ארבעה חודשי עבודות שירות למנחם ויינברג על שימוש במידע פנים
ארבעה חודשי עבודות שירות למנחם ויינברג על שימוש במידע פנים
לפי כתב האישום, ויינברג קיבל מידע פנים הנוגע להנפקות צפויות של חברות העוסקות בתעשיית מדעי החיים וביצע מכירות של החזקותיו בחברות אלה לפני שדיווחו על כוונתן לצאת בהנפקה. גזר הדין ניתן לאחר שהושג הסדר טיעון במסגרתו הודה והורשע ויינברג. מלבד עבודות השירות, הוא נידון ל-6 חודשי מאסר על תנאי וישלם קנס של 50 אלף שקל
השופט בני שגיא מבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום (א') על פעיל שוק ההון מנחם ויינברג עונש של 4 חודשי עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי של 50 אלף שקל. זאת, עקב הסדר טיעון במסגרתו הודה והורשע ויינברג בעבירות של שימוש במידע פנים.
לפי כתב האישום, בשנים 2018-2017 החזיק ויינברג לאורך תקופות ארוכות בני"ע של מספר חברות העוסקות בתעשיית מדעי החיים בתחומי הרפואה, ועמד בקשר שוטף עם נושאי משרה בחברות אלה ועם מנכ"ל חברת חיתום והפצה שנתנה שירותים לחברות אלה.
במסגרת קשרים אלה קיבל ויינברג, בשלוש הזדמנויות שונות, מידע פנים הנוגע להנפקות צפויות של החברות אליום ומקרומדיק וכן לני"ע שבהן החזיקה חברת רוסאריו שירותי חיתום ממי שהיו באותה עת אנשי פנים בחברות. ויינברג עשה שימוש במידע וביצע מכירות של החזקותיו בחברות לפני שהחברות דיווחו על כוונתן לצאת בהנפקה. מאוחר יותר ויינברג השתתף בהנפקות האמורות ורכש בהן ני"ע בכמות דומה לזו שהחזיק לפני הדיווח של החברות על ההנפקה הצפויה, ובמחיר נמוך יותר מהמחיר בו מכר את המניות קודם לדיווח.
ב-2022 נחתם הסדר להפסקת הליכים מותנית בפרשה עם מעורב נוסף - ליאור פייס וחברת רוסאריו שירותי חיתום (א.ש.) בע"מ - בגין חלוקת עמלות הפצה אסורות לוויינברג. על פי ההסדר, שילמה רוסאריו עיצום כספי של 450 אלף שקל ופייס שילם עיצום כספי של 200 אלף שקל, ובנוסף גובשה תוכנית אכיפה פנימית בנוגע לעמלות הפצה ואיסור העברתן למי שאינו רשאי לקבלן.
עו"ד איריס ניב סבאג ועו"ד אבנר שמלה ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגים את מנחם ויינברג, מסרו: "חקירת רשות ניירות ערך בעניינו של מר ויינברג נפתחה לפני למעלה מ-5 שנים. בגזר הדין הכיר בית המשפט בראשוניות ובתקדימיות התיק, שכן לא נידון בפסיקה מקרה דומה של שימוש במידע פנים על ידי מי שמכר את אחזקותיו בחברה רק כדי לשוב ולהשקיע את כספו בהנפקה עתידית של אותה חברה. נקבע כי מר ויינברג היה משקיע לטווח ארוך שביקש לתמוך בהנפקות מתוך אמונה בחברה. בית המשפט ייחס משקל לכך שלא נטען כי מר ויינברג הפיק רווח, אלא דובר על טובת הנאה פוטנציאלית בלבד".
