הדיונים על "עסקת החבילה" במשק: מאיפה זה בא ולאן זה הולך?
הדיונים על "עסקת החבילה" במשק: מאיפה זה בא ולאן זה הולך?
בשעות האחרונות עמלים האוצר, ההסתדרות, התאחדות התעשיינים, ונשיא המגזר העסקי על "עסקת החבילה", שמבקשת לטפל בתנאי כלל העובדים במשק, במגזר הציבורי והפרטי. בינתיים, יש הסכמה על הסוגיה המרכזית, שכר המינימום, לפיה יחולו מספר פעימות של העלאה החל מאפריל 2022, אולם נותר עוד לטפל בשתי סוגיות - תוספת ימי חופשה וגמישות בשעות נוספות
צמד המילים "עסקת חבילה" הושמע מיום כניסת ליברמן למשרד האוצר, עסקת החבילה מבקשת לטפל בתנאי כלל העובדים במשק, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי גם יחד.
בשעות האחרונות יושבים שר האוצר, מנכ"ל האוצר, יו"ר ההסתדרות, נשיא התאחדות התעשיינים ונשיא המגזר העסקי בכדי להגיע להסכמות סופיות על עסקת החבילה, כולם נחושים להגיע להסכמות במקביל לתקציב, כלומר, עד סוף השבוע הנוכחי. הפרטים הסופיים יהיו ידועים רק כשהם ייצאו מהחדר, אך הכיוון הכללי כבר ידוע.
הצורך הדחוף בעדכון תנאי העובדים נובע משתי עובדות עיקריות. ראשית, עליית השכר הממוצע במשק. שנית, הסכמי השכר הקודמים פקעו.
נפתח בשכר המינימום, שעודכן בפעם האחרונה לפני כמעט שלוש שנים בדצמבר 2018, והוא עומד כיום על 5,300 שקל.
בנוסף, שכר המינימום מושפע מהשכר הממוצע במשק, ובעבר נקבע כי שכר המינימום יהיה כ-47.5% מהשכר הממוצע במשק.
בעקבות הקורונה, השכר הממוצע במשק עלה, שכן העובדים החלשים ביותר (שמשתכרים הכי מעט) מצאו עצמם מחוץ לשוק העבודה. ולכן הוחלט להקפיא את השכר הממוצע ובכך למנוע העלאות של קצבאות ותשלומים התלויים בשכר הממוצע למשק.
במסגרת חוק ההסדרים הנוכחי הוחלט להקפיא את השכר לשנה נוספת כלומר, עד לסוף 2022. האוצר בלוליינות אופיינית טוען כי עליית השכר הממוצע איננה אמיתית (ונובעת מן האבטלה), ומאידך, מתדרך כי שיעורי האבטלה האמיתיים אינם גבוהים כל כך.
להקפאת השכר יש משמעות נוספת וחשובה במיוחד למגזר הציבורי. שכן ההסכמה על הקפאת השכר דוחה את פצצת הזמן של כלל הסכמי השכר במגזר הציבורי בעוד שנה. במהלך השנה הזו, ההסתדרות והאוצר יצטרכו לסגור את כל הסכמי השכר הפתוחים, הבולטים בהם זה שכר המורים, האחיות, עובדי מנהל ומשק, ורופאים.
5 צפייה בגלריה
שירות התעסוקה. האוצר טוען כי שיעורי האבטלה אינם גבוהים כל כך
(צילום: באדיבות שירות התעסוקה )
ההסתדרות תחת הנהגתו של ארנון בר דוד נוהגת בממלכתיות ובהבנה, והסכימה לפעימה יחידה בשכר המינימום במהלך 2022. אך מבחינת המעסיקים, ינואר 2023 נמצא ממש בפתח.
האם המגזרים האחרים מלבד ההייטק לא יוכלו לעמוד בעליית שכר המינימום?
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי אמר לכלכליסט: "כנראה שהשכר הממוצע יעמוד בינואר 2023 על 13 אלף שקל, אם הולכים על 47.5%, זה 6,175 שקל שכר מינימום" (תוספת של 875 שקל לשכר המינימום תוך שנה - ש"ט). הטענה היא שעליית השכר נובעת בעיקר בגלל תעשיית ההייטק, ושאר המגזרים לא יוכלו לעמוד בהעלאת שכר המינימום.
באופן מפתיע, נראה שדווקא סביב תפוח האדמה הלוהט והחשוב ביותר, שהוא שכר המינימום הגיעו הצדדים להסכמות. על פי המתווה, באפריל 2022 תהיה עלייה של 100 שקל, בינואר 2023 עלייה של 100 שקל, עלייה נוספת של 200 שקל תהיה באפריל 2024.
גורם בכיר בהסתדרות אמר לכלכליסט כי "הלכנו על קו ממלכתי, אנחנו מבינים שהמשק צריך לצאת מהמשבר, זו שנה של הידוק חגורה. הכלי של השבתת המשק הוא כלי של נשק יום הדין, אנחנו כנראה נצליח להביא להעלאת שכר מינימום ל-6,000 שקל בלי שום עיצום, זה הישג היסטורי. כל מי שאומר שאפשר לעלות את שכר המינימום בפעם אחת, הוא מטעה ומשקר, המשק הישראלי לא בנוי לעליית שכר מהירה, זה תמיד בפעימות".
"עלייה מתונה בשכר היא זו ששומרת שלא תהיה עליית מחירים, ולא תהיה עלייה באבטלה. משמעות הפעימות האלו היא תוספת שנתית של 17 אלף לשכר של משק בית ששני ההורים משתכרים בו שכר מינימום", לדברי הגורם הבכיר.
הסוגיות הנוספות שנשארו פתוחות
על אף שהפיל הגדול שבחדר מאחורינו, יש שתי סוגיות נוספות שהן מרכזיות מאוד ובהן לא הגיעו להסכמות מלאות. סוגיה אחת היא תוספת ימי חופשה. ההסתדרות דרשה שישה סופי שבוע ארוכים ומספר ימי חופשה נוספים. המעסיקים התנגדו, הפשרה המסתמנת היא מספר ימי חופשה נוספים לעובדים מהשכבות החלשות.
סוגיה נוספת היא סוגיית הגמישות בשעות הנוספות. נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר אמר לכלכליסט: "מדובר בעיוות שהוא טכני בעיקרו, עובד מבקש לצאת לאירוע והמעסיק בא לקראתו ונותן לו לצאת מוקדם, ואז למחרת כשהוא משלים את השעות הוא מקבל בגינן שעות נוספות".
עם זאת, כולם מבינים שיש מקרים שבהם מגיע לעובד ליהנות משעות נוספות, נניח במקרה שבו המעסיק דורש ממנו להגיע ביום אחד ל-12 שעות, וביום אחר ל-4 שעות. הפשרה המסתמנת כעת היא להגיע למצב של 15 שעות גמישות בחודש. לדברי המעסיקים, המהלך הזה עשוי להקל מאוד על מעסיקים שרוצים להתארגן לפעילות מיוחדת, וזה יכול גם להיטיב עם המועסקים שיוכלו לקבל אישורי יציאה גמישים יותר מהמעסיק.
5 צפייה בגלריה
יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ונשיא התאחדות התעשיינים רון תומר
(צילומים: יריב כץ)
המאבק בין ארגוני המעסיקים
אמש, דאג נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר להוציא הודעה נזעמת לכלי התקשורת בעקבות הפרסומים על עסקת החבילה: "יש מי שצועק יש לפני הגול, אבל פרטי עסקת החבילה עוד לא סגורים, ואין עוד הסכמות", נאמר שם. לא היה צורך להיות גאון הדור להבין שהוא מכוון לדובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, שאחראי במידה רבה על הדיווחים לתקשורת.
המאבק בין השניים הוא לא חדש, מדובר במאבק שמקשה על התנהלות המשא ומתן. בעבר תפקיד יו"ר התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המגזר העסקי היה בידי אותו אדם, כך לדוגמה היה בתקופת שרגא ברוש. אך הפעם התפקידים מפוצלים ונמצאים בידי אנשים שונים, והאוצר וההסתדרות מעוניינים להגיע להסכמות עם שני האישים.
