וחוץ מזה מרקיז הכול בסדר...
וחוץ מזה מרקיז הכול בסדר...
מדוע הכלבים נובחים והשיירה עוברת למרות המשבר בשוק הדיור
מכירים את השיר הסאטירי אודות המרקיז הצרפתי המתקשר טלפונית למנהלת האחוזה, שמספרת לו טיפין, טיפין, איך סוסו האהוב מת, איך הארווה נשרפה ואיך ארמונו וכל נכסיו הלכו לאבדון ונשרפו כליל, ובכל פעם מנחמת אותו במשפט "וחוץ מזה מרקיז הכול בסדר"?
ובכן, נזכרתי בשיר הסאטירי הזה גם לנוכח השריפות העזות המשתוללות בימים אלה בגליל ובמיוחד לאחר ששמעתי, בפעם המי יודע כמה, את מדד הדיור האחרון שהביא לידי ביטוי חודש חמישי ברציפות של עליות מחירים תלולות בשוק והתחדשות הליכים אינפלציוניים במשק בכלל.
מדד הדיור האחרון של חודש מאי, שעלה ב-0.9 אחוז, ובסל הכול 5 אחוזי עלייה מאז ראשית 2024, קצב שנתי מסחרר של 12 אחוזים, לא רק שלא הפתיע אותי כלל, אלא שאף חזיתי זאת במדויק עוד בסוף 2023, שעה שרוב רובם של האנליסטים צפו ירידות מחירים בעקבות המלחמה המתמשכת. זהו, לדידי, פרי הבאושים של מיעוט התחלות בנייה ללא תקדים, מחסור של 80 אלף עובדים באתרי הבנייה, מחירי קרקע מופקעים וכלהב החרב המתהפכת גם החרם הטורקי על מוצרי הבנייה.
הפעם, לשם שינוי, הטענות שלי מופנות לא רק כלפי הפרופסור אמיר ירון, שזה מכבר הוכיח לכולנו כי לא רק שאין לו צל של מושג בהטמעת שינוי המצב, אלא שהוא גורר את כלכלת ישראל ואת כולנו אל תוך בור עמוק שממנו לא נוכל לצאת לאורך זמן, אלא גם כלפי יתר מקבלי ההחלטות בממשלה, ובכלל, על שאינם מפעילים על הנגיד מכבש לחצים שישנה ממנהגו, שלא לדבר על פיטוריו לאלתר.
ואכן הכישלון הצורב של מדיניות הריבית חורג הרבה מעבר לנושא הריבית נטו. הוא, לפרוטוקול, הגורם המרכזי לתדלוק המחודש של רמות מחירי הדיור מאז ינואר ובקצב שאותו לא ידנו זה שנים, הוא מסכן באופן מוחשי ביותר אלפי חברות בנייה שמצויות על סף פשיטת רגל, שלא לדבר על מאות אלפי נוטלי משכנתאות שספק אם יעמדו בנטל ההחזר.
ובל נשכח כי אותן אלפי חברות בנייה ואותם מאות אלפי נוטלי משכנתאות, מעבר לנטל המימון הבנקאי וההחזר החודשי, מצויים רובם ככולם סיטואציה בלתי אפשרית של מלחמה מתמשכת, שרות מילואים שמתארך יותר ויותר ובד בבד היעדרות של לא פחות מ-80 אלף עובדים מאתרי הבנייה.
ובמילים אחרות, העובדה שהנגיד מסרב וטעמיו עימו, להוריד את הריבית, כבר איננה שאלה כלכלית היפותטית גרידא, אלא חרב פיפיות הננעצת, תרתי משמע, בבשר החי של כלכלת ישראל בכלל וענף הנדל"ן בפרט. אי ההורדה שלה לא רק שאינה מסייעת כלל ועיקר ליציבות הכלכלית, אליבא הנגיד, אלא בפירוש מערערת אותה ומכניסה את השוק כולו לתרחיש של מיתון עמוק.
ברור בכליל שהנגיד אינו לבדו בתרחיש הזה. ברור כי משרדי הממשלה בכלל, והמשרדים הכלכליים בפרט, היו צריכים ואמורים כבר לפני חודשים ארוכים, לקבל החלטות הו טקטיות והן אסטרטגיות בכל מה שקשור להבראת ענף הנדל"ן ושוק הדיור, זאת כולל רפורמת עומק במכרזי רמ"י, הקלות משמעותיות של קבלנים בכל מה שקשור למימון וכמובן, יבוא אותם 80 אלף עובדים זרים מיומנים.
נכון לעכשיו הענף מצוי במצב החמור ביותר בתולדותיו, עם מספר התחלות בנייה נמוך במחצית לעומת הנדרש, התחדשות עירונית תקועה, סחבת ביורוקרטית ומתן היתרים בבחינת "עולם כמנהגו נוהג" חברות קבלניות מתמוטטות ומבטלות מכרזים שבהן זכו ומאות אלפי מילואימניקים שקורסים תחת הנטל.
הצעתי זה מכבר שהמדינה תעניק חצי דונם מענק לכל יוצאי הצבא שנטלו חלק במלחמה, שתבטל לאנחות את ההגרלות בנוסח "מחיר מטרה" שלא רק שאינם מביאות דירות לזוגות הצעירים , אלא גם מתדלקות שלא לצורך את מחירי הדיור, לאחר שאותם נרשמים מתייאשים מהסיכוי לזכות אי פעם.
הדיבורים המטופשים על העלאת המע"מ והגדלת המיסוי רק ירעו עוד יותר את המצב הכלכלי של המדינה.
והנגיד, כמו גם השרים הכלכליים הרלוונטיים, ממשיכים לשבת לו במגדל השן בירושלים ברוח "וחוץ מזה מרקיז הכול בסדר" וממשיכים להתעסק בנוסחאות כלכליות של העלאת מיסים, העלאת שיעור המע"מ שאין להן ולא כלום עם המצב העגום של המשק הישראלי. נקווה רק שלאחר שהסוס כבר הלך לעולם שכולו טוב, ארמון האחוזה כולה לא יישרפו ודי לחכימא ברמיזא.
*כותב המאמר רוני מזרחי הוא יו"ר ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"
