כוחנו באחדותנו, לא אחידותנו
כוחנו באחדותנו, לא אחידותנו
כבר שמונה חודשים שאנחנו במלחמה. בניסיון לחזק את החוסן הלאומי, החברה הישראלית מלכדת שורות ומפגינה סולידריות ראויה להערכה. רבים מאיתנו תולים דגל ומדביקים סטיקר כדי להזכיר לכולם, אולי גם לעצמנו, ש"כוחנו באחדותנו" וש"רק ביחד ננצח". אולם דווקא בימים אלה, כשברחבי העולם מציינים את חודש הגאווה והסובלנות הבינלאומי, עלינו לזכור שגם בזמן לחימה מול האויבים שבחוץ, אין לנו את הפריבילגיה להזניח נושאי פנים רגישים שמגדירים את דמותנו כחברה בתוך ישראל.
על פי האגודה למען הלהט"ב, בזמן המלחמה זוהתה בישראל מגמה מדאיגה: הנתונים מצביעים כי חברי וחברות הקהילה הגאה חוו יותר גילויים של להט"בופוביה אך דיווחו באופן משמעותי פחות. הפער נוצר לדברי האגודה כתוצאה מחוסר לגיטימציה חברתית, ועקב תחושות אשמה אישית לעסוק בזהות הלהט"בית בזמן חירום לאומי. התחושה היא שמאז ה-7 באוקטובר זה לא הזמן ולא המקום להתלונן על מצוקה אישית כשהחברה הישראלית על כל גווניה פגועה וכואבת.
אולם ככל שלכידות חברתית בעת מלחמה היא חשובה ומחזקת, אסור שהיא תגרום למחיקת השונות והגיוון או תפגע באווירה הציבורית שאמורה לאפשר לכל אדם ליהנות מהזכות לסובלנות ולשוויון במרחב החברתי, הציבורי והתעסוקתי.
אבי הסוציולוגיה אמיל דורקהיים תיאר שני סוגים של סולידריות חברתית, והסביר שהם אופייניים לשני סוגים של חברות אנושיות. ראשונה היא הסולידריות המכאנית, שנפוצה ואופיינית יותר לחברות שבטיות-חקלאיות וקדם מודרניות, ואשר מבוססת על שייכות לשבט, גזע, מוצא משותף, או גורם אחר שחיצוני בדרך כלל לבחירה של האדם הפרטי. הסוג השני הוא סולידריות אורגנית, אשר אופיינית לחברות מודרניות יותר ומתבססת דווקא על השונות בין החברים בה, ועל התפיסה לפיה חברי הקבוצה ממלאים תפקידים שונים ולכן תלויים אחד בשני כמו איברים שונים בתוך גוף אחד.
אם כן, אלו הם ימי מבחן לסולידריות החברתית שלנו - עד כמה אנו מותירים מקום לקבלת האחר והשונה, או במונחים של דורקהיים - עד כמה החברה בישראל קרובה למודל הסולידריות האורגנית של חברה מודרנית. האלטרנטיבה היא סולידריות מכנית-שבטית שמקדשת הומוגניות, ואנחנו לא רוצים להתקרב לשם. לא נסכים למצב בו 'כשהתותחים רועמים הסובלנות שותקת'.
זוהי עת פקודה. דווקא עכשיו יש להרחיב את הצעדים לנרמול של להט"בים בשיח ובמרחב הציבורי. להנכיח, להניף דגל, להחליף לוגו, להעניק ביטחון אישי ותעסוקתי, ומצד שני להפגין אפס סובלנות לנוכח כל גילוי של להט"בופוביה.
לאור העומס החריג בו שרויה מערכת הרווחה והשירותים הציבוריים – שנקראים כעת לטפל במשפחות המפונים, בפצועים, במערך הלוחם בחזית וגם בעורף – מי שצריכה ומסוגלת להוביל את הדרך היא קהילת ההייטק.
קהילת ההייטק הישראלית כבר הוכיחה שחוץ מקטר הצמיחה של הכלכלה היא גם נושאת הדגל בראש המחנה לקידום מגוון אנושי, הכלה וסובלנות - בייחוד בנוגע לקהילת הלהט"ב. יש לה את הכלים, המשאבים, וגם את השיטות ואת הרצון להוביל שינוי חיובי. כמנהל בכיר בחברה טכנולוגית וחבר בקהילה הגאה בעצמי, זכיתי לקדם סובלנות ללהט"ב בדרכים שונות וליצור סביבי קהילה מכילה ותומכת עבורי ועבור להט"בים אחרים בצוותים ובסביבת העבודה שלי. אך בכל זאת, לאחרונה אני חושש יותר מתמיד משאננות, בעיקר מאז שאנו במלחמה.
עלינו לנקוט יותר בפעולות יזומות על מנת לשמר ולקדם את השוויון והפלורליזם שמאפשרים לכל אדם לחיות כפי שהוא. למרות התקדמות משמעותית בזכויות וקבלה של אנשי הקהילה, האתגרים במקומות העבודה נמשכים. רבים בקהילת הלהט"ב עדיין סובלים מסביבה רעילה ומפלה. לא בכל סביבת עבודה יש אישיות להט"בית פתוחה בעמדת ניהול שתשפיע על השיח והאווירה. סטריאוטיפים, הטיות ואפליה עדיין יוצרים מחסומים לקידום בקריירה, מצמצמים אפשרויות ומדכאים יצירתיות. יתרה מכך, חברי הקהילה מתמודדים לעתים קרובות במקום עבודתם עם הפחד להיות מי שהם באופן אותנטי, דבר שעלול לגרום למתח נפשי ולחרדות, בנוסף למצב הבטחוני המתוח, ועקב כך לעצור את ההתקדמות המקצועית שלהם ואף לפגוע בבריאותם. זוהי מלחמה מתמדת והיא לא שמורה רק לקהילה הלהט"בית אלא למיעוטים באשר הם, בין אם מדובר במיעוט דתי, מגדרי, פוליטי או עדתי.
אני קורא למנהלים, בכירים, ולמנהיגי תעשיית ההייטק - נצלו את מעמדכם והשפעתכם דווקא עכשיו, יותר מתמיד, כדי להוביל את המאבק לשיוויון וסובלנות. לא רק בשביל "היום שאחרי" אלא גם בשביל מי שנהיה מחר בבוקר. אם לא נשכיל להמשיך ולטפח את השונות בקרבנו אנו עלולים לאבד לא רק את החוסן הלאומי, אלא גם חלקים נרחבים מהחברה הישראלית - אלו שחשים אחרים ושונים מהזרם המרכזי. היכולת שלנו לנהוג בסובלנות ולהכיל מגוון אנושי, היא אחד היתרונות העיקריים שמבדילים אותנו מאויבינו.
עלינו לזכור כי "כוחנו באחדותנו" ולא "באחידותנו", ולפעול ביתר שאת דווקא עכשיו כדי שנצליח לראות את מה שמאחד אותנו בתוך השונות המגוונת והמיוחדת כל כך שמרכיבה את החברה הישראלית.
עמית טל הוא סמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים ב-ONE Technologies
