גם ב"עלות השחר": רשות המסים תיתן פיצויים על פגיעות ברכוש
גם ב"עלות השחר": רשות המסים תיתן פיצויים על פגיעות ברכוש
הפיצויים על פגיעה ברכוש במבצע מגיעים על נזק ישיר, כמו הרס מבנים ורכבים, וכן על נזק עקיף - אובדן הכנסה. עד היום התקבלו 100 פניות. מנהל קרן הפיצויים: "החקיקה מחריגה מזומן, עתיקות ויצירות אמנות"
המבצע הצבאי האחרון החל אמנם רק שלשום, אך כבר עתה ברור שיהיה לו מחיר, בנפש וברכוש, בשני הצדדים. קרן הפיצויים של רשות המסים היא הכתובת לטיפול בנזקי רכוש שנפגעו בישראל "ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות", אבל גם לנזקי בצורת.
משיחה עם אמיר דהן, מנהל הקרן, ניתן להבין שכמות הנזקים עדיין לא ברורה, כי חלק מהיישובים סגורים והתושבים ברחו. במוקד הרשות התקבלו עד כה 100 הודעות על נזקים לרכוש, וההערכה היא שנכון להיום יש עוד כ-50.
הפרוצדורה, לפי אתר האינטרנט של רשות המסים, היא שאנשי קרן הפיצויים של הרשות מגיעים מיוזמתם לאזור שנפגע יחד עם שמאים ומהנדסים כמה שיותר קרוב לזמן האירוע. הצוות עובר בין המבנים שנפגעו ועורך אומדן ראשוני. לדיירי המבנים אסור לגעת במבנה או בחפץ וגם לא לתקן ללא בדיקת שמאי. דהן מסביר שרשות המסים עובדת עם שמאים ומהנדסים במיקור חוץ, "כמו חברת ביטוח".
לדבריו, יש לערוך הבחנה בין נזק ישיר לנזק עקיף: "קרן פיצויים היא חלק מהתקנות הנלוות של חוק מס רכוש. החוק מבחין בין שני סוגי נזקים: נזק ישיר, שזה פגיעות במבנים, בתשתיות עירוניות, כולל כבישים ורכבים; ונזק עקיף, שזה אובדן הכנסות. זה חוק טריטוריאלי, כלומר מי שזכאי לפיצוי לא חייב להיות אזרח או תושב ישראלי, והוא תקף לכל אדם, פרט למחבל. שווי הפיצוי שאנחנו נותנים הוא החזרת המצב לקדמותו. אם מדובר ברכב, אז אם הוא מושבת מקבלים חזרה את ערכו, ואם ניתן לתקן אותו, אז התיקון ממומן, כולל פיצוי על ירידת ערך. במקרים של מבנים אנחנו בודקים אם מדובר בנזק שהוא גם קונסטרוקטיבי ואז מערבים גם מהנדס".
במקרים של פגיעה ישירה מממנת רשות המסים דיור חלופי בבית מלון או בדירה שכורה, כולל הובלה. למי שביתו נפגע יש אפשרות לשקם את הבית הפגוע עם חברה משקמת, שעובדת עבור רשות המסים או באמצעות קבלן שהוא שוכר את שירותיו: "אנחנו מוציאים מכרזים ולוקחים קבלנים בהתאם לנזק. את החברות המשקמות אנחנו רוצים לשמור לאנשים מבוגרים, כאלה שיותר לחוצים בתזרים המזומנים. במקרים של בתי יוקרה אני מניח שזה יהיה שיקום עצמי. ברגע שעשינו את כתב הכמויות, האזרח חותם עליו ויודע מה לוחות הזמנים. כשהעבודה מסתיימת האזרח חותם על כך שהוא שבע רצון, ורק אז אנחנו משלמים לחברה המשקמת. יש לנו גם חברת בקרה חיצונית שבודקת את איכות העבודה".
כשמגיעים לנושא התכולה העניין קצת מסתבך. לדברי דהן, "השמאי עובר עם בעל הבית על כל התכולה. אם יש דברים שניתנים לתיקון מתקנים, ואם לא, קונים שווה ערך". העיקרון הזה לא תקף תמיד: "החקיקה מחריגה כסף מזומן, עתיקות ויצירות אמנות. אנחנו לא מפצים עליהם. אני 20 שנה ברשות ועוד לא היתה לנו תביעה על יצירות אמנות. אתה תמיד יכול ללכת לחברת הביטוח ולעשות ביטוח בנפרד. חברות הביטוח מוכרות ביטוח לנזקי מלחמה".
במקרים של השגות על השמאות של רשות המסים ניתן לפנות לוועדת ערר. אסף גסטפרויד, שמאי מקרקעין, עורך דין וחבר בוועדת הערר של מס רכוש, מבהיר: "ועדת הערר מיועדת לאנשים שלא משלימים עם מה שמס רכוש קבע. תפקידה של הוועדה הוא להכריע בסכסוכים בין האזרח למדינה". לדבריו, ועדת הערר היא ישות אובייקטיבית: "אנחנו בוחנים כל מקרה לגופו. גם שופט של מדינת ישראל מקבל שכר מהמדינה ופוסק לעתים נגדה". גסטפרויד טוען שפעילות הוועדה היא די נדירה: "בדרך כלל ההכרעה של רשות המסים היא די ליברלית, ולא מתעקשים עם נפגעי פעולות איבה. זאת עובדה שמרבית המקרים נסגרים בלי להגיע לוועדת ערר".
