ממשלת נתניהו יוצאת לדרך: הדרת נשים, החלשת שופטים ומפכ"ל-על
ממשלת נתניהו יוצאת לדרך: הדרת נשים, החלשת שופטים ומפכ"ל-על
קווי היסוד של הממשלה הנכנסת לא מותירים מקום לספק: ישראל עומדת לשנות את פניה • עסקים יוכלו לסרב לשרת להט"בים • יופעלו קווי אוטובוס שנשים יודרו מהם • תחוקק פסקת ההתגברות על פסיקות העליון • יוקצו מיליארדים לפעילות הדתה • איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי, ינהל בפועל את תקציב המשטרה במקום המפכ"ל
מפכ"ל־על | הכוח הדורסני שיקבל בן גביר לידיו
עיון בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית מראה עד כמה ישראל עומדת להפוך למה שמכונה "מדינת משטרה", תחת איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי. ההסכם מבטיח להגדיל את תקציב המשרד לביטחון לאומי (שעומד כיום על 20.5 מיליארד שקל) בפי יותר משלושה בתוך 7 שנים, על ידי תוספת מדורגת של 45 מיליארד שקל להקמת המערך לביטחון לאומי והמשמר הלאומי, פרויקטי בינוי ותשתית, הגדלת תקני כח אדם ועוד. נקבע שלשר "תתאפשר גמישות ביעוד התקציבים, בהתאם לגיבוש תוכנית עבודה רב שנתית ובהתאם לצרכים שיעלו".
מלבד השליטה בתקציבי המשטרה, סעיף נוסף בהסכם מדגיש עד כמה בן גביר עומד להיות מעין מפכ"ל־על, כשהוסכם שהוא "יבחן את הוראות הפתיחה באש במשטרת ישראל, ויערוך בהן שינויים במידת הצורך". הכוח הרב שיורכז בידי בן גביר לא מסתיים כאן: עוד סוכם שמג"ב ינותק מהמשטרה ויהפוך לעצמאי, בדומה לשב"ס, ויוכפף לשר, ותחתיו יהיו 46 פלוגות מילואים.
הכסף הגדול המיועד אליה הולך להפוך את המשטרה לדומיננטית הרבה יותר בחיינו, כאשר הטרמינולוגיה בהסכם משדרת מלחמתיות. כך נקבע שבתוך 60 יום מהקמתה הממשלה תכריז על "מערכה כוללת להשבת הביטחון האישי ברחבי ישראל, למיגור הפשיעה והיערכות להתמודדות עם פתיחת חזית פנימית בחירום". נקבע שהממשלה תורה לשב"כ לסייע למשטרה להיאבק בפשיעה הלאומנית, בארגוני הפשע ובמשפחות הפשע – מדובר במיסוד פעולתו של השב"כ מול אזרחים. הממשלה תתקצב הקמת יחידה ייעודית בשב"כ לטובת העניין.
עמיר קורץ
מערכת המשפט | פסקת התגברות והחלשת עצמאות בית המשפט
בקווי היסוד של הממשלה מופיעים חמישה סעיפים שמועתקים מההסכמים הקואליציוניים עם ש"ס, עוצמה יהודית והציונות הדתית. תחת הכותרת "משפט ומשילות", מתחייבות כל סיעות הקואליציה לתמוך בכל הצעות החוק, לרבות חוקי יסוד, שיביא שר המשפטים יריב לוין. השותפים מבקשים לאסדר מחדש את יחסי הרשויות ובמיוחד יחסי הכנסת והממשלה עם בית המשפט "לשם השבת האיזון הראוי בין הרשויות".
גולת הכותרת באיזון החדש הוא חקיקת חוק יסוד: החקיקה שכולל פסקת התגברות. מספר הח"כים הנדרש כדי להתגבר על בג"ץ לא מצוין, אבל מדובר ב־61. פסקת ההתגברות תאפשר לכנסת, כלומר לממשלה, לחוקק מחדש חוק שבג"ץ ביטל. בכך יעוקר כוחו של בית המשפט להגן על זכויות אדם.
נושא נוסף הוא שינוי בשיטת בחירת השופטים – הגברת כוחם של הפוליטיקאים בוועדה והחלשת כוחם של השופטים. סעיף נוסף מעגן את תמיכת הקואליציה במינוי היועצים המשפטיים למשרדים כמשרות אמון של המנכ"ל. זהו סעיף דרמטי לא פחות מההתגברות. ביטולי חוקים הם דבר נדיר, ואילו כאן מדובר בשגרת העבודה של יועצים משפטיים שיהיו מעתה תלויים, כנועים ובסכנת פיטורים. זו המכה המרכזית המיידית לעצמאות מערכת המשפט.
סעיף נוסף בקווי היסוד מבטל את "נבחרת הדירקטורים", כלומר חזרה לחלוקות הג'ובים. ומשהו חיובי: "ביטול חוק ממשלת חילופים". אולי כי נתניהו לא רוצה להתעורר מחר עם סמוטריץ' או בן גביר כראשי ממשלה חילופיים. בהסכמים עם נעם וש"ס מדובר על חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה שקובע שלימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת העם. המטרה, נדמה, היא פחות לימוד תורה ויותר פרנסה למאות מלמדי תורה.
משה גורלי
הפגיעה בכנסת | סמוטריץ' יעקוף את ועדת הכספים, בלגן במשרדים
ההסכם הקואליציוני יגרום לשיבוש בעבודתן התקינה והסדירה של ועדות הכנסת, ויוביל גם לחיכוכים בין משרדי הממשלה.
לפי דרישתו של שר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) תוקם ועדת רפורמות בראשה יעמוד חבר סיעתו ח"כ אוהד טל. כך יוכל סמוטריץ' לדאוג להעברתה לוועדת הרפורמות של כל הצעת חוק שנויה במחלוקת, כפי שלמד משר האוצר בעבר משה כחלון. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) מתקומם על שבכך מרוקנים בעצם את סמכויותיה של ועדת הכספים.
נוסף על כך, ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) תמונה כסגניתו של סמוטריץ' במשרד האוצר, האחראית על תחומי הרווחה והבריאות. בעת שתיק הבריאות יוחזק על ידי שר הפנים אריה דרעי ותיק הרווחה על ידי ש"ס. לפיכך צפויים קרבות בין וולדיגר לש"ס על העברות הכספים ותפקודם של שני המשרדים הללו. כמו כן, ח"כ משה ארבל (ש"ס) ימונה כסגן שר הפנים והבריאות תחת דרעי.
בראשות ועדת הכלכלה יעמוד ח"כ דוד ביטן (ליכוד). במשך שנים היה נוהג בכנסת שלפיו ראשות ועדת הכלכלה נמסרת לנציג האופוזיציה. בכנסת היוצאת כיהן בתפקיד יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן) שנמנה עם הקואליציה. הליכוד אימץ בחום את השינוי, והחליט להמשיך במינוי של נציג קואליציה לראשות הוועדה גם בכנסת ה־25. המשמעות היא שלאופוזיציה אין ראשות ועדה כלכלית משמעותית בכנסת באמצעותה תוכל לפקח ולאתגר את הממשלה. ועדת הכלכלה, כמו ועדת הכספים, יהיו בשליטתן המוחלטת של הממשלה והקואליציה.
צבי זרחיה
זכויות אדם | הדרת נשים באוטובוסים ואפליית ערבים
נגמרו הימים של ממשלות שמעצימות נשים, היכונו לממשלת הפטריארכיה. אחת הדוגמאות הקשות לעניין זה היא התיקון לחוק המתוכנן בנושא אפליה במתן שירותים מטעמי אמונה דתית. הרבה תשומת לב ניתנה לאפשרות לסרב לתת שירות לזוגות להט"בים, למשל אולם שיסרב לערוך טקס חתונה של בני אותו מין. אבל האמת היא שמי שעתידות לסבול מהתיקון הזה עוד יותר הן נשים משום שהוא יתיר הדרה שלהן מעסקים ובשירותים באופן יומיומי ובין היתר הפעלת קווי הדרה באוטובוסים וזמנים נפרדים בחנויות, בנקים ומרפאות.
פגיעה קשה במיוחד יספוג ללא ספק המיעוט הערבי. הממשלות הקודמות כולל ממשלות ימין ניסו לקדם סטודנטים ערבים למען השוויון ובייחוד למען עתיד הכלכלה. ההסכמים הקואליציוניים קובעים שבוגרי צבא (שם קוד ליהודים ומיעוטים ידידותיים) יקבלו עדיפות בקבלה למקצועות מבוקשים במוסדות להשכלה גבוהה דוגמת רפואה והייטק.
פגיעה קשה בזכויות הערבים מתוכננת בעיקר בנושא הזכות לרכוש קרקעות: משרתי מילואים יקבלו פטור ממכרז בהענקת זכויות במקרקעין, כלומר אפשר יהיה לחלק קרקעות ולדלג על ערבים. ועדות קבלה ליישובים יתאפשרו ביישובים עד אלף משפחות במקום ביישובים עד 400 משפחות כיום.
כמובן כל הצעדים האלה עלולים להפריע ארגוני זכויות אדם. לכן נקבע שימוסה מימון ממשלות זרות לארגונים ישראלים.
אחד הסעיפים האכזריים בהסכם של עוצמה יהודית קובע שיתחדשו המגעים עם מדינות זרות לגירוש מבקשי המקלט. אז מה אם החוק הבינלאומי קובע שאסור לגרש אותם כי הם יהיו בסכנת חיים?
שחר אילן
חופש מדת | מיליארדים עבור פעולות הדתה וחיזוק המורשת
אם הממשלות הקודמות תקצבו הדתה במאות מיליוני שקלים בודדים, הממשלה כעת מתכוונת לתקצב אותה במיליארדים. המשרד לענייני הדתה מכונה המשרד למשימות לאומיות ותעמוד בראשו השרה אורית סטרוק. המשרד יקבל 700 מיליון שקל בשנה הבאה והסכום ילך ויגדל עד מיליארד שקל ב־2026 למטרות לימודי יהדות, מורשת רוח וזהות וגם לחיזוק ולכידות התא המשפחתי הסטרייטי.
גרעינים תורניים הם חוד החנית של פעולות ההדתה של הציבור החרד"לי. אם בעבר הם נאלצו להסתפק בעשרות מיליוני שקלים – לא עוד. מעתה המשרד של סטרוק יקצה להם 600 מיליון שקל בשנה כדי שיוכלו לחדור לבתי ספר חילונים, למרכזים קהילתיים וגם כדי להיאבק לדחיקת רגלי תושבים ערבים מערים מעורבות. בנפרד יקבל המשרד 284 מיליון שקל לציבור הסרוג ואפילו לבתי חב"ד. לא למותר להזכיר שיש תקציבי הדתה לא מעטים גם במשרדי החינוך ושירותי הדת.
ידוע שהחינוך הממלכתי דתי מקבל את הסכומים הגבוהים ביותר במערכת החינוך. זה לא הפריע לציונות הדתית לדרוש תוספת של 1.15 מיליארד שקל למטרות כמו הקלה על ההורים בתשלום שכר לימוד וסיוע בהקמת פנימיות והפעלת חינוך תורני פרטי. עברו הימים שהמפלגה הדתית לאומית התחפשה לממלכתית. עכשיו זה עידן המגזריות על מלא.
נוכח הסכומים שקיבלה סטרוק אפשר רק להתפלא על ש"ס ש"הסתפקה" ברבע מיליארד שקל למבני דת. אמנם זה פי 3 מהתקציב בעבר אבל למה לעצור בפי 3? אולי בגלל שרוב הכסף הוקדש לחינוך ולישיבות. מתוך תקציב מבני הדת 20 מיליון שקל יוקדשו להקמה ואחזקה של ערובים, גדרות מיסטיות עם חוטים שמיועדות לאפשר לטלטל חפצים בשבת. חייבים להודות: 20 מיליון שקל זה לא מעט כסף לגדרות עם חוטים.
שחר אילן
מינהל תקין | שומרי הסף ינוטרלו, סכר המינויים הפוליטיים ייפרץ
מקווי היסוד של הממשלה וההסכמים הקואליציוניים עולה בבירור שהפוליטיזציה במשרדים הממשלתיים ובחברות הממשלתיות תגבר. השרים יוכלו למנות מקורבים כמעט בלא פיקוח, תוך נטרול שומרי הסף. אחד הסעיפים קובע כי "מינוי היועץ המשפטי למשרדים הממשלתיים וכן ליחידות הסמך יבוצע כמשרת אמון על ידי מנכ"ל אותו המשרד". המשמעות: היועצים המשפטיים יהפכו למשרות אמון של השר (באמצעות מינוי המנכ"ל) ולא יהיה מי שיעצור את השרים והמנכ"לים מלבצע את רצונם.
לפי סעיף אחר יוקטן מאוד כוחה של רשות החברות הממשלתיות לאחר שהממשלה תקים ועדת משנה בכנסת לפיקוח על החברות הממשלתיות והשירות הציבורי. ועדת המשנה, שיהיה בה רוב לנציגי הקואליציה, היא שתפקח על רשות החברות בראשותה של מיכל רוזנבוים. זו הפעם הראשונה שבה מוצע להקים ועדה פוליטית בכנסת לפיקוח ישיר על אחת מהיחידות הממשלתיות. הוועדה צפויה ל"טרטר" את רשות החברות בסוגיות של מינויים והתנהלות החברות, ותנטרל את כוחה של רשות החברות מול החברות עצמן.
כמו כן, כל סיעות הקואליציה יתמכו בממשלה ובכנסת בתיקוני חקיקה נדרשים לביטול "נבחרת הדירקטורים" וכן ביטול ועדות איתור למיניהן. כלומר, השרים יוכלו להצניח מקורבים למשרות דירקטורים ומנכ"לים במשרדים בתנאי שיענו על תנאי הסף. כך, נבחרת הדירקטורים שרק לאחרונה הוקמה – תבוטל.
צבי זרחיה
