישראל בכ-7%.
היעדר ייצוג נשי משמעותי בעסקים ובפוליטיקה מזין מעגל קסמים. כשאין מנכ"ליות בממשלה, המדיניות הממשלתית נוטה להיות עיוורת לצרכים של נשים בשוק העבודה. היעדר תמריצים לגיוס נשים, היעדר חופשות לידה מתקדמות וחוסר השקעה בתשתיות שתומכות באיזון בין עבודה למשפחה פוגעים במאמצים לשלב נשים בעמדות בכירות.
באותו אופן, כשנשים אינן נוכחות בעסקים, הן אינן מתפקדות כמודל לחיקוי לנשים צעירות. התוצאה היא מחסור במנטוריות ורשתות תמיכה שאצל גברים קיימות באופן טבעי, ותחושה כללית של חוסר אפשרות לפרוץ את המחסומים.
אז מה אפשר לעשות?
העובדה היא שהמועדון קיים. גברים מבססים את המועדון על קשרי חברות, מחויבות ושיתופי פעולה. עומדות בפנינו שתי אלטרנטיבות, לנסות לפתוח את שערי הברזל של המועדון או לבנות אלטרנטיבה משלנו למועדון. בסקר שערכנו בקרב פעילות שלנו הן דיווחו שהדבר הכי משמעותי שהן קיבלו מבונות זה ההשתייכות - הקשרים, התמיכה, האמון ושיתופי הפעולה. קבוצת בונות כלכלה למשל בנויה מרשת צומחת של 500 נשים עצמאיות ונשות עסקים שמשתפות פעולה בתחומים עסקיים שמוכיחה את עצמה מדי יום.
זאת לצד מעורבות ממשלתית, נורבגיה למשל הנהיגה חוק המחייב ייצוג של 40% נשים בדירקטוריונים, וחוותה שיפור בביצועים הכלכליים ובשביעות רצון המשקיעים. וההבנה הנדרשת של מקבלי ההחלטות בממשלה (כי מקבלות החלטות כמעט ואין שם) שקיצוץ בתשתיות מעונות יום מסובסדים וצהרונים פוגעים ביכולת של אימהות לנהל קריירה לצד הטיפול לאזן במשפחה.
העניין הוא שכמו שזה נראה עכשיו, חברי ממשלת ישראל פועלים אקטיבית לקחת אתנו אחורה.
ואנו נצטרך אתכם הגברים כשותפים שלנו. המאבק לייצוג נשי שווה אינו רק מאבק פמיניסטי – הוא מאבק לשוויון, ולשגשוג כלכלי שהמדינה שלנו כה זקוקה לו כעת.
מורן זר קצנשטיין היא מייסדת בונות אלטרנטיבה
