סגור
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' 1.7.24
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: אלכס קולומויסקי)

פרשנות
הפוליטיקה הפכה את סמוטריץ' לפרויקטור של ההשתמטות

 הצורך לשמור על הממשלה הביא את שר האוצר, שבעבר דיבר על עוני מרצון ועל חשיבות היציאה לעבודה, לצאת נגד ציבור בוחריו תוך נפנוף בטיעונים חברתיים

סוגיית סבסוד המעונות היא מיקרו־קוסמוס להתנהלות הכלכלית של המערכת הפוליטית החרדית, שמהווה בעצם ניצול לרעה של מדינת הרווחה המודרנית, ועליה מנצח שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
במקרה של סבסוד המעונות, הניצול הזה בולט במיוחד. הממשלה החליטה על "סבסוד מעונות" ככלי מדיניות לעידוד תעסוקה וממילא להגדלת התוצר בישראל ושיפור רמת החיים בישראל. מכיוון שנשים הן המועסק הגמיש יותר, החליטה המדינה לסבסד את המעונות, בכדי להפוך את יציאתן לעבודה למשתלמת יותר. במקרה שהגבר לא עובד, ההטבה לא ניתנה, הן בשל העובדה כי משק בית שאף אחד לא עובד בו נמצא בלחץ כלכלי ובכל מקרה ייצא לעבוד, והן בשל העובדה כי כל עוד אחד מבני הזוג לא עובדים, הוא יוכל לשמור על הילדים ולכן אין חסם יציאה לעבודה.
אלא שהחרדים הפכו את סבסוד המעונות מכלי מדיניות שנועד לעודד תעסוקה - לזכות סוציאלית שפוגעת בתעסוקה. סבסוד המעונות כיום הוא אחד הרכיבים שמאפשרים למשפחה החרדית, להסתפק רק בבת זוג עובדת אחת, והחרדים טוענים כי ביטול הסבסוד יביא לירידה בתעסוקת נשים חרדיות. אחד הנציגים הבולטים של הטענה הזו הוא שר האוצר סמוטריץ', שלפעמים נדמה שהוא משמש כעורך דין בהתנדבות של הפוליטיקאים החרדים. בשבוע שעבר אמר סמוטריץ' לעיתונאים כי "אין אברך אחד שתבטל לו את הסבסוד והוא יעזוב את הכולל ויישב בבית. אתה תחזיר הביתה את האשה והיא תחזור לעוני" – טענה שאינה מגובה עובדתית. גם בלי הסבסוד יהיה משתלם לכל אשה חרדית שמרוויחה מעל לשכר מינימום לצאת לעבוד, יהיו גברים רבים שיבחרו להגדיל הכנסות בדרך כלשהי (ולכן נכון שהממשלה תגבה את המהלך במערך של הכשרות מקצועיות לחרדים), ויהיו נשים שיבחרו לפעול להגדלת שכרן — שזה כיום האתגר העיקרי שלהן. אם להשתמש בשפה של סמוטריץ': ההערכה שהחרדים יבחרו להתאבד כלכלית בתגובה לביטול הסבסוד, ו"יקנסו" את ילדיהם באובדן הכנסות נוסף של הכנסת האם — היא מתנשאת ומשקפת גזענות של ציפיות נמוכות וחוסר הבנה של עולם הערכים היהודי.
כל הדברים הללו היו נכונים גם לפני סוגיית הגיוס, אלא שפסיקת בית המשפט הפכה את האירוע לדרמטי וכואב יותר. המשפטנים בממשלה הגיעו למסקנה כי בהתאם לפסיקת בג"ץ לא ניתן להמשיך לתת סבסוד מעונות למי שחייב בגיוס ולומד במוסד תורני. מדובר בכ־6,700 משפחות. בין אם חוות הדעת המשפטית צודקת משפטית ובין אם לא, היה מצופה משר האוצר - שמעבר להיותו מופקד על הכלכלה הישראלית הוא גם מייצג ציבור של משרתי מילואים ולוחמים - שיגיד לשותפיו החרדיים: "גם מבחינה חברתית וגם מבחינה מוסרית, זה נראה רע להילחם ולהגן על הטבה שנשללה בגין השתמטות מצה"ל.
הפעם זה אולי מהלך מצומצם אבל אפשר לנצל אותו כדי לפתח הכשרות לתעסוקה ומסלולי צבא לחרדים. נעקוב מקרוב אחרי ההשלכות של המהלך על התנהגות משקי הבית החרדיים, ובכך אולי גם נקטין זעם ציבורי ונועיל לכלכלה". במקום זה, סמוטריץ' הפך להיות הפרויקטור של חוק המעונות, הוא נלחם על החוק הזה בכל זירה, ומגייס עבורו טיעונים והתפלפלויות מסוגים שונים.
כך לדוגמה, סמוטריץ' אמר בתדרוך לעיתונאים בשבוע שעבר: "מה מאפשר את אורח החיים החרדי במדינת ישראל? לא תקציב הישיבות שהוא גרוש וחצי, וגם לא המעונות, וגם לא הארנונה. אנחנו מדינה סוציאל־דמוקרטית שיש בה חינוך, בריאות, ורווחה בחינם". מבחינת סמוטריץ', מכיוון ש"אנחנו לא רוצים לבטל את זה, אנחנו לא רוצים להפוך לארצות הברית שאם אין לך 40 אלף דולר, אז הילד שלך לא בבית ספר יהודי". לא קשה לשים לב לסתירה הפנימית בדבריו. אם סמוטריץ' סבור כי ביטולה המלא של מדינת הרווחה יגרום לחרדים לצאת לעבוד, אז למה הוא סבור כי "הפחתה דרמטית ברמת החיים של החרדי" לא תגרום להם לצאת לעבוד? הוא הרי איים שההשלכה של ביטול סבסוד המעונות היא שהאשה תפסיק לעבוד, והמשפחה שהתקיימה על משכורת וסבסוד מעונות, תתקיים רק על המלגה של הבעל מהמוסד התורני. התשובה היא, שסמוטריץ' נמצא עמוק בתוך קמפיין של הגנה על הקואליציה ועל יציבותה, לטיעונים הרטורייים שלו לא צריך לייחס משקל, הוא דובר מיומן שיכול לטעון דבר והיפוכו.
להשלמת התמונה, בספטמבר 2018, כשסמוטריץ' היה מועמד להשתלט על מפלגת האיחוד הלאומי־תקומה הוא הציג מצע כלכלי שפותר את הבעיה שסמוטריץ' עמד עליה. במצע של המפלגה נכתב אז, "התנועה מאמינה שיש לחלק בין נזקקים המסוגלים לעזור לעצמם ולא עושים כן, לבין נזקקים שאינם מסוגלים לעזור לעצמם וזקוקים לסיוע מהחברה". בהמשך המצע אף נכתב, כי "לתנועה יש ביקורת חריפה על שיטת המדידה הנוכחית של העוני, אי אפשר להפריד בין עניים אמיתיים לאוכלוסיות ומגזרים שבוחרים ברמת חיים נמוכה מסיבות אידיאולוגיות".
סמוטריץ' לא פועל כעת רק נגד רצון בוחריו ומקומם עליו את המילואמניקים, אלא הוא פועל גם בניגוד להיגיון העמוק של מדינת הרווחה, שנועדה לשפר איכות חיים, וגם בניגוד לתפיסתו האידיאולוגית כי יש להבחין בין עוני מבחירה לבין עוני רגיל.
ולסיום, יש להגיד את המובן מאליו: סמוטריץ' מנופף במדינת הרווחה בתור תירוץ להזנחתו את הנושא החרדי, אך למעשה, הזנחת הנושא החרדי תהפוך את מדינת הרווחה לבלתי אפשרית בעתיד. ובעתיד, כשמדינת הרווחה תקרוס, זה יהיה הרבה יותר כואב, במיוחד לבני החברה החרדית.