ניתוחהמקלות והגזרים בתוכנית לפינוי מפעלים מזהמים בחיפה
ניתוח
המקלות והגזרים בתוכנית לפינוי מפעלים מזהמים בחיפה
הממשלה שוב תנסה לאשר את ההחלטה שתוציא לדרך את הפרויקט לשינוי פני מפרץ חיפה. ההזדמנות להפוך שטח מזוהם שמסכן את בריאות התושבים לרבבות דירות ואזורי תעסוקה, תלויה בשילוב של מהלכים מסובכים ובשאלת מימון טיהור הקרקע
הממשלה תעשה ניסיון נוסף לקדם את ההחלטה לפיתוח מפרץ חיפה והפסקת פעילות המפעלים המזהמים בו. בשבוע שעבר משרדי הממשלה לא הצליחו להסכים על נוסח ההחלטה, במיוחד בעקבות הסתייגויות שעלו ממשרד המשפטים והמשרד להגנת הסביבה.
לכן, בניגוד לציפיות היא לא הוצגה בישיבת הממשלה. נכון לכתיבת שורות אלה, ההערכה היא כי המסמך מוכן והוא צפוי להיות מופץ היום למשרדי הממשלה לקראת הישיבה ביום ראשון הקרוב. בלב ההחלטה: הקמה של צוות ממשלתי למשא ומתן עם בזן, כיל ותש"א (חברת תשתיות אנרגיה, לשעבר תש"ן) על הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית והכימית באזור בתוך עשור.
היעד הזה לא מופיע במפורש בטיוטת ההחלטה שהגיעה ל"כלכליסט", אבל במסמך נכתב כי הוא מבוסס על דו"ח ועדת מנכ"לים מיולי 2021, אשר המליץ על הפסקת פעילות פטרוכימית בתוך עשור או פחות מכך. ועדה שהובילה המועצה הלאומית לכלכלה.
התוכנית שהצוות יצטרך לקדם מכילה לא מעט "גזרים" שאמורים לעודד את החברות להתפנות מהשטח המדובר. עם זאת, ישנה נקודה שצפויה לעורר מחלוקת מול החברות - על פי ההחלטה, התעשיות המזהמות יצטרכו לממן את טיהור הקרקע בעלות שמוערכת במאות מיליוני שקלים.
אך עוד לפני המחלוקת מול החברות, בימים האחרונים ניהלה מנכ"לית משרד ראש הממשלה החלופי יאיר לפיד, נעמה שולץ, דיונים קדחתניים עם משרדי הממשלה הרלבנטיים במטרה להגיע להסכמות ביניהם על מסמך שיאושר בישיבת הממשלה הקרובה.
לפיד מוביל את המהלך עם המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה הנוכחי, משום שזו אחת מהבטחות הבחירות שלו. היתרון הפוליטי הוא בכך שחברת מפלגתו קארין אלהרר היא שרת האנרגיה, ולכן סביר שהיא תגייס גם את משרדה לטובת העניין, אף על פי שהאינטרסים של המשרד לא תמיד מתיישבים עם התוכנית. זו אמורה להיות הפעם הראשונה שהממשלה מחליטה לסגור את הפעילות הפטרוכימית במפרץ, מציבה שנת יעד לכך, ומאשרת זאת במסמך מפורט המקובל על כל המשרדים.
מטרת־העל של ההחלטה היא להוביל לפיתוח חברתי וכלכלי של אזור המפרץ בפרט, אך גם של מטרופולין חיפה בכללותו. אפשר למצוא בה שני עוגנים מרכזיים, הראשון הוא הפסקת פעילות המפעלים המזהמים, פיתוחו של המפרץ והסבת שטחו לעירוני מוטה מגורים, תעסוקה, לוגיסטיקה ותעשייה. העוגן השני של ההחלטה הוא קידום של ארבעה פרויקטים שכבר מצויים בתכנון, ואמורים להפוך למנועי צמיחה של האזור: קו רכבת מהירה מהמפרץ לתל אביב, והקמתם של בית חולים בקריית אתא, פארק מטרופוליני ענק לאורך נחל הקישון עד נשר ופארק הייטק באזור נחל סעדייה.
ההצעה לבזן: שינוי ייעוד הקרקע במקום מפעל
בעקבות ההחלטה אמור לקום צוות משא ומתן, שאמור להוביל למתווה מוסכם להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית והכימית במפרץ חיפה. הדיאלוג המאתגר מכל יהיה מטבע הדברים עם בזן, החולשת של 2,132 דונם מתוך כ־20 אלף דונם בשטח המדובר. בזן מזקקת נפט ומייצרת ממנו דלקים, וחברות־בנות שלה מייצרות במתחם חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק ומוצרים ארומטיים, שמשמשים חומרי גלם לתעשיות כמו ביגוד ותרופות.
הממשלה אינה יכול להורות על הפסקת פעילות בתי הזיקוק באופן חד־צדדי מאחר שהחלטה כזו תגרור אותה להתנגחות ארוכת שנים בבתי המשפט, כשהמטרה היא להפסיק את הפעילות הזו בתוך עשור. כדי לקדם את הסגירה המדינה מעוניינת בשנים הקרובות להגדיל את יבוא התזקיקים, כך שיתייתר הצורך לייבא נפט גולמי ולזקק אותו בארץ. צעד זה לא רק מרחיק את הגורם המזהם מהמפרץ, הוא גם פותח אפשרויות כלכליות - בעוד רק 15 מדינות מוכרות נפט, יש בעולם מאות יצרנים של תזקיקים. בנוסף, התקווה היא כי בעתיד, עם המעבר לרכבים חשמליים, צריכת הנפט והתזקיקים תצטמק.
ה"גזר" שיעודד את בזן להסכים להפסיק את פעילות הזיקוק יהיה עסקה שבמסגרתה היא תוכל לשנות את ייעוד הקרקע ולהקים בשטח תעשייה או לוגיסטיקה לא מזהמת. היום, על פי ההסכם לחכירת הקרקע שנחתם ב־2007 עם המדינה, החברה לא יכולה לעשות זאת. שינוי הייעוד יספק לה אופק כלכלי רחב יותר מהמצב היום שבו חוזים ירידה בביקוש לתזקיקים.
חוות מכלי הנפט תתייתר, מפעל הדשנים ייסגר
מתקן נוסף שיפונה הוא חוות המכלים של החברה הממשלתית תש"א, חווה ששוכנת בצמוד לרחוב דגניה, הגבול הדרומי של קריית חיים. מאבקים סביבתיים ובריאותיים רבים התנהלו סביב חוות המכלים, שמחזיקים 300 אלף טונות נפט גולמי ושהלקוח היחיד שלהם הוא בזן. הפסקת פעילות הזיקוק מייתרת את הצורך במכלים, אבל זה צפוי לקרות רק בעוד עשור.
צוות המשא ומתן ינסה להוביל למתווה שיאפשר להרחיק את המכלים מקריית חיים מוקדם יותר. אפשרות אחת על הפרק היא צמצום השטח שבו הם מפוזרים והרחקתם מהעיר. אפשרות אחרת היא העתקת המכלים לשטח שבו בזן עצמה מאחסנת נפט גולמי. ארגוני הסביבה מתנגדים עקרונית למתווה שמקנה לבזן אפשרות להתרחב ולהקים תשתית חדשה לאגירת נפט. אך מול זה עומד היתרון שנובע מקיצור של לפחות 5 שנים במועד לפינוי המכלים. השאיפה היא כי סוגיה הזו תיסגר באותו משא ומתן עם בזן. השטח שיפונה בקריית חיים יכול לשמש בעתיד להקמת שכונה שבה על פי הערכות 12 אלף דירות.
המתקן השלישי שהממשלה תפעל להפסיק את פעילותו הוא מתחם הדשנים של כיל, הממוקם ממזרח למתקן בזן. הפעילות במקרה הזה אינה קשורה לפעילות התזקיקים ולכן היעד לסגירתו הוא 2025, תחת משא ומתן עם החברה. שאר המתקנים והמפעלים של כיל נמצאים בדרום הארץ, ומשום כך מעריכים כי גם מבחינתה עדיף לסגור או להעתיק את הפעילות מהמפרץ.
מאחסון תזקיקים בנמל ועד לעשרות אלפי דירות חדשות
סגירת בתי הזיקוק תחייב את המדינה לעבור למתווה שבו מייבאים תזקיקים, ולשם כך הממשלה מבקשת להקים נמל שיאפשר יבוא של כ־425 אלף טונות תזקיקים בשנה, ותשתיות אחסון בהיקף של 550 אלף ליטר בצפון ו־300 אלף ליטר בדרום. אפשרות שנבחנת היא כי שטח בזן במפרץ חיפה ישמש לאחסון התזקיקים. במקרה הזה החברה תצטרך 200 דונם, כלומר פחות מ־10% השטח עליו היא חולשת. זאת, לעומת המצב היום שבו מאוחסן נפט בהיקף של 1.1 מיליון טונות בבזן ועוד 300 אלף טונות בקריית חיים. בנוסף, חומר הגלם המאוחסן נחשב פחות רעיל ופעילות הזיקוק לא תתבצע בארץ. השאיפה היא כי הפתרון הזה יהיה זמני עד ל־2040 בתקווה כי עד אז הביקוש לתוצרי הנפט יקטן. בנוסף, יהיה צורך בפתרון אחסון ל־75 אלף ליטר גפ"מ (גז המשמש לבישול וחימום); ביטומן שנוצר מנפט גולמי ומשמש לייצור אספלט וחומרים נוספים.
במקביל למגעים להפסקת פעילות הזיקוק והכימית, המועצה הארצית לתכנון ובנייה תוציא לדרך תוכנית מתאר ארצית חדשה לפיתוח המפרץ עם פוטנציאל להקמת 100-70 אלף דירות, 6 מיליון מ"ר של תעסוקה ופארק מטרופוליני חדש לאורך הקישון. התוכנית הזו תכלול גם את הפתרונות לאחסון הדלקים משום שבממשלה רוצים למנוע מצב שבו מצד אחד תוכנית לשינוי ייעוד תאושר, אך מצד שני בגלל התנגדויות לא תאושר תוכנית לאחסון התזקיקים.
ההחלטה כוללת גם ארבעה פרויקטים גדולים, שנתפסים כמנועי צמחיה כלכליים לאזור: קיצור זמן הנסיעה של הרכבת מהמפרץ לתל אביב מ־80 דקות היום לכ־40 דקות, בין היתר באמצעות מנהור המסילה שלאורך קו החוף בחיפה. פרויקט זה אמור לפנות שטח שכיום חוצץ בין העיר לחוף הים וכן יש בו פוטנציאל לבניית כ־5,000 דירות. בנוסף, בהסכמת משרד האוצר יקום בית החולים בקרית אתא, תשונה תוכנית המייעדת לתעשייה שטח באזור נחל סעדיה ליד צומת הצ'ק פוסט לפארק הייטק, תוך שמירה ושיקום תוואי הנחל. הפרויקט הרביעי הוא הפארק המטרופוליני, שישתרע לאורך 10 קילומטר על גדול נחל הקישון. עלות הקמתו המוערכת היא כמיליארד שקל, 50% מהסכום הזה יגיעו מקק"ל.