דעההגיע הזמן להתנגד למס שגובות התאחדות התעשיינים וההסתדרות הכללית
דעה
הגיע הזמן להתנגד למס שגובות התאחדות התעשיינים וההסתדרות הכללית
אין שום הצדקה לתשלומי המס הכפויים הללו, כיוון שהמעסיקים והעובדים כבר לא נהנים משום שירות. מי שחבר בארגונים הארכאיים האלו מוזמן להמשיך לשלם מרצון, אבל אחרים יכולים להשתחרר מהמס הכפוי
הכישלון האחרון של התאחדות התעשיינים וההסתדרות הכללית לעדכן את תשלום דמי ההבראה במגזר העסקי, מצטרף להזנחה תפקודית משותפת של עשרות שנים. מדובר בשני הארגונים החזקים במשק, שאחראים (בהתאמה) על ייצוג מעסיקים ועובדים. בהסכם היסטורי משנת 1995 שנעשה ביניהם, התחייבה ההתאחדות כי מעסיק שההסתדרות מייצגת שליש מעובדיו בלבד, ינכה מכל עובד חבר מס בסך 0.95% משכרו. בנוסף, ינכה המעסיק 0.8% מעובדים שלא הצטרפו להסתדרות, אבל מועסקים בארגון ומוגדרים כ"דמי טיפול מקצועי".
קבוצת משלמי "דמי הטיפול" גדולה הרבה יותר מקבוצת החברים. הסכום המצטבר שההסתדרות גובה בשיטה זו נאמד בעשרות מליוני שקלים בשנה. בשנת 2019 למשל, ההסתדרות גבתה 128 מיליון שקל דמי טיפול. לשם השוואה, המדינה, כמעסיק הכי גדול במשק, שילמה באותה שנה לכלל ארגוני העובדים 80 מיליון שקל שגבתה מהעובדים - למעלה מ-77.5 מיליון להסתדרות והיתרה הצנועה חולקה לארגונים אחרים. ניסיונות שונים ותביעות שהוגשו הן כנגד הסתדרות והן כנגד התעשיינים, בטענה שיש לבטל את מיסי החבר ואת דמי הטיפול, נדחו מטעמים פרוצדורלים, מבלי שנדונו לגופן.
התאחדות התעשיינים חותמת עם ההסתדרות על הסכמים קיבוציים כלליים, אשר רובם מאושרים על ידי שר העבודה והרווחה ומקבלים תוקף של צו הרחבה. המשמעות היא, שההסכם חל על כל המגזר העסקי, לרבות מעסיקים שלא חברים בהתאחדות התעשיינים ועובדיהם. עד לפני כמה עשורים, ניתנה תמורה בעד האגרה: הוסדרו זכויות בענפים השונים, שכללו את הפנסיה, תוספות יוקר ועוד הטבות.
כיום, אין שום הצדקה לתשלומי המס הכפויים הללו, כיוון שהמעסיקים והעובדים כבר לא נהנים משום שירות. ההסכמים הענפיים משנות ה-70 וה-80 ישנים ומעלים עובש. בחלקם שכר המינימום עדיין כתוב בלירות. תקנוני המשמעת למשל, לא עודכנו כבר 50 שנה, ולמעשה קיים קיבעון מוחלט בפעילות המשותפת לתעשיינים ולהסתדרות.
מי שעדיין חבר בארגונים הארכאיים האלו מוזמן להמשיך לשלם מרצון, אבל אחרים יכולים להשתחרר מהמס הכפוי. המעסיקים יכולים לפנות לארגוני מעסיקים אחרים, לקבל החלטה עצמאית ביחס לעדכון זכויות העובדים ללא המתנה להנחיות מגבוה, ובעיקר – לסרב לשלם מיסי חבר ללא הוכחת פעילות של ההתאחדות. אם תגיע תביעה מההתאחדות, היא תצטרך להוכיח את פעילותה כדי לזכות במס.
גם לעובדים יש מילוט: במקום עבודה שבו אין נוכחות או תרומה ממשית של ההסתדרות, ניתן לפנות לארגוני עובדים מתחרים, והפסיקה בשנה האחרונה עמוסת דוגמאות לכך. ניתן ליזום בחירת נציגות עובדים פנימית, שתוסמך לנהל מו"מ עם המעסיק על תשלומים לעובדים, ללא צורך בתשלומי תיווך להסתדרות. בנוסף, כל עובד רשאי להורות למעסיק על הפסקת הניכוי משכרו. ככל שההסתדרות תהיה מעוניינת לאכוף את המס, היא תידרש להוכיח מחדש את מעמדה כמייצגת ראויה של העובדים.
מבחינה כלכלית, החיסכון במס למעסיק ולעובד שווה הרבה יותר מעדכון דמי ההבראה, ואפשר להנות ממנו יחד. אין הצדקה לשלם מיסים לשני הארגונים החזקים שאמורים להוביל את הכלכלה הישראלית, אבל עסוקים רק בעצמם.
עו"ד דפנה שמואלביץ היא שותפה מייסדת במשרד עוה"ד דפנה שמואלביץ ושות'
