דחיית בקשה למענק קורונה? לא דיאגנוזה סופית
דחיית בקשה למענק קורונה? לא דיאגנוזה סופית
בחודשים החולפים קיבלו אלפי עוסקים הודעות מרשויות המס בדבר דחיית בקשות שהוגשו על-ידם לקבלת מענקי קורונה. כיצד יש להתמודד עם הודעות אלה, ומה דרכי וסיכויי ההתנגדות להן, לקבלה סופית ומלאה של המענקים המבוקשים?
תחת צילו המאיים של "גל רביעי" בחסות תשנית הדלתא של נגיף הקורונה, מדינת ישראל עדיין מגדירה את עצמה כראשונת היוצאות מהמשבר, וברשות המיסים עדיין עוסקים בסיכום צעדי התאוששות המשק מנזקיו הכלכליים של הנגיף.
כזכור, בשיאו של המשבר, נשמעה הממשלה לזעקתם של העסקים, שאלפים מהם עודם מתמודדים עם נזקי המשבר הכלכלי שיצר הנגיף, ויצאה בתוכנית מענקים לציבור העוסקים. במסגרת החוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת-השעה), תש"ף-2020, נקבעה שורת מענקים והקלות, בראשם מנגנון מתן פיצוי בגין ההוצאות הקבועות שהעסק המשיך להוציא במהלך המשבר, המחושב לפי ירידה במחזור עסקאותיו לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, לפי דיווחיו למע"מ. בימים אלה, פתחה רשות המיסים את האפשרות להגשת תביעות למענק השתתפות בהוצאות קבועות ולמענקים הנוספים עבור מאי-יוני 2021, תקופת הזכאות האחרונה המוגדרת (לעת עתה) בהוראת-השעה.
אך לצד הקריאה לעסקים הרבים שעדיין נאבקים על הישרדותם לממש את זכויותיהם לקבלת מענקים שנועדו לסייע להם בהתאוששות, משגרת רשות המיסים לעשרות בעלי עסקים הודעות בדבר החלטתה לגבי אי זכאותם למענקים ביחס לבקשות שהוגשו בגין תקופות קודמות, לרוב בנימוקים לקוניים - קצרים וחותכים. בהתאם אף פנתה הרשות לעוסקים בדרישה להשבת מקדמות שכבר שולמו להם על חשבון המענקים.
כיצד נקבעת אי-זכאותו של עוסק למענק?
תכלית הוראת-השעה הייתה ליצור מנגנון ברור מהיר ויעיל, שיאפשר את קבלת הסיוע לעסקים על-בסיס נתונים מסוימים, באמצעות נוסחה מתמטית קצרה. אלא שבצוק-העיתים ובמטרה לספק את הסיוע במהירות, נעשתה הוראת-השעה כמעין בליץ, שלגבי הוראותיו וההגדרות הכלולות בו לשימוש בנוסחה (כגון: "הוצאות שכר נחסכות", "תשומות שוטפות לשנת 2019", "מחזור עסקאות" ועוד) - נותרות שאלות לא מועטות פתוחות וכפופות לפרשנות. במקביל, אף מעניקה הוראת-השעה שיקול דעת נרחב מאוד לפקידי המס, לקבוע האם הפגיעה בעסק נבעה כתוצאה מאירועים שהיו קשורים במשבר נגיף הקורונה, או שמא הירידה במחזורי העסק אינה מסיבות הקשורות למשבר עצמו. עובדות אלה הובילו לכך, שבקשות רבות שהוגשו לרשויות המס לקבלת מענקים נדחו או שנענו באופן חלקי ומצומצם משמעותית על-ידי פקידי המס, במטרה לצמצם את הגירעון התקציבי העצום שנוצר בפעילות הממשלה בעקבות המשבר.
התוצאה, אפוא, עשויה להיות דרמטית, כשבמקרים רבים שלילת מענק לתקופת זכאות אחת, עשוי להוביל לשלילת מענקים לתקופות נוספות ואף להשליך על הזכאות לקבלת מענקים מקבילים (דוגמת מענק השתתפות בהוצאות ארנונה), בסכומים העשויים להצטבר למאות אלפי ואף למיליוני שקלים לעוסק.
האם דחיית בקשה למענק ודרישת השבת מקדמה מצד רשויות המס מהוות סוף פסוק, והאם קיימת חובה לציית לדרישה זו כהווייתה?
התשובה לכך שלילית. מכוח הוראת-השעה, נתונה לכל עוסק שקיבל מכתב דחייה הזכות להגיש (בתוך 45 יום) השגה על נימוקי פקיד המס בדחיית בקשתו, בצירוף כלל הפרטים והטענות בדבר עמידתו בתנאי הזכאות. לנוכח הפרצות הפרשניות הרבות הקיימות בהוראות הנוגעות לקביעת הזכאות למענק ולגובהו, עשויה, במקרים רבים, פנייה המלווה בטיעונים משפטיים רלוונטיים, שייסתרו את קביעותיו הלקוניות של פקיד המס, להפוך את החלטת הדחייה על-פיה.
רשויות המס מסרבות להשתכנע או ממאנות לאשר את ההשגה? גם זה אינו סוף פסוק. בחלוף כשלושה חודשים מיום הגשת ההשגה (או תוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה על דחייתה על-ידי רשויות המס), רשאי העוסק לערור לפני ועדת ערר מיוחדת אשר הוקמה לטיפול במענקי הקורונה (ועל החלטה אף ניתן לערער לבית-המשפט המחוזי, במידת הצורך).
בוועדות הערר, יושבים מספר מוטבים, המפעילים שיקול דעת עצמאי בכל סוגיה לגופה, ובחסות חקיקת הקורונה אף זכו וועדות אלה לשורת מאפיינים ייחודיים ביחס להליכים הרגילים המנוהלים מול רשויות המס: ראשית, אף שמדובר בטריבונל משפטי לכל דבר ועניין, הגשת הערר אינו כרוך בתשלום אגרה. שנית, סמכויות הוועדה נרחבות, וסדרי הדין שנקבעו לגביה הינם מקלים יחסית (לדוגמא, ניהול דיון באמצעים טכנולוגיים / Video Confrance). שלישית, וכאן עיקר החידוש, מבוצעת עבודתה של הוועדה בממשק מתקדם שכל כולו – החל בהגשת הערר ועד קבלת ההחלטה - באמצעים מקוונים בלבד (ללא מגבלת סמכות מקומית). מבחינה פרקטית, נבחנים העררים בהתאם למידע ולטיעונים המוגשים לוועדת הערר ולרוב כלל אינם מלווים בדיון פרונטאלי. בנוסף, על-בסיס הניסיון הנצבר עד-כה, צפויה פסיקתה של הוועדה להתקבל בתוך שבועות ספורים (בניגוד לתיקי מס שניהולם עשוי להימשך חודשים ושנים).
יתרה מזאת, בעת האחרונה מנהלת הוועדה אתר שבו מפורסמות ההחלטות שהתקבלו על-ידה באופן סדור, המקל על שיתוף הידע ויישומו במקרים אחרים. עיון בהחלטות אלה מעלה, כי הועדה נכונה לדון בשאלות משפטיות פרשניות שעולות מהגדרות הוראת-השעה ומהנוסחה הכלולה בה, באופן שיקל על מתן המענקים, מתוך הבנה שהנוסחה שנקבעה בהוראת-השעה אינה ברורה דיה, ואינה נותנת מזור ממצה לפגיעה שנגרמה לעוסקים.
ואכן, בשבועות החולפים התקבלה שורה רחבה של החלטות, כשחלק ניכר מהעררים שהוגשו - התקבל או יושב בהסכמה. עוררים שנשללה בקשתם לקבלת מענקים על-ידי רשויות המס, קיבלו לבסוף את מבוקשתם בעקבות החלטת ועדת הערר, בין באופן מלא או חלקי. כך, לשם הדוגמא בלבד, העניקה הועדה פרשנות מצמצמת להוראת-השעה, בכל הנוגע לשלילת המענק מקבלנים והעוסקים בעבודות נמשכות, אישרה זכאותם למענקים של בעלי קניונים שנפגעו כתוצאה מקיטון בהכנסות שכירות ושל בעלי עסקים עונתיים מסוימים – ועוד. בהתאם, אף נשמעה לאחרונה קריאתה לציבור של כב' ראשת בית-הדין לעררי מענקי קורונה, עו"ד תמר שטיינר, להגיש עררים על החלטות סירוב של רשויות-המס לבקשות למענקים.
למרות כל זאת, הנתונים הזמינים כיום מלמדים, כי חלק ניכר מציבור העוסקים כלל אינו מודע לזכויותיו בהקשר זה, כאשר רבים מקבלים את החלטת רשויות-המס מבלי לפנות לשימוש בהליכים אלה כלל, ואחרים פונים להליכים אלה מבלי להצטייד בטיעונים המשפטיים שהיו עשויים לבטל מיסודם את נימוקי הדחייה, כשחלקם אף נדחים על-הסף מנימוקים טכניים, מבלי שהערר נדון לגופו, דוגמת חוסר במסמכים מאמתים או נתונים הדרושים לערר.
קיימת חשיבות גדולה לכך שבעלי עסקים שבקשתם לפיצוי בעקבות משבר הקורונה נדחתה, יהיו מודעים לכלים העומדים לרשותם ויפעלו ללא דיחוי למיצוי זכויותיהם, בהגשת השגה ובמקרה הצורך גם הגשת ערר, תוך "התחסנות" משפטית נחוצה ומתאימה נגד נימוקי הדחייה, שכן על כף המאזניים מונחים סכומי כסף משמעותיים, שיש בהם כדי לסייע לעוסק דווקא ועל אחת כמה וכמה בתקופה מאתגרת זו.
מאת עו"ד (רו"ח) דניאלה גבאי בן-זאב, שותפה במשרד YEC אלישע קלדרון ושות', מרצה באקדמיה וסגנית יו"ר ועדת מיסוי בלשכת עורכי הדין
