חרף האיסור: חברת החשמל בדרך להשתלט על הקמת מתקני החשמל הכשר
חרף האיסור: חברת החשמל בדרך להשתלט על הקמת מתקני החשמל הכשר
הממשלה תצביע היום על התוכנית להקמת מתקני אגירה — שתכלול גם את מתקני האגירה לחשמל הכשר. התוכנית נולדה כריכוך של ההסכם שנחתם בין יהדות התורה לליכוד על איסור ייצור חשמל בשבת. חברת החשמל צפויה להשתלט על הקמת המתקנים אף שב־2018 הדבר נאסר עליה מחשש למונופול בשוק האנרגיה
בינואר האחרון, במשרדים ההיסטוריים של חברת החשמל בתל אביב, נערכה פגישה שבה נכחו ח”כ משה גפני, נציגי החברה הכלכלית בני ברק וחברי הנהלה בחברת החשמל, בהם המנכ"ל הטרי מאיר שפיגלר. מטרת הפגישה — קבלת ברכת הדרך של חברת החשמל להקמת פרויקט של חשמל כשר בשכונה חדשה בצפון בני ברק. מתקני החשמל הכשר יוקמו על ידי חברות פרטיות, אולם יחוברו על ידי חברת החשמל, שעל פי החוק היא הסמכות היחידה שמורשית לחבר את מתקני החשמל הכשר לבתים.
במועד שבו נערכה הפגישה, המכרז לשוק הפרטי היה כבר בשלביו האחרונים. יועצים שנחשבים למומחים מהשורה הראשונה בשוק החשמל הישראלי ליוו אותו. מחוץ למשרדי הממשלה לא מעט חברות פרטיות ראו במכרז, שעלותו מוערכת בכ־100 מיליון שקל, הזדמנות להיות החלוצות בתחום מתפתח ולייצר לעצמן דריסת רגל ראשונה בשוק החדש או במילים אחרות — חלוצי היזמות הכלכלית־חרדית. הפרויקט החדש עשוי להחליף עשרות אלפי גנרטורים שמחוברים כיום בצורה לא חוקית ומזהמת, בפתרון זול יותר, ירוק יותר, בטיחותי יותר, ובעיקר חוקי.
ההזדמנות העסקית ודריסת הרגל בשוק חדש ומתפתח לא חמקו מעיני מנכ”ל חברת החשמל מאיר שפיגלר, שטען בפגישה כי לא רק שיחבר את מתקני האגירה, אלא גם יקים אותם, אמירה שהצליחה להפתיע את הנוכחים. החברה הכלכלית בני ברק פנתה לחברת החשמל כדי לברר כיצד חברת החשמל תחבר את הבתים למתקני האגירה שיוקמו עלי ידי חברות פרטיות. אולם, במסגרת ניסיון ההשתלטות של חברת החשמל על הפרויקט, היא טענה מול הגורמים הרלבנטיים, ואפילו בהודעות רשמיות למשרד האנרגיה שאמון על הנושא — שהחברה הכלכלית בני ברק פנתה אליה כדי שתקים את מתקני האגירה במקום או בנוסף לחברות הפרטיות. לפי הרפורמה שנעשתה בחברה ב־2018, לחברת החשמל אסור להקים את המתקנים, אך מכיוון ששיתוף הפעולה של חברת החשמל הכרחי להצלחת הפרויקט — לנוכחים לא נותרה ברירה אלא לתת לה לקדם את הקמת המתקנים.
אולם, מה עושים כשהחוק לא מאפשר לחברת החשמל להשתלט על שוק חדש ולחזור להיות מונופול? משנים את החוק.
על כך בדיוק יצביעו היום חברי הממשלה: על הענקת האפשרות לחברת החשמל להקים את מתקן האגירה בבני ברק, אף שמדובר בהפרה של הרפורמה בחברה, שנועדה להפוך את משק החשמל לתחרותי, יעיל ומתקדם. בדרך גם ינחו את רשות החשמל לבנות תוכנית לשילוב מתקני אגירה במרכזי ערים. על פי התוכנית החדשה, חברת החשמל תקים את הפרויקט בבני ברק כפיילוט חד־פעמי, ותחויב למכור את המתקנים בעוד כשלוש שנים, במועד שבו יסתיים ההסכם הקיבוצי של חברת החשמל עם משרד האוצר. מעבר לכך, במשרד האנרגיה מסרבים להתחייב כי חברת החשמל תהיה מנועה מהקמת פרויקטים של חשמל כשר גם בעתיד. חשוב להדגיש כי הדירקטיבה של האיחוד האירופי ממליצה שלא לאפשר לחברה המפעילה את רשת החשמל יכולת להקים מתקני אגירה בשל החשש מפגיעה בתחרות.
העבודה הרבה שדרשה הצעת המחליטים על החשמל הכשר, הובילה לעיכוב נוסף במה שנראה כמכשול הגדול ביותר של שוק החשמל הישראלי — אישור תחנות כוח חדשות במרכז הארץ. לא מעט מומחים במשק החשמל מזהירים כי ללא הקמת תחנות כוח חדשות במרכז הארץ, בשנת 2026 לא יהיה מספיק חשמל בגוש דן, ובימי שיא לביקוש החשמל — ייאלצו להיות הפסקות חשמל יזומות. הטענה לא מפתיעה במיוחד לאור תהליך החשמול שעובר העולם בשנים האחרונות — בו יותר ויותר מכשירים הופכים לחשמליים. הדוגמאות המוכרות לכך הן כמובן הרכבים החשמליים והכיריים החשמליות. בישראל יש להוסיף את הגידול הטבעי של האוכלוסייה ואת עליית התוצר שמלווה בדרך כלל גם בעלייה בביקוש לחשמל, כלומר — צריך חשמל, הרבה חשמל. עיקר הביקוש לחשמל נמצא באזור המרכז, וכשרשת החשמל בישראל אינה יכולה להעביר כמויות גדולות כל כך של חשמל למרכז, אין ברירה מלבד להקים את התחנות החדשות באזור המרכז. למרות זאת, בממשלה מעכבים את אישור ההקמה של תחנות כוח חדשות במרכז הארץ. בערי המרכז יושבים ראשי ערים שמתנגדים להקמת תחנות כוח חדשות בשטחן ומפעילים לחץ על חברי הכנסת לעכב את ההחלטה. ההחלטה מתעכבת כשלוש שנים והלחץ של ראשי העיר גובר ככל שמתקרבים לתקופת הבחירות ברשויות המקומיות הצפויות להתקיים באוקטובר השנה. שר האנרגיה ישראל כ"ץ ניסה להעלות להצבעה את אישור הקמת התחנות החדשות (כיום יש ארבע תחנות הממתינות לאישור), אך אלו נפלו בסופו של דבר ברגע האחרון ביום חמישי בשבוע שעבר. שוב ממשלת ישראל מוכיחה שהשיקולים המגזריים עדיפים על השיקולים של כלל הציבור הישראלי.
מתקני האגירה שיפיקו חשמל כשר מורכבים מסוללות ליתיום־יון, בדומה לאלו במכשירי הסלולר, אך בגודל של מכולה. כמו כל סוללה נטענת, ניתן להטעין אותן באנרגיה חשמלית, ולפרוק את החשמל בזמן ובעוצמה הנדרשת.
בשוק החשמל נהוג להכיר במתקני אגירה כתחליפיים לייצור, וזאת מכיוון שישנם פערים משמעותיים בעלות ייצור החשמל בשעות היום השונות. במהלך שעות הבוקר והצהריים המתקנים הסולאריים בתפוקת שיא, והביקוש לחשמל בשפל, לכן עלות הייצור נמוכה. בשעות הערב, כשרוב האנשים חוזרים לביתם, המתקנים הסולאריים מפסיקים לייצר חשמל והביקוש לחשמל מזנק. הביקוש הגבוה מגביר את ייצור החשמל בתחנות כוח שיעילותן מייצור אנרגיה סולארית — והמחיר מזנק. (מתקנים סולאריים קרקעיים, שאינם מחוברים למתקני אגירה, הם הצורה הזולה ביותר להפיק חשמל כיום).
כדי להפחית את עלויות ייצור החשמל, החלו להתפתח טכנולוגיות אגירה שונות שמאפשרות הטענה של סוללה במהלך השעות שבהן הפקת החשמל זולה, ושימוש בחשמל כשהפקת החשמל במתקני הייצור יקרה. על המודל הכלכלי הזה נשענים ספקי החשמל הפרטיים, שמוכנים להציע הנחות של 10%-5% בחשבון החשמל ללקוחות לעומת תעריף חברת החשמל.
מתקני האגירה מאפשרים גם את אגירת החשמל הסולארי המופק בשעות היום ופריקתו בשעות הערב — דבר הכרחי לקידום של אנרגיות מתחדשות בישראל. יתרון נוסף בשימוש במתקני האגירה (לפחות השימוש המיועד, מדובר בטכנולוגיה שנכנסה רק בשנים האחרונות) הוא למען יציבות תדר החשמל הנדרש להיות מאוזן בין הביקוש להיצע בכל רגע.
לאור כל אלו, מתקני האגירה מצטיירים כפתרון המושלם — גם בעלי מודל כלכלי יעיל ומוצלח וגם מרחיבים את השימוש באנרגיות מתחדשות, ועל הדרך יכולים לשרת גם את האוכלוסייה החרדית להפקת חשמל כשר. משה גפני ניסה למכור את הסיפור הזה לציבור בעת ההסכמים הקואליציוניים עם הליכוד, כשהמדינה סערה מדרישת החרדים להפסקת ייצור חשמל בשבת — דבר שאינו אפשרי טכנולוגית. הדרישה של החרדים בהמשך הותנתה ונוסחה מחדש — כך שהממשלה תפחית חסמים להקמת מתקני אגירה.
בנאום בכנסת טען אז ח”כ גפני, אותו גפני שפעל לביטול המס על הכלים החד־פעמיים, שהדרישה להפחתת החסמים על מתקני האגירה היא בכלל על מנת לעודד אנרגיה סולארית. גפני שכח לציין שעל פי תוכנית הפיתוח למשק החשמל של חברת נגה, המקום האופטימלי להקמת מתקני אגירה שיעודדו אנרגיות מתחדשות הוא ברמת הגולן, בערבה ובעוטף עזה, ולא באזורי המגורים של האוכלוסייה החרדית.
כשהעבודה בעיניים הקודמת לא צלחה, מנסים כעת למכור לנו ספין חדש: מתקני האגירה של החשמל הכשר בכלל מיועדים ליציבות תדר החשמל ואמינות המערכת. ברקע הדברים שוכחים לציין חברי הכנסת שהקמת מתקני אגירה ליציבות תדר החשמל אמורה להיות במקומות אסטרטגיים ברשת החשמל — למשל בתחנות משנה (המפחיתות את מתח החשמל) של חברת החשמל. בשל הצורך הזה לחברת החשמל מותר להקים מתקני אגירה בתחנות אלו, בהיקף של עד 15% מסך האגירה בישראל. נכון להגיד שגם מתקני אגירה במרכזי הערים יוכלו לספק את היתרונות שצוינו, אך אלו יהיו חלקיים ביותר, לפחות לעומת הקמת המתקנים במקומות שאליהם הם מיועדים.
2 צפייה בגלריה
יו”ר ועדת הכספים ח”כ משה גפני (משמאל), ומאיר שפיגלר, מנכ”ל חברת החשמל. צפוי מחסור בחשמל לגוש דן ב־2026
(צילומים: יואב דודקביץ, אלכס קולומויסקי)
אף שיש יתרונות בטיחותיים וחשיבות להקמת מתקני האגירה לחרדים, מדובר במוצר פרימיום שצריך להיבנות על ידי השוק הפרטי — ולא במימון הציבור מתקציב חברת החשמל.
מטעמו של ח”כ גפני נמסר בתגובה: “הוא אינו מתייחס לתוכן של פגישות סגורות”.
מחברת החשמל נמסר בתגובה: “החברה הכלכלית בני ברק נפגשה עם הנהלת חברת החשמל על מנת לבדוק היתכנות השתתפות החברה במיזם, עוד בטרם היציאה למכרז. לאור חשיבותו הלאומית של הפרוייקט הייחודי וראשון מסוגו בעולם, הציעה חברת החשמל לבחון מקצועית ואופרטיבית את האפשרות להוציא אותו אל הפועל. מדובר במתקן מורכב, שיתרום לניהול המערכת ובאותה הזדמנות יאפשר לחפצים בכך על פי אמונתם, לקבל חשמל כשר”.
