סמוטריץ' בוחר לעודד השמנה ולא לפגוע במשכירי דירות
סמוטריץ' בוחר לעודד השמנה ולא לפגוע במשכירי דירות
הטבות המס יזנקו ב־6 מיליארד שקל ב־2025. בין הנהנים העיקריים: בעלי דירות להשכרה וזכאי קרן השתלמות מהעשירון העליון. למרות נסיונות האוצר, רוב הצעדים לצמצום ההטבות נפלו בדרך בין הממשלה לכנסת. על אף נכונות החרדים להתגמש בנושא המס על משקאות ממותקים — סמוטריץ' צפוי לבטל אותו
כלל הטבות המס הישירות יהוו כ־19% מכלל הכנסות המדינה ב־2025, ויעמדו על 106 מיליארד שקל. כך עולה ממסמך הצעת התקציב שפירסם משרד האוצר יחד עם תקציב המדינה לשנת 2025. פרסום תחזית הטבות המס מדי שנה קבוע בחקיקה, והוא נועד לשים זרקור על ההטבות הללו שהן מין "סעיף תקציבי נסתר מן העין". ההטבות ב־2025 גדלו בהשוואה להיקפן בשנת 2024 (אז עמדו על כ־100 מיליארד בממשלה הרחבה, וכ־86 בחישוב המצומצם) אך באוצר מזהירים, ובצדק, להימנע מהשוואות בין שנים, מכיוון שמתודולוגיית החישוב משתנה. חשוב גם לזכור, כי גם כשאנו רואים הטבת מס גבוהה, אי אפשר להסיק מכך שביטולה יגדיל את הכנסות המדינה באותו היקף, בגלל שאנשים עשויים לשנות את התנהגותם בעקבות ביטול ההטבה.
הטבות המס בבסיסן הן כלי מדיניות שמאפשר לממשלה להתערב בפעילות הממשלתית, כמו הטבות לפנסיה כדי לעודד חיסכון, אלא שכלכלנים חשדנים מאוד כלפי שימוש בהטבות מס ככלי מדיניות. הסיבה העיקרית להתנגדות הזו, היא שבשונה מתמיכות ישירות של הממשלה, שניתן להפסיק אותן ברגע שאין הצדקה להמשך הסבסוד — הטבות מס קשה מאוד לבטל. כך לדוגמה, הטבת מס זמנית שניתנה בשנת 1986 לעובדי תעשייה שעובדים במשמרות, נשמרת עד היום. חוסר היכולת לבטל הטבות מס נובע משתי סיבות: הראשונה היא שאין דיון ציבורי על אודות הטבת המס, והשנייה היא שהנהנים מהטבות המס מפתחים תחושה עזה כי הטבת המס רשומה על שמם בטאבו, והם רואים בביטולה מעין עושק או מחדל. הטבות המס אינן ייחודיות לכאן. ישראל נמצאת איפשהו באמצע הטבלה של מדינות ה־OECD עם הטבות בהיקף של 4.2% תוצר.
עשר ההטבות היקרות ביותר למדינה מהוות כ־80% מסך הטבות המס, בראשן ההטבות לפנסיה בהיקף של כ־25.8 מיליארד שקל; ההטבות לקרנות השתלמות בהיקף 7.3 מיליארד שקל; נקודות זיכוי בגין ילדים 6.9 מיליארד שקל; חוק עידוד השקעות הון כ־5.5 מיליארד שקל; פטור ממס שבח על מכירת דירת מגורים כ־4 מיליארד שקל; ופטור להשכרת דירות מגורים כ־3 מיליארד שקל. כל הטבה מצריכה דיון בפני עצמה, אך כשמסתכלים על הטבות המס הללו ניתן לראות כי קשה להצדיק את ההיקף המלא של הטבות המס הנוכחיות במצבה של המדינה. קשה להסביר בצורה טובה למה מי שהשקיע את הונו בדירת מגורים יהיה פטור ממס שבח, ומי שלא היה לו כסף לדירה והשקיע את כספו בשוק ההון — ייאלץ לשלם מס של 25%.
משרד האוצר פירסם גם ניתוח מגדרי ומעמדי של כמה מהטבות המס. כך לדוגמה עולה כי 2.6 מיליארד מהטבת המס לקרן ההשתלמות, שהם כ־35% מהיקפה — הולך לעשירון העליון; 1.5 מיליארד שקל מפטור המס — שהיקפו מתקרב ל־2 מיליארד שקל — הולך רק לעשירון העליון. במילים אחרות: הטענה של האוצר היא כי במרבית הפעמים ניתן לבטל את הטבת המס או להמיר בהוצאה תקציבית ייעודית ונקודתית לקידום מטרה רלבנטית, ובכך להפחית את נטל המס מכולם.
השנה פרסום תחזית המס אמור לעורר דיון סוער בהרבה, שכן האוצר מציג מהלכים מיסויים בהיקף של כ־19.6 מיליארד שקל (ללא מע"מ), והיה ניתן לצפות שלפני צעדים כאלה, האוצר יצליח לצמצם או לבטל הטבות מס כאלו ואחרות. ייאמר לשבח הפקידות המקצועית באוצר כי הם ממש רצו לעשות זאת: הם הציעו לצמצם הטבות מס לקרנות השתלמות ולפנסיה ולבטל פטורים שונים ממע"מ. אך חלק מהצעדים לא עברו את לשכת השר, וכמעט כל הצעדים לצמצום הטבות המס נפלו בדרך בין הממשלה לכנסת.
הכלכלן הראשי, ד"ר שמואל אברמזון, פרסם לפני כמה שבועות מסמך על הגדלת תקציב הביטחון. בסופו כתב כיצד המדינה צריכה להכריע בין צעדי מיסוי שונים, ולדבריו, המסים המומלצים ביותר אחרי מלחמה בהון השחור הם מיסוי של ביטול פטור ממס. בין הפטורים שממליץ אברמזון לצמצם: הטבות לחיסכון, ביטול פטור מע"מ על פירות וירקות, וצמצום הטבות מס על השכרת ומכירת דירה.
בקיצור, הממשלה הנוכחית נמנעה מלנצל את ההזדמנות לצמצם מעט את הפטורים, וקפצה לאפשרות של העלאת שיעורי המס — שהיא האפשרות הכי פחות מומלצת על פי הכלכלן הראשי. כפי שמציין אברמזון במסמך, לפני שהולכים להעלאת שיעורי מס, יש למסות השפעות חיצוניות שליליות, פעילויות שהפרט עושה ומטילות עלויות כבדות על הציבור. הדוגמה המובהקת לכך היא צריכת סוכר בהיקף גבוה שמשיתה עלויות על המערכת הציבורית. השתת מס על סוכר משקפת לפרט שבוחר לצרוך סוכר את המשמעות הכלכלית של הבחירה הזו, ובסופו של דבר — בשיעורי מס מתאימים — מביאה לצמצום הצריכה של הציבור, ולהגדלת הכנסות המדינה.
כידוע, אם שר האוצר לא יעשה דבר, הרי שהמס על משקאות ממותקים צפוי לעלות באופן אוטומטי בתחילת ינואר 2025, שכן הוא בוטל כרגע בהוראת שעה. אם המס יוחזר, הוא צפוי להגדיל את הכנסות המדינה, לפי האוצר, בכ־900 מיליון שקל, מה שיאפשר להוריד את העלאת שיעורי מס הכנסה ומס ביטוח לאומי המתוכננים. המס יביא גם לצמצום של הצריכה ועשוי לשפר את איכות החיים של הישראלים, במיוחד של השכבות החלשות. אחד היתרונות של מס משקאות ממותקים, הוא העובדה שניתן לחמוק מלשלם אותו, וזאת באמצעות ויתור על צריכת המשקאות הממותקים.
למרות שקשה למצוא מס שיש עליו הסכמה כה גורפת בנקודת הזמן הזו מכלל גורמי המקצוע, הרי שההערכה היא שסמוטריץ' עדיין מתכנן לחתום על הצו לביטול המס. הסיבה לכך היא כנראה לחץ החרדים, למרות שאלה כבר לא כל כך נחושים בהתנגדות שלהם להטלת המס על המשקאות שאינם דיאט. הם מבינים שעליהם לבחור את המאבקים שלהם, וכרגע, יש חשובים יותר. בנוסף, סמוטריץ' טוען שהוא לא רוצה שהמסים יחולו רק על שכבה אחת, אלא שמשקאות ממותקים נצרכים על ידי כל שכבות האוכלוסייה, בשונה מהמסים המוצעים כיום, שחלק גדול מהם מושת רק על האדם העובד.
אם סמוטריץ' לא יחתום על הצו לביטול המס על משקאות ממותקים, הרי שהוא צפוי להיות חשוף ללחץ עצום של חברות המשקאות. לטענת החברות, משקאות ממותקים הן מוצר צריכה שהכמות הנצרכת ממנו לא מושפעת מהמחיר, זאת למרות המספרים בשטח — ירידה של כ־16% במשקאות עתירי הסוכר, וכ־19% בחברה החרדית — בשל המס שהושת עליהם. יש לקוות כי סמוטריץ' יתעשת, ולא יחתום על ביטול המס הזה.
