הבלוף של לימודי הליבה: רק 12% מהמורים בחינוך המפלגתי־חרדי הם אקדמאים
הבלוף של לימודי הליבה: רק 12% מהמורים בחינוך המפלגתי־חרדי הם אקדמאים
ממחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי רק 7% מהמורים בחינוך החרדי הוכשרו ללמד מתמטיקה. ברוב החינוך הממלכתי כמעט כל המורים אקדמאים ובחינוך הממלכתי חרדי - 56%
רק 12% מהמורים ברשתות החינוך המפלגתיות־חרדיות - החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס - הם אקדמאים. זאת, לעומת קרוב ל־100% בחינוך הממלכתי הכללי, הדתי והערבי, ו־56% בחינוך הממלכתי חרדי. כך עולה ממחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ), שהזמין ח"כ משה קינלי טור פז מיש עתיד וכתבה החוקרת אתי ויסבלאי. בימים שבהן הרשתות החרדיות מנהלות מאבק חריף לתוספות שכר למורים, בטענה שהן מלמדות תוכנית ליב"ה מלאה, הנתונים האלה מטילים ספק רב ביכולות שלהן לעשות את זה.
לפי נתוני משרד החינוך, בחינוך החרדי הממלכתי, ברשתות המפלגתיות ובחינוך המוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) מועסקים כ־30 אלף מורים חרדים. נתון זה אינו כולל מוסדות פטור (תלמודי תורה לבנים שהפיקוח עליהם רופף) וישיבות קוטנות (הישיבות לבנים לגילאי תיכון, שאינן מלמדות לימודי ליבה). רוב המורים, 16,270, עובדים ברשתות המפלגתיות.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הכינה לבקשת הממ"מ ניתוח של אחוז האקדמאים בין עובדי ההוראה החרדים. התברר שרק 19% מהמורים החרדים בעלי תואר אקדמי, זאת בעוד ברוב מערכת החינוך תואר הוא דרישת חובה כדי להתקבל לעבודה. בצד החיובי נציין כי זה שיפור ניכר לעומת 10% בלבד ב־2015. אלא שהנתון של 19% מטעה, משום שבעלי התארים מרוכזים בחלקים מוגבלים של החינוך החרדי: 35% מהמורים בחינוך המיוחד החרדי ו־56% מהמורים בממלכתי חרדי.
אין מי שילמד אנגלית ומתמטיקה
ברשתות החרדיות לעומת זאת, רק ל־12% מהמורים יש תואר אקדמי. זה נתון מביך במיוחד משום שבחינוך המוכר שאינו רשמי החרדי, כלומר מוסדות חרדים עצמאיים שאינם חלק מהרשתות, יש ל־32% מהמורים תואר. נראה שהסיבה העיקרית למיעוט המורים האקדמאים ברשתות היא האיסור המוטל בחינוך העצמאי על השתלמות מחוץ למכונים של הרשת.
מהחינוך העצמאי לא נמסרה תגובה.
ממצא נוסף שעולה מהמחקר הוא שרק 7.4% מעובדי ההוראה בחינוך החרדי הוכשרו להוראת מתמטיקה ורק 6.6% להוראת אנגלית. המקצועות השכיחים ביותר שבעלי תעודת הוראה בחינוך החרדי הוכשרו ללמדם הם: יהדות (50%), חינוך מיוחד (26%), הוראה כוללת (20%) ותורה שבעל פה (13%).
מרכז המחקר והמידע מצטט מחקר של חוקרת החינוך החרדי פרופ' לוטם פרי חזן וחוקרים נוספים לפיו "מחסור קיצוני במורים לאנגלית ולמתמטיקה מקשה מאוד על מנהלים בבתי ספר חרדים למצוא מורים מתאימים ולקיים שיעורים במקצועות אלה. המנהלים משקיעים מאמצים רבים באיתור ובגיוס מורים לאותם מקצועות, ובפרט אנגלית, ומוכנים לשם כך להציע שכר גבוה יותר למורים, להעסיק מורים שאינם חרדים או לקיים שיעורים בשעות הבוקר".
"אחיזת עיניים על חשבון משלם המסים והתלמידים"
מזמין המחקר ח"כ משה "קינלי" טור־פז, שהיה מנהל מינהל החינוך של ירושלים, מסביר שבית ספר רגיל צריך ש־14% משעות הוראה שבו יהיו במתמטיקה ו־14% באנגלית, אבל בדרך כלל זה יותר בגלל ההקבצות. לדבריו, "אם אין מורים ללמד מתמטיקה ואנגלית בחינוך החרדי, אז כל הסיפור של תוספות השכר של אופק חדש מצטרף לבלוף של קיש ביחס ללימודי הליבה. זו עוד אחיזת עיניים על חשבון משלמי המסים, על חשבון התלמידים, על חשבון החינוך בישראל".
יצוין שמבקר המדינה כתב בעניין זה בדו"ח מ־2020 כי "הוראה של תחומי לימוד בידי מורים שלא הוכשרו להוראתם עלולה לפגוע ברמת הלימוד של המקצוע הנלמד ולהוביל לפערי ידע בקרב התלמידות והתלמידים". הוא המליץ כי משרד החינוך יגבש תוכנית להשלמת הפערים בשיתוף עם המוסדות להכשרת עובדי הוראה. אלא שמשרד החינוך לא טרח להשיב לפניות הממ"מ על תוכניות ההכשרה שלו, ככל שהן קיימות.
