פרשנותשתיקה רועמת: לאן נעלמו הפוליטיקאים החרדים
פרשנות
שתיקה רועמת: לאן נעלמו הפוליטיקאים החרדים
חברי הכנסת והשרים החרדים מקפידים בימים האחרונים לא להתבטא בנושא ההשתמטות במטרה לא להרגיז את הציבור המשרת. אבל אל דאגה, הם ייצאו מהמקלטים ברגע שתהיה לקואליציה הצעת חוק מוסכמת
במלחמה הפוליטית הקשה על חוק ההשתמטות חסר מאוד קול רלבנטי – קולם של החרדים. השרים והפוליטיקאים החרדים נוקטים אסטרטגיה של שתיקה. הם הפסיקו להסביר שלימוד התורה לא פחות חשוב מהצבא, הפסיקו להגיד שהבחורים ממיתים עצמם בעולה של תורה וזה לא פחות קשה. הם משאירים את הזירה התקשורתית כולה לצד שדורש את הגיוס. בהתחשב בזעם הציבורי העצום, אפשר להבין אותם. למען האמת, מה שמרשים הוא שאפילו חברי כנסת חרדים, שבדרך כלל לא מצליחים לשתוק, הפעם מתאפקים.
מקורות חרדיים טוענים, שלא מדובר בהוראה או בהסכמה רשמית, אלא ב"הסכמה רחבה בשתיקה". ההיגיון מאחורי האסטרטגיה הזו מורכב משני חלקים. הראשון הוא ההבנה שעדיף למי שלא מתגייס לשתוק בתקופת מלחמה. "מה זה יתרום?", שואל ח"כ חרדי, "ראינו מה קרה ברפורמה המשפטית כשכל אחד צעק. אנחנו בתקופת מלחמה. המשכיל בעת ההיא יידום".
"בימים כתיקונם היינו עומדים על כל במה ודורשים את קיום ההתחייבות הקואליציונית להעביר את החוק. עשינו הסכם קואליציוני מסודר, לא במחשכים", אומר איש תקשורת חרדי. "אבל המלחמה שינתה את כל ההסתכלות, גם במגזר החרדי. אני לא יכול לנפנף באותן מילים. כולם מבינים שהצרכים השתנו והמצב שונה". בפועל, כמובן, אחת הסיבות שהפוליטיקאים החרדים כל כך מסתתרים היא שאין שום שינוי בעמדה שלהם, שלפיה כל מי שרשום בישיבה לא יגויס. "אין הוראה לשתוק. אבל כשמאות אלפי חיילים נלחמים כבר יותר מ־170 יום ומסכנים את חייהם, אף אחד במגזר החרדי לא רוצה להגיד להם 'אנחנו נמשיך להיות בישיבה'", אומר איש התקשורת.
ההיבט השני הוא שמדובר בנושא שנמצא בטיפול ראשי המפלגות מול ראש הממשלה ואין נוסח מוסכם. "כשיהיה חוק, הם יעבדו וישווקו. כשאין נוסח, אז זה סתם 'חמור קופץ בראש'", אומר הח"כ החרדי. "יש הבנה מאוד ברורה, שכל עוד אין משהו שעובר או שמקובל גם על הקואליציה וגם על החרדים – אין טעם לבלבל את השכל", מסביר איש התקשורת.
לכן, מי שמדברים אלה רק רבנים, שלא קשורים ישירות לפוליטיקה, וכל אחד מהם גורם נזק להסברה החרדית. דוגמה קלאסית היתה התבטאות של הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף, שלפיה "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא – ניסע כולנו לחוץ לארץ. נקנה כרטיסים". הדברים הוכיחו שוב שיוסף הוא הרב הראשי לש"ס. היא גם הראתה שגם אם יוסף לא ירש מאביו את המתינות והגדלות בתורה, הוא בהחלט ירש ממנו את ההרגל לא לשקול מילים.
עוד דוגמה הם הדברים שאמר מנהיג הפלג הירושלמי הקיצוני הרב צבי פרידמן לאנשי אחים לנשק, ש"הניסיון מראה שהם (חרדים שמתגייסים לצה"ל) עוזבים את הדת וזה גרוע ממוות". בניגוד ליוסף, לפרידמן יש אינטרס מובהק לחמם את המאבק, שהוא תכלית קיומו של הפלג שבראשו הוא עומד. לכן הוא רק הרוויח מפרסום הדברים. פרידמן הוא המנהיג של הצעירים החרדים שחוסמים כבישים וצועקים "נמות ולא נתגייס". בפועל, כמובן שצעיר שלא מתגייס בדרך כלל מאריך ימים.
נכון שביטאונה של דגל התורה "יתד נאמן" פרסם לפני שלושה שבועות מאמר מנותק במיוחד, ש"לא אנחנו המשתמטים מחובה יהודית בת שלושת אלפים שנים, הם משתמטים! זה לא רק שגם אנחנו תורמים, אלא רק אנחנו תורמים". אבל "יתד נאמן" הוא עיתון עצמאי יחסית ויו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני נמנע בימים אלה מאמירות מתחכמות, כפי שאמר ב־2022 ש"חצי מהעם ילמד תורה וחצי ישרת בצבא ויתחלפו".
מי שסבור שהאסטרטגיה החרדית מוטעית הוא שר התקשורת שלמה קרעי. הוא פרסם הודעה שבה טען ש"השתיקה של החרדים היא דרך הפעולה הגרועה ביותר. תגידו את האמת! הקומבינטור האמיתי הוא מר בני גנץ וכפילו/סגנו מר יואב גלנט. יותר משצורכי המלחמה מעניינים אותם, הם מגויסים על מלא להפלת הממשלה". ובמילים אחרות, קרעי קורא לחרדים להתגייס להגנת ממשלת נתניהו.
היועץ האסטרטגי איתי בן חורין היה שנים רבות מראשי המאבק לשוויון בנטל. הוא סבור שהנזק לחרדים נגרם גם בלי שידברו. "הכעס רק הולך וגדל. ראיתי סקר ש־75% מתומכי הקואליציה הלא־חרדים לא מקבלים את העמדה של הפטור. הם מאבדים את הציבור הישראלי ומאבדים את עמדת לשון המאזניים. תקשורת זה רק הקצה. הבעיה היא שהם לא מגבשים עמדה שרלבנטית למה שקורה היום".
