הממשלה אישרה עוד 165 מיליון שקל למוסדות תורניים
הממשלה אישרה עוד 165 מיליון שקל למוסדות תורניים
בעקבות הלחץ שהפעילו הפוליטיקאים החרדים, תקציב המוסדות התורניים זינק ל-1.089 מיליארד שקל - והקיצוץ הרוחבי שעל בסיסו נבנה תקציב המדינה לא יחול עליהם. "התורמים הגדולים" למוסדות התורניים: משרדי הביטחון, התחבורה והחינוך
הממשלה אישרה היום (א') העברה של 165 מיליון שקל לתמיכה במוסדות תורניים. העברה זו מגדילה את היקף הכספים הקואליציונים ב-145 מיליון שקל נוספים.
כתוצאה מאישור העברת הכספים, צפוי היקף הכספים הקואליציוניים לשנת 2023 לעמוד על 5.8 מיליארד שקל, סכום המשקף גידול של למעלה מחצי מיליארד שקל לעומת הכספים הקואליציוניים שהוכרזו בפברואר לקראת הכנת התקציב לממשלה.
"התורמים הגדולים" להגדלת תקציב המוסדות התורניים הם משרד הביטחון (37 מיליון שקל), משרד התחבורה (11 מיליון שקל), משרד החינוך והמשרד לביטחון לאומי (כל אחד מהם יישא ב-9 מיליון שקל), ומערכות ההשכלה הגבוהה, התעסוקה, והבריאות שיתרמו כל אחד שישה מיליון שקל.
הרוב המוחלט של הכסף הושג עקב דרישות של הפוליטיקאים החרדים, וכ-51 מיליון שקלים נבעו מהגידול במספר תלמידי הישיבות, עובדה שזכתה להדגשה על ידי הפוליטיקאים שניסו להציג את ההעברה הנוכחית כהכרחית.
עם זאת, 94 מיליון שקל נוספים מגיעים בשל סיבות אחרות, שנויות במחלוקת. 79 מיליון שקל נועדו, על פי החלטת הממשלה, "לצורך הגדלת היקף התמיכה". כלומר, לוודא שכל בחור ישיבה ואברך מקבל סכום גבוה יותר מדי חודש.
ל"כלכליסט" נודע כי מאחורי ניסוח זה מצויה, בין היתר, דרישת הפוליטיקאים החרדים שהקיצוצים הרוחביים ביתר משרדי הממשלה לא יחולו עליהם. נזכיר, כי כאשר הממשלה בנתה את תקציב המדינה הוחלט על קיצוץ רוחבי בהיקף של 3%.
ואולם, החרדים טענו כי למרות הקיצוץ הם צריכים לקבל את הסכום המפורט בהסכם הקואליציוני. לעומת זאת, האוצר טען כי המהות של קיצוץ רוחבי היא שאחרי שלוקחים בחשבון את כל הצרכים והדרישות ומבינים שהעוגה קטנה מדי, כל אחד נאלץ להצטמצם מעט.
250 מיליון שקל נוספים בדרך
בשלב זה, תקציב המוסדות התורניים גדל ב-165 מיליון שקל והגיע ל-1.089 מיליארד שקל, אך צריך לזכור כי במאי האחרון התקבלה החלטה נוספת הקובעת כי יועברו 250 מיליון שקל מהתקציב שנועד לחינוך החרדי לתמיכה במוסדות התורניים. באותה החלטה גם נקבע כי על הממונה על התקציבים יהיה למצוא מקור תקציבי לאותם 250 מיליון שקל גם לשנת 2024, ואם הוא לא יימצא, הממשלה תוביל קיצוץ רוחבי של 1.85% בכל משרדי הממשלה.
ההחלטה הנוכחית מתייחס לאותה תוספת שצפויה להגיע למוסדות התורניים ומודיעה כי שר החינוך צפוי לפרסם תקנות שיוודאו כי תוספת זו תלך דווקא לכוללים שבהם לומדים אברכים ולא למוסדות תורניים אחרים דוגמת ישיבות או מדרשות לבנות.
ההחלטה שאושרה היום כוללת גם שורה שנוגעת למגזר הציוני דתי: הוחלט להסיט כ-20 מיליון שקל שיועדו במקור ל"תשתיות ושיפוצים בישיבות הסדר וישיבות מעודדות שירות צבאי" לטובת תמיכה בלימודי תלמידות במדרשות לבנות, לטובת מוסדות תורניים הפועלים ביישובי עוטף עזה או מעודדים שירות צבאי. בסביבת שר האוצר הסבירו ל"כלכליסט" כי הסיבה היא שבשלב זה של השנה כבר ניתן לקבוע כי תקציבי השיפוצים והתשתיות לא ינוצלו במהלך 2023, ולכן הכספים הוסטו למטרות אחרות.
בזמן שתקציבי הישיבות החרדיות גדלים, הרי שההחלטה כוללת גם החלטה אחת של קיצוץ בתקציבי החרדים. מדובר על הקטנה של תקציב הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי ב-35 מיליון שקל, כך שהוא יעמוד על 215 מיליון שקל במקום על 250 מיליון שקל.
קיצוץ זה נועד בכדי לממן את הגדלת סבסוד התחבורה הציבורית ולמנוע את ההתייקרות שכבר נכנסה לתוקף. אפשר לפקפק, ובצדק רב, על העשייה של הרשות לפיתוח חברתי-כלכלי, אבל אי אפשר להימנע מן הסמליות, כאשר ביד אחת הממשלה מגדילה את תקציבי הישיבות אשר פוגעים בתמריץ להשתלב בכלכלה ובחברה, וביד השנייה ובאותה החלטה, הממשלה מקטינה את התקציב של הגוף שאמור לפעול לקידום חברתי-כלכלי של החרדים.
