בעלי רשתות: “מס על כלי פלסטיק יפגע בחלשים ולא יצמצם צריכה”
בעלי רשתות: “מס על כלי פלסטיק יפגע בחלשים ולא יצמצם צריכה”
משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה יוזמים מהלך להטלת מס על כלים חד פעמיים שיכפיל את עלותם, ומבטיחים: “הצריכה תפחת ב־40%”
מחירי הכלים החד פעמיים בדרך לזנק. משרדי האוצר והגנת הסביבה מבקשים להפחית שימוש בכלי פלסטיק חד־פעמיים, באמצעות הטלת מס קניה על יבוא וייצור מקומי על בסיס משקל המוצרים. מס הקנייה יהיה דומה לזה המוטל על סיגריות ואלכוהול ויתבסס על מחקר שביצעו המשרדים, ולפיו הכפלת המחיר לצרכן צפויה להפחית את השימוש בכ־40%. גובה המס המדויק ייקבע בהמשך, תוך בחינת מגוון שיקולים של רשות המסים.
המהלך יוצא לדרך שבועיים לאחר שנדחתה עתירת יצרני המשקאות, לדחות את החלטת המשרד להגנת הסביבה להרחיב את חוק הפיקדון כך שיחול גם על בקבוקי המשקה הגדולים. הרחבת החוק תיכנס לתוקף בדצמבר הקרוב, וצפויה לפגוע בדומה להטלת המס על הכלים החד־פעמיים באוכלוסיות מוחלשות ובראשן משפחות מהמגזר החרדי.
הצריכה הביתית השנתית של מוצרי חד"פ מפלסטיק עומדת על כ־7.5 ק"ג לנפש, פי 5 מאשר באיחוד האירופי. ההוצאה השנתית של משקי הבית עומדת על כ־1.3 מיליארד שקלים, וכלל ההוצאה בישראל מתקרבת ל־2 מיליארד שקלים.
ממחקר שערכה עבור המשרדים חברת קנטר עולה כי כלי פלסטיק חד"פ נמצאים בשימוש כמעט בכל בית בישראל, כאשר כוסות הפלסטיק בשימוש הנרחב ביותר. אלא שהמגזר החרדי צורך 27% מסך צריכת הפלסטיק בישראל, פי 3 מגודלו באוכלוסיה. כמו כן, המגזר החרדי הוא המגזר שבו שיעור השימוש בכלים מתכלים הוא הנמוך ביותר (6% לעומת 22% בחברה הערבית, ו־17% בחברה הכללית). לעומת זאת, החברה הערבית היא החברה שצורכת את הכמות הנמוכה ביותר ביחס לחלקה באוכלוסיה.
ארבעה סוגי משתמשים
המחקר חילק את המשתמשים בכלים חד"פ לארבע קבוצות: "משתמשים בכל מצב", האחראים ל־ 40% מצריכת כלים חד"פ מטעמי נוחות, מזוהים עם נשים דתיות חרדיות, משפחות מרובות ילדים, בעלי הכנסה והשכלה נמוכות מהממוצע. ל־35% מהצריכה אחראים הצרכנים ה"מתייסרים וצורכים", שהצריכה אצלם מלווה בייסורי מצפון על הפגיעה בסביבה. "האדישים", בעיקר גברים, רווקים ומהמגזר הערבי צורכים כלים חד"פ, מטעמים של חיסכון לטווח ארוך ואחראים ל־22% מהצריכה. הקבוצה הרביעית היא "הסביבתיים", שדואגים לאיכות הסביבה ואחראים ל־ 4% מצריכת הפלסטיק החד"פ בישראל.
מהמחקר עולה כי למרות השוני בשיעורי הצריכה של כל קבוצה, כולן יגיבו לעליה במחיר באופן דומה: העלאה של 150% במחיר תביא לירידה של 49% בצריכת המתייסרים, ו־44% בצריכת הסביבתיים והמשתמשים בכל מצב. ולירידה של 46% בצריכת האדישים.
פגיעה בערבים
המחקר מצא עוד כי המיסוי על הכלים המהודרים ישפיע יותר מאשר על הפשוטים. כך למשל אם יוטל מס של 150% אז צריכת הכוסות המהודרות תרד ב־47%, וצריכת הכוסות הפשוטות תרד רק ב־39%. ממצאי המחקר מצביעים גם על כך שלאוכלוסיות החלשות יהיה קשה לצמצם צריכת כלים חד"פ, לכן ייתכן כי בשלבים הראשונים המיסוי יפגע בהם באופן הכי קיצוני. החוקרים סבורים כי המיסוי על הפלסטיק הפשוט יהיה פחות יעיל, מה שיוביל לפגיעה בחברה הערבית שצורכת בעיקר כלים אלו ולכן תישא בנטל המס הכבד ביותר.
יותר ממחצית המכירות של כלים חד־פעמיים (681 מיליון שקל בשנה), מתקיימות ברשתות מתמחות וברשתות הסטוק. ההערכות הן כי הכלים החד"פ מהווים 10% עד 15% ממכירותיהן של רשתות הסטוק. ברשת מקס סטוק הסתכמו מכירות הכלים החד"פ ברבעון הראשון השנה ב־24 מיליון שקל מתוך כלל מכירותיה ברבעון (260 מיליון שקל). הקורונה הביאה לזינוק בביקוש לחד"פ ומכירות הכלים ברשת זינקו ב־50% ביחס לרבעון המקביל. בחנויות שמתמחות בממכר כלים חד"פ אומרים כי המהלך המתוכנן יביא לעלייה ביוקר המחיה ויפגע בעיקר באוכלוסיות החלשות שמרבות להשתמש בחד”פ. "כבר היום מרכיב המס על הכלים המיובאים הוא כ־25%. ההתייקרות בעקבות המס עשויה להשפיע בשוליים על הצריכה, ולראייה ניתן לראות את המיסוי על משקאות חריפים וסיגריות שתרם להכנסות המדינה, אך לא בהכרח השפיע על הקטנת הצריכה", אמר אחד מבעלי הרשתות.
עופר ברק, הבעלים של רשת הסטוק, אמר: "כבר מעל ל־10 שנים, מאיימים בהעלאת מיסים, אבל אנחנו נמשיך למכור והלקוח יחליט אם לקנות או לא". אדיר ונונו, הבעלים של זול סטוק, אמר: “אם המחירים יעלו במספרים שלא יהיה הגיוני לקנות אותם, נביא מוצרים מתכלים".
להצלחת התוכנית של משרדי האוצר והגנת הסביבה, תהיה השפעה גם על התעשייה הפטרוכימית, שאחד מתוצריה העיקריים הם חומרי הגלם בתעשיית הפלסטיק. בז"ן מייצרת, באמצעות כרמל אולפינים, פוליפרופילן (פולימר שמשמש ליצור חיתולים, צעצועים, בקבוקים ומיכלים) ופוליאתילן (פולימר שמשמש בתהליך יצור מוצרי פלסטיק, אריזות גמישות קשיחות, מוצרי בידוד וכלי בית).
