פרשנותהחלטת הריבית מסמנת: גובר החשש מהאטה חריפה בפעילות במשק
פרשנות
החלטת הריבית מסמנת: גובר החשש מהאטה חריפה בפעילות במשק
בנק ישראל העלה את הריבית ל־3.25% וציין כי "כמה אינדיקטורים מצביעים על סימנים לתחילת תהליך של האטה". במקביל מדגישים בבנק כי "במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה". המשנה לנגיד מעריך שהריבית תעלה אל מעבר ל־3.5%, כפי שחזו כלכלני הבנק
בהתאם לציפיות, ריבית בנק ישראל תמשיך לעלות - אבל פחות. הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, האחראית על קביעת המדיניות, החליטה כי הריבית תעלה זו הפעם השישית ברציפות, ב־0.5%, לרמה של 3.25% הגבוהה מאז 2011. אך גולת הכותרת של ההחלטה הזו היא הורדת קצב העלייה, שכן בבנק המרכזי רואים כי מאז ההחלטה האחרונה גברו הסיכויים למיתון בכלכלה העולמית וישנם כבר כאן "מספר אינדיקטורים המצביעים על סימנים לתחילת תהליך זה", נמסר בהודעת בנק ישראל, כשהכוונה היא להאטה בפעילות.
הסיבה מדוע עדיין יש מקום לעלות ריבית ברורה ומוצגת כבר בתחילת ההודעה של הבנק: האינפלציה בישראל היא מחוץ ליעד (בין 1% ל־3%) כאשר "במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית", נכתב שם.
לאחר מכן אפיינו כלכלני הבנק את האינפלציה: היא "נרשמת במנעד רחב של סעיפי המדד". קרי, בבנק ישראל מודעים לעובדה כי האינפלציה כאן הכתה שורשים, התפזרה וכבר מתפשטת על פני כלל סעיפי המדד - לרבות השירותים - לכן, צריכים להמשיך עם הצמצום המוניטארי. ואין עדיין מקום, ולפיכך גם אין רמז, של "PIVOT", כלומר, של שינוי הכיוון של המדיניות המוניטארית.
1. ההאטה בפעילות הכלכלית כבר הגיעה לישראל
אז מדוע החליטו הנגיד אמיר ירון וחבריו להוריד במקצת את הרגל מהדוושה? הנה משפט המפתח: "במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה, שוק העבודה עדיין מאופיין כהדוק ורמת התוצר ממשיכה להיות גבוהה מהמגמה ארוכת הטווח. עם זאת, המדיניות המוניטארית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסוימת גם בפעילות הכלכלית בישראל, ומספר אינדיקטורים מצביעים על סימנים לתחילת תהליך זה".
כלומר, בעיני בכירי בנק ישראל, האטה בפעילות הכלכלית כבר החלה וזאת על רקע מספר נתונים שהתפרסמו דווקא בשבוע האחרון המעידים על כך. בראש ובראשונה, נתוני שוק העבודה שבאים לידי ביטוי בעלייה באבטלה, ירידה בשיעור התעסוקה וירידה מסוימת בשיעור המשרות הפנויות. גם בהקשר הזה בבנק ישראל מדגישים כי מדובר על רמות גבוהות במונחים היסטוריים, אך מציינים שם כי המגמה היא כלפי מטה - כפי שהיה גם ניתן לצפות על רקע הצמצום המוניטארי המתמשך. ניכר כי נתוני שוק העבודה שהתפרסמו בימים האחרונים, לרבות אתמול והיום בצמוד לדיונים המוניטאריים, נתנו את אותותיהם בהחלטה הזו.
2. להבדיל את מצבו של המשק הישראלי משאר העולם
חשוב להבין: שני כוחות מסבירים את אותה האטה - אחד פנימי ואחד חיצוני. בתוך המשק הישראלי עצמו, עצם המדיניות של בנק ישראל שאכן מיועדת "לקרר" את המשק, להוריד ביקושים, להפחית את הצריכה וזאת באמצעות פגיעה מכוונת ומחושבת בהכנסה הפנויה.
הכוח השני הוא חיצוני: ההאטה החריפה של שותפות הסחר של ישראל לרבות אירופה, שותפת הסחר העיקרית של ישראל. "הפעילות הכלכלית בעולם מתמתנת והסיכון למיתון עולה, בעיקר באירופה על רקע המלחמה המתמשכת באוקראינה ומשבר האנרגיה", נכתב בהודעת בנק ישראל.
אך חשוב לציין: הטרמינולוגיה שמשתמשים בה בבנק ישראל לגבי האטה בכלכלת ישראל היא מאוד עדינה ומאופקת: ולא עלתה ממנה מנגינה של "חירום" או "נחיתה קשה" – אלא להיפך, בכל פעם שמדברים על אותם סימנים, מוסיפים מייד את המילה "קלה" או "מסוימת" כדי לסייג ולהבדיל את מצבו של המשק הישראלי משאר העולם. "כלכלת ישראל רחוקה מלהיות אחת שנכנסת למיתון", אמר לרויטרס אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל מייד אחרי החלטת הריבית. הוא הוסיף כי "בנק ישראל עשוי להעלות את הריבית אף מעל ל־3.5%, כפי שחזו הכלכלנים שלו". בבנק אף מציינים כי הנתונים שמתקבלים מהמגזר העסקי - הקטר המרכזי של המשק - ממשיכים להיות חיוביים ומצביעים על "פעילות ערה".
3 . צמצום בעסקאות לרכישת דירה ובהיקף המשכנתאות
אחרי אחת התובנות החשובות של בנק ישראל, בהחלטה על העלאת הריבית, כדאי לעקוב בחודשים הקרובים: בבנק ישראל מסבירים כי הציפיות לאינפלציה הן בתוך תחום היעד, או בגבול העליון. כלומר, השוק מאמין לבנק ישראל כי הוא מסוגל לרסן את האינפלציה ושהיא תרד, שאין התפרצות אינפלציונית וזה נכס שבנק ישראל חייב לשמור מכל משמר. אך מנגד, עצם העובדה שהציפיות "מעוגנות" ביעד היציבות (עד 3%) – מאפשר להם קצת להוריד הילוך. כדי לנבא את הצעדים הנדרשים קדימה, בחינה של הפרמטר הזה הוא קריטי.
"הוועדה מעריכה כי תהליכי ההידוק המוניטארי בישראל ובעולם והתמתנות הביקושים לצד ההקלות בשרשראות האספקה וירידת מחירי הסחורות פועלים למיתון האינפלציה", נכתב בהודעת בנק ישראל. ומכאן המסקנה כי הם סבורים שיש כוחות פנימיים וחיצוניים שממתנים בימים אלו את הלחצים האינפלציוניים, ואלה תומכים בתובנה כי ניתן להפחית את קצב ההעלאות. התפתחויות בחו"ל יפחיתו את המרכיב "המיובא" של האינפלציה לכאן – אך השפעת המדיניות שלהם (הורדת הביקושים הפנימיים אחרי 6 העלאות ריבית ברצף) מורידה גם לחצים להמשך העלאת המחירים.
והנה עוד סיבה מדוע ראו חברי הוועדה המוניטארית כי ניתן "להרגיע" עם קצב העלאות הריבית: למרות שמחירי הדיור עולים בקצב חסר תקדים, הם מציינים כי "מספר העסקאות לרכישת דירה ממשיך לרדת והיקף המשכנתאות שניטלו בחודשים האחרונים הצטמצם מאוד". והמסקנה היא שהביקושים מראים על האטה גם בתחום זה.
בנק ישראל מתייחס למתרחש בחו"ל ולנעשה על ידי שאר הבנקים המרכזיים בעולם וכותב כי "סביבת האינפלציה בעולם מוסיפה להיות גבוהה אולם בחלק מהמדינות, ובפרט בארה"ב, ניכרת התמתנות... ההידוק המוניטארי בעולם נמשך, אך חלק מהבנקים המרכזיים מאטים או מאותתים על קצב הידוק מתון יותר", נכתב בסוף ההודעה. והמסר ברור וחשוב: אנו לא מנותקים ונמצאים בניטור מתמשך.
המסקנה הברורה שלא נכתבה בהודעה אך עולה ממנה בפירוש: הדילמה המוניטארית מתחדדת. ככל שההאטה תחריף והאינפלציה עוד תפגין עוצמה - היא לא צפויה להיכנס ליעד עד לפחות אמצע 2023 וכאמור, זו תהיה שנה כלכלית קשה - החלטות הריבית של בנק ישראל תהיינה קשות, מורכבות ומסובכות יותר.
