ריאיון"עסקת אינטל שוב הוכיחה את חשיבות הדרג המקצועי"
ריאיון
"עסקת אינטל שוב הוכיחה את חשיבות הדרג המקצועי"
"בחרו בנו בזכות ההון האנושי כאן"; "היו רגעים שאמרנו להם 'אתם לא בכיוון', אפילו שידענו שאנחנו נמצאים 'בתוך הכסף'"; אנחנו טובים במו"מ, אנחנו עושים את זה כל היום - והיה לנו גיבוי מלא"; כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים באוצר, מספר על המגעים עם אינטל, שבסופם הכריזה על השקעת 25 מיליארד דולר בישראל
ההכרזה הדרמטית של אינטל מדצמבר כי תשקיע 25 מיליארד דולר להקמת מגה־מפעל לייצור שבבים בקריית גת, והתחייבותה לרכוש מוצרים ושירותים תוצרת הארץ בסכום מוערך של 60 מיליארד דולר לאורך עשור – הגיעו לאחר שנה לא פשוטה של מגעים עם משרד האוצר. תחרות עולמית על מפעלי שבבים וערעור מעמדה של ישראל בקהילה העסקית העולמית על רקע ניסיונות ההפיכה המשטרית לא בדיוק נתנו רוח גבית למהלך. בסופו של דבר המהלך צלח, וסוכם שאינטל תקבל מהמדינה מענק מוגדל של 12.8% מהשקעתה, אך מס החברות שתשלם יעלה מ־5% ל־7.5%.
כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים באוצר, שהוביל את המגעים עם אינטל, מעיד כי החברה בהחלט לא עשתה לו ולעמיתיו חיים קלים. "הם רצו לקבל מענק של 15% מעלות ההקמה ועוד הטבה של מס חברות בשיעור 5% בלבד", סיפר בטט בריאיון ל"כלכליסט", שבו תיאר את מאחורי הקלעים של המגעים עם אינטל. "כשבוחנים בקשה כזו, השאלה הראשונה היא אם יש לחברה אלטרנטיבות. האם גם ללא הטבות היא עדיין תעשה את ההשקעה? הבנו שהתחרות על אינטל גדולה בהרבה ממה שהיא היתה בעבר, ולזה נוסף סוג של האטה גלובלית סביב האינפלציה והריבית".
אבל גם אינטל צריכה את ישראל. היא מכירה את המדינה, יש לה כאן פעילות של 50 שנה.
"בוודאי שיש יתרונות לישראל, הם לא באים רק בגלל המענקים. מנכ"ל אינטל העולמית ציין שלמרות המלחמה המפעל בישראל עומד בכל אחד ואחד מהיעדים, אז החברה באה גם בשביל ההון האנושי המצוין שיש פה. לקחנו את זה בחשבון, ידענו איפה אנחנו חזקים במשא ומתן, אבל יש גם סיכונים בישראל, בואו לא נתבלבל. יש מלחמה 30 ק"מ מהמפעל, יש הנחיות פיקוד העורף שאוסרות על העובדים להגיע. אנחנו תמיד נהיה כאן במידע חסר. גרמניה נתנה סכומים הרבה יותר גבוהים, 40% מענק, אינטל הקימה מפעל גם באריזונה ובאוהיו".
זה שבארה"ב רוצים את אינטל לא אומר שזה כדאי לנו.
"נכון, התנאי ההכרחי בבדיקה שלנו היה שההכנסות ממסים מהחברה יהיו גבוהות יותר מהאלטרנטיבה בניכוי המענקים. אנחנו מניחים שאם אינטל לא היתה נכנסת היתה קמה חברה אחרת, ממוצעת בתחום, שבה העובדים היו עובדים ומקבלים שכר ממוצע בתחום, והיו משלמים מסים ברמה הממוצעת לחברות כאלו. אנחנו מוודאים שההכנסות מאינטל, אחרי כל המענקים והטבות המס, גבוהות יותר מאשר האלטרנטיבה הזו".
ובכמה אינטל כדאית יותר?
"אנחנו לא אומרים בכמה. אנחנו מנהלים משא ומתן מול חברה, אני לא רוצה לחשוף את הקלפים שלי מול החברה וחברות אחרות בסבב הבא".
נחזור למשא ומתן.
"אז באזור דצמבר־ינואר 2022 הם פונים אלינו, לצוות שלי באגף תקציבים, ואנחנו מקיימים ישיבה ראשונית. הם מבקשים מאיתנו דיסקרטיות מלאה, הם מאוד לא רצו שמשהו ידלוף מבחינתם, יש להם תרבות ארגונית של חברה ציבורית אמריקאית. נכון שיש להם אולי אינטרס אחר מאיתנו, אבל הם היו מקצועיים והיו להם דחיפה ורצון להקים את המפעל דווקא בישראל. זה תרם תרומה משמעותית. בשלב מוקדם צירפנו את הכלכלן הראשי שיושב על כל המספרים, על כל המודלים. ואז יש חצי שנה, בערך עד יוני, שהמשא ומתן מתקיים רק בתוך האוצר (אגף תקציבים, כלכלן ראשי, רשות המסים). אנחנו גם מיידעים את השר סמוטריץ' בשלב מוקדם, והוא נותן לנו גיבוי מלא לעשות את המשא ומתן בסוג של בועה מקצועית ולהשאיר את זה רק בתוך החדר".
זה מתנהל כמשא ומתן כמעט עסקי?
"כן. היו רגעים שאמרנו להם 'תראו, אתם לא בכיוון', אפילו שאנחנו יודעים שמצידנו אנחנו נמצאים 'בתוך הכסף'. החוכמה היא לייצר אצלם את התחושה שאנחנו לא מתכוונים לוותר, אבל בלי שהאירוע מתפוצץ. אלה תמיד מצבים מלחיצים, יש פה גם משחק שאני עושה יחד עם יוגב (גרדוס, הממונה על התקציבים — ש"ט וע"כ). אני אומר משהו מסוים, והוא אומר משהו אחר, ואז עושים ישיבה אצלו, ולפעמים אתה הולך לישון בתחושה שאולי הגזמתי והכל קצת קורס לי, אבל אני חושב שבאגף תקציבים אנחנו יודעים לעשות את זה. אנחנו טובים במו"מ, אנחנו עושים את זה כל היום פה. זה שוב מראה את החשיבות של דרג מקצועי חזק ומשפיע".
אבל אחרי הכל לשר היה אינטרס שהעסקה תצא, במיוחד בעיצומו של ניסיון ההפיכה המשטרית.
"לא היה שום לחץ, שום התערבות. "היה גיבוי מלא לנהל את המשא ומתן, לא היו אמירות מהסוג של 'לא משנה מה, צריך לסגור איתם!' ברור שאמירות כאלו היו מחלישות את העמדה שלנו".
האם אינטל ניצלה את ההפיכה המשטרית כגורם לחץ?
"אני לא חושב. אני חושב שהצלחנו להביא תוצאה מצוינת, ושהסביבה העולמית התחרותית השפיעה יותר מכל דבר אחר. לא הרגשתי שהחבר'ה הישראלים לוחצים על זה. זה היה ברקע, ברור שזה גרם אולי ללחץ יותר גדול. אבל כל המדינה היתה בלחץ, בתוך החדר זה כמעט לא נכנס".
החתימה הסופית היתה אחרי 7 באוקטובר, איך זה השפיע?
"אחרי 7 באוקטובר אמרתי לעצמי שבשום פנים ואופן אסור לנו לפספס את העסקה. היו חששות מצדנו שפתאום יראו מה קורה פה, וצריך לזכור גם איפה קריית גת ממוקמת".
בסוף סוכם על מענק של 12.8% מעלות ההקמה. זה גבוה יותר מבעבר.
"אבל במקום מס של 5% הם הולכים לשלם 7.5%. אחוז מס בתחשיב שלנו הוא יותר גבוה מאחוז אחד של מענק, ולכן צריך להסתכל על ההסכם במלואו".
האם יש משמעות ל־7.5% מס? הרי עוד מעט יהיה מס בינלאומי מינימלי.
"זו שאלה גדולה אם יהיה מס כזה כי כרגע ארה"ב עוד לא בתמונה, ויש שאלה כמה הוא באמת ישפיע במקרה הספציפי הזה. נוסחת החישוב למס המינימום מורכבת, היא כוללת מס על דיבידנדים ומס על פעילות אחרת של החברה בארץ, למשל פעילות הפיתוח שממוסה היום באופן אחר. לכן בסוגיה זו אנו ממשיכים לעקוב אחרי ההתפתחויות בעולם ולנתח איך ואם בכלל המקרה הספציפי שלנו יושפע".
כפיר בטט (36)
תפקיד: סגן הממונה על התקציבים באוצר
מגורים: ירושלים
מצב משפחתי: נשוי + 3
תפקידים קודמים: רכז צוות פיננסים באגף תקציבים, ראש מטה מנכ"ל אוצר
השכלה: תואר שני בכלכלה פיננסית מהאוניברסיטה העברית; תואר שני במדיניות ציבורית מהרווארד
