אושרו תביעות ייצוגיות נגד הביטוח הלאומי שמוערכות במאה מיליון שקל
אושרו תביעות ייצוגיות נגד הביטוח הלאומי שמוערכות במאה מיליון שקל
לאחר שבע שנות דיונים, אישר בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שלוש בקשות לתביעות ייצוגיות שבהן נטען כי הביטוח הלאומי היה צריך ליידע מעסיקים על הפטור שמגיע לעובדים נכים מתשלום דמי ביטוח לאומי והיה צריך להחזיר את הכסף המיותר שגבה באופן יזום. בית הדין: חלק מהנכים מתקשים לממש זכויות
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב החליט לאשר שלוש בקשות לתביעות ייצוגיות נגד הביטוח הלאומי המוערכות בכמאה מיליון שקל. זאת, לאחר הליך משפטי שנמשך כשבע שנים. על פי התביעות, הביטוח הלאומי גבה מנכים ומהמעסיקים שלהם דמי ביטוח לאומי שהם פטורים מהם ולא קיים את חובתו להשיב אותם באופן יזום.
במרכז שלוש התביעות, שהוגשו באמצעות עו"ד דוד שוורצבאום ממשרד מרקמן טומשין ושות' ועו"ד יעקב אביעד, הטענה כי המוסד לביטוח לאומי גבה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממבוטחים נכים וממעסיקיהם למרות הפטור המגיע להם. המוסד לביטוח לאומי שולח אישורים על הפטור למבוטחים הנכים, אך לא למעסיקים וחלקם אינם מודעים לצורך להעביר את האישורים.
כן נטען כי על פי חוק, על הביטוח הלאומי ליידע מיוזמתו גורמים משלמים - כלומר מעסיקים, קרנות פנסיה וחברות ביטוח - בדבר זכותם של מבוטחים לפטור בשל נכות, זאת כדי למנוע מראש ניכוי דמי ביטוח לזכאים לפטור. לטענת התובעים, הביטוח הלאומי יכול להצליב את רשימות מקבלי קצבאות נכות כללית הזכאים לפטור עם הנתונים אודות תשלום דמי ביטוח ולבצע החזרים יזומים. זאת, הן למקבלי הקצבאות עצמם והן למעסיקים.
הביטוח הלאומי טען שאין בידו מידע פרטני אודות כל מבוטח, ולכן אין לו יכולת לדעת למי שולמו דמי ביטוח ביתר. עוד טען שבדיקה כזו תפגע בפרטיות המבוטחים. הביטוח הלאומי טען לאורך כל שבע שנות התביעה שמערכת המחשב שלו בבנייה וכי "חרף כל המאמצים טרם הושלמה". תהליך בניית מערכת המחשב של הביטוח עולה סכומי עתק ונמשך שנים רבות וקיים חשש שהמערכת תתיישן לפני שתושלם.
בית הדין קבע ש"קבלת פטור 'אוטומטי' ללא צורך בפעולה מצד המבוטח, וכמובן קבלת החזר דמי ביטוח ששולמו ביתר ללא צורך בפעולה מצד המבוטח, הינה אינטרס מובהק של חברי הקבוצה, שברור שחלק לא מבוטל מהם לא בהכרח יודעים כי הם זכאים לפטור".
על פי בית הדין, "גם אלה מהמבוטחים היודעים על הפטור, אינם יודעים כיצד לממשו או אינם יודעים כי בפועל חויבו בדמי ביטוח על אף הפטור. מדובר בקבוצת מבוטחים שמתקשה הרבה יותר לעמוד על זכויותיה". זאת, משום שחלק משמעותי ממקבלי קצבאות הנכות הכללית סובל מקשיים באוריינות מילולית ומתמטית ומלקויות למידה, וכי חלק גדול מהם נעזר בגורמי שיקום ורווחה, ולחלק מהם אף רמת השכלה פחותה מהממוצע".
אישור בקשה לתביעה ייצוגית היא השלב שבו התביעה זוכה להכרת בית המשפט. לעיתים קרובות אחרי האישור נפתח המשא ומתן לפשרה. במקרה הזה כיוון שלביטוח הלאומי טענות עקרוניות על חוסר יכולת להיענות לתביעה יתכן שהוויכוח המשפטי ימשך עוד שנים רבות וגם יגיע לערעור.
התביעה המקורית הוגשה ב-2017, אבל אושרה רק ב-5 ביוני. במהלך העיכובים בדיון בתביעה, שלושה מהתובעים נפטרו ובני משפחתם שירשו אותם החליפו אותם כתובעים. העיכוב בחלקו היה בגלל טענת הביטוח הלאומי שלבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בבקשות והמתנה להכרעה של בית המשפט העליון בעניין דומה. בית המשפט חייב את הביטוח הלאומי בהוצאות משפט בגובה 60,000 שקל.
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "הביטוח הלאומי נמצא בין הפטיש לסדן במקרה זה. מצד אחד אנו מיידעים את הזכאים לפטור באופן רציף ועקבי שהם זכאים לפטור. מהצד השני, אסור לנו להעביר מידע אישי למעסיקים על מצבם הרפואי או על עצם העובדה שהם נכים כחלק מחוק ההגנה על הפרטיות ובהתבסס על פסקי דין שאסרו להעביר מידע אישי, גם אם מדובר בזכויות והנחות.
"הביטוח הלאומי מחויב לחוק, לשמירה על הפרטיות, והתנהלות מול החייב בתשלום (שהוא המעסיק ולא השכיר). לא מדובר בהחלטה שרירותית והביטוח הלאומי, למרות המורכבות, פועל כל העת לעדכן את הזכאים שהם יכולים לדרוש הנחה במסגרת מצבם".
