דרמה בבג"ץ: מינוי מני מזוז בוטל, אישור הרצי הלוי לרמטכ"ל יתעכב
דרמה בבג"ץ: מינוי מני מזוז בוטל, אישור הרצי הלוי לרמטכ"ל יתעכב
מכה לממשלה וליועמ"שית: השופטים קבעו שאין למנות את מזוז ל-8 שנים בתקופת בחירות, והוא הודיע שאינו מוכן למינוי זמני - ולכן אישור הרמטכ"ל יידחה. "יש להעדיף מינוי זמני על קבוע למעט במקרים חריגים - אך הממשלה הפכה את החריג לכלל ואת הכלל לחריג", אמרו השופטים. מזוז: "החלטה מוטעית"
בג"ץ ביטל הערב (ה') פה אחד את מינויו הקבוע של שופט בית המשפט העליון לשעבר מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים. השופטים קבעו כי על מזוז להתמנות באופן זמני בלבד לצורך אישור מינוי הרמטכ"ל הרצי הלוי, אך הוא לא מעוניין בכך. כעת המדינה תצטרך למצוא יו"ר שיסכים לעמוד בראשות הוועדה באופן זמני - והמשמעות היא שמינויו של הלוי יתעכב בשל הצורך לכנס ועדה אחרי תקופת החגים.
מזוז הגיב: "אני מכבד את החלטת בית המשפט, אף שאני סבור שההחלטה מוטעית ואינה מתיישבת עם מהות הוועדה ותכליתה. בנסיבות אלה לא אוכל לקבל על עצמי את תפקיד יו"ר הוועדה במתכונת שנקבעה".
הוועדה למינוי בכירים אחראית לוודא שלא נפל פגם בטוהר המידות של המועמדים לתפקידים בכירים, ואמורה להתכנס לאשר את מינויו של הרמטכ"ל. מזוז אמור היה לקבל מינוי קבוע לראשות הוועדה, למשך שמונה שנים, אך בבג"ץ נקבע כי אין למנותו בתקופת בחירות. את מינויו אישרה לממשלה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה - ונציגיה אף הגנו על ההחלטה בבג"ץ.
השופטים קבעו כי בעוד שמינוי זמני לתפקיד הוא סביר, מרגע שבהרב-מיארה נחושה למנות את מזוז באופן קבוע, לא נותרה להם ברירה אלא לפסול את החלטת הממשלה. "אף שבמישור העקרוני, לפי ההלכה הפסוקה ובהתאם להנחיית היועמ"ש, ישנה אפשרות להורות על מינוי קבוע גם בתקופת בחירות - יש לזכור שנקודת המוצא בהקשר זה היא הימנעות ככל האפשר מעשיית מינויים", כתבו השופטים. "גם כשנוצר צורך ספציפי במינוי הכרחי, יש להעדיף מינוי זמני על פני מינוי קבוע, למעט מקרים חריגים שבחריגים".
השופטים הוסיפו כי מהטיעונים ששמעו "התברר כי משיבי הממשלה הפכו את החריג לכלל ואת הכלל לחריג, משקבעו כנקודת מוצא כי אין לסטות ממנגנון המינויים שבהחלטת הממשלה - תוך יישום שגוי של הכללים המשפטיים שנקבעו לתקופת בחירות. נקבע אפוא, כי משעה שהמינוי שעל הפרק נבחן בדרך שגויה ותוך סטייה ממערכת הדינים שנקבעה לגבי מינויים בתקופת בחירות, אין מנוס מלהורות על ביטול החלטת הממשלה".
פסיקת בג"ץ מהווה מכה קשה לבהרב-מיארה, שכאמור תמכה בעמדת הממשלה והגנה עליה, אך מעבר לכך זו גם מכה לממשלה עצמה - שלא הצליחה למנות את מזוז לתפקיד חרף התעקשותה. בג"ץ מתח ביקורת על היועצת המשפטית לממשלה, והשופט נעם סולברג הבהיר כי מרגע שהתבקשו נציגי הממשלה לשקול את עמדתם - הייתה צריכה בהרב-מיארה להביא את ההערות אל השרים, אך לא עשתה זאת. על חשיבות המינוי התבטא לא אחת שר הביטחון בני גנץ - שאמר כי מדובר בעניין מהותי לביטחון המדינה, שאין לעכבו או להמתין עמו עד לאחר הבחירות.
ארגון לביא, שעתר נגד המינוי, אמר כי "מדינת ישראל עשתה היום צעד משמעותי לקראת מערכת משפטית שוויונית המחילה סטנדרטים זהים על כלל השחקנים הפוליטיים". עורך הדין יצחק בם, שייצג את העותרים, הוסיף כי "סוף סוף בית המשפט העליון מעביר מסר חד וברור. הדין הוא אותו דין לכולם והכללים שהשופט מזוז קבע לגבי מינויים בממשלת מעבר חלים גם על השופט מזוז עצמו".
